בתשובה לעומר, 02/08/00 20:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"...ויתור על ירושלים...", מתוך התגובה הקודמת שלך. למעשה, אמרת כאן בדיוק את מה שאני אמרתי, אלא שאתה יוצא מנק' הנחה שמסירת מזרח ירושלים לא תועיל לנו בהשגת שלום, ומכך שההחזקה במזרח ירושלים שווה לנו, הציבור הישראלי, את ה"עלות" שבהחזקתה. שאלה: אם יתברר, אחרי משאל, שמזרח ירושלים בעצם *לא רוצה* להיות ישראלית, עדיין תהיה כל כך בטוח שכדאי לנו להחזיק בתוך בירת המדינה ציבור עויין, שמזדהה בבירור עם מדינה עוינת (שהרי ברור שאם המדינה הפלשתינית תכריז באופן חד צדדי על עצמאות, היחסים בין שתי המדינות לא יוכלו להיות יותר מקרירים)? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לצערנו מציאות של ציבור עויין (ואני לא מכליל) תהיה קיימת בכל מקרה. מציאותו של ציבור עויין בריבונות אחרת, אך בסמוך אלינו לא משפרת את המצב. עיקר הפיוס נעשה בלבבות ולא בסידורים בטחוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על העיכוב בתשובה. יש הבדל בין הגנה מפני אויבים מחוץ (בהנחה שיבוצעו פעולות איבה מכיוון זה) לבין נסיון אבוד מראש למלחמה בטרור מפנים. לכן, מבחינתנו, גם במקרה הגרוע ביותר, עדיף שאותו ציבור עוין כביכול יהיה תחת ריבונות זרה. בכל מקרה, הציבור אינו עויין בלי סיבה. גם אנחנו היינו עוינים במקומו. כאשר הריבונות לא תהיה ישראלית, אפילו אם מצבם לא יהיה יותר טוב, לא תהיה להם סיבה לבוא אלינו בטענות והם יאלצו להפנות את העוינות שלהם לכיוונים אחרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |