 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שהשאלה שלך לא מחודדת מספיק. גם אם החופש/הדמוקרטיה/המוסר באיום חמור ומיידי, פגיעה ברכוש או באנשים בוודאי אינה מוצדקת אם אינה מועילה למטרה של הסרת אותו איום. יש לך תסריט שבו פגיעה כזו מועילה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדינה (מתוקנת?) בנויה על חוזה - בעצם היררכיה של חוזים - בלתי כתובים בין האזרחים לשלטון. האזרחים מספקים לשלטון כסף (מיסים), בטחון (שירות בצבא), שמירה על החוק ברמה האישית והשירות במשטרה, וכן הלאה. המדינה בתמורה מספקת ניהול שאמור לספק את צרכי האזרח בתמורה. ברגע שהחוזים האלה מתערערים, מה שמחזיק את השלטון נסדק. בלי אמון בין שני הצדדים, אין שלטון תקין ובעל תוקף. אחד הסימפטומים הכי ברורים להתערערות האמון של האזרחים, זה כשאנשים "נורמטיביים" מתחילים לנקוט פעולות לא נורמטיביות - ופגיעה ברכוש ואנשים היא בבירור בתוך התחום הזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמסקנה המתבקשת - מממשלה שאכפת לה מהאזרחים ולא רק מעצמה כמובן - זה להבין את הסימפטומים האלה ולתקן את דרכיה לפני שכל הצערכת מתפרקת, ואז גם היא תשלם מחירים כבדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם אידיאלי, מליון אנשים היו מתגודדים כרגע סביב הכנסת ומונעים בחיבוק אוהב את התקדמות תהליך החקיקה. בעולם כזה לא היה צורך בשום אלימות, ואפשר היה אפילו לנסח חוקים שיקבעו הליך דמוקרטי לטיפול במקרים דומים (דחיית החקיקה בחצי שנה? משאל עם?). יפי נפש מהדרין יטענו, מן הסתם, שגם הצפת הרחובות הסמוכים לכנסת בכמויות אנשים כאלה היא אלימה מטיבה, כי היא פוגעת בחופש התנועה של תושבי המקום, אבל קשה לבוא בטענות כלפי אינדבידואל אחד על האפקט המתהווה כתוצאה מפעילות חוקית שלו. בעולם בו אנו חיים נראה לי שקשה לצפות מהציבור להפגין יותר עקשנות והתמדה ממה שמופגן כאן בחצי השנה האחרונה1. לא שאני קורא חלילה למעשים פליליים, אבל אם רחובות ירושליים היו בוערים בצורה בלתי מטאפורית לחלוטין, לא בשריפה גדולה אלא באלפי פחי אשפה בוערים, למשל, אני מעריך שהיו נמצאות בקואליציה 4 ידיים שהיו מבינות את הרמז. אני מבסס את ההנחה האופטימית הזאת על מה שקרה כאן לא מזמן, בליל גלאנט המפואר, ועל מחקר(ים?) לגבי מחאות שהצליחו (אני לא מכיר את הדוגמאות ההיסטריות, אבל אני משער שמחאה תוך פגיעה מסוימת ברכוש עדיין נקראת "בלתי אלימה", בפרט אם התהליך הוא הדרגתי: כגודל המכתזית כך גודל הבעירה שצריך לכבות. אולי אני טועה כי ברור שאת המחקר עצמו לא קראתי). כל גרפיטי הוא פגיעה ברכוש, ואפילו תליית שלטים ומדבקות בלי רשיון העיריה היא עברה על החוק או על התקנות, ושוב השאלה היא של פרופורציה: כמה נזק מותר לגרום יחסית לגודל העוול נגדו אתה מוחה? זאת לא שאלה קלה, כי ברור שהעוול הוא עניין סובייקטיבי; בעיני, העובדה שהדמוקרטיה עצמה עומדת בסכנה מקדשת לא מעט אמצעים, אבל בעיני נערי הגבעות שריפת כפרים פלשתינאים היא מטרה ראויה לא פחות. ייתכן, אם כך, שלתרופה שאנחנו נוטלים עלולות להיות השפעות גרועות לטווח ארוך, אבל אם בלעדיה נמות כבר מחר אני לא רואה מקום להתלבטויות רבות - ואם <קישור 702405 המטאפורה> הזאת לא מוצאת חן בעיניך או-טו-טו מגיעה עוד אחת. "פגיעה באנשים" קורית בכל פעם שכביש נחסם, וכפי שיצא לי לכתוב כמה פעמים, לאחרונה אני רואה בה את הרע במיעוטו. ברור לי שההשלכות העתידיות לגבי החיים במדינה הן חמורות, כי ללא ספק יהיו מי שינצלו את התקדים הזה כדי להפריע לחיים *שלי* בגלל עניינים *שלהם* עוד יותר ממה שהיה מקובל עד כה, אבל, בהתאם לדיעה שלי לגבי סרבני ההתנדבות, כאשר בגובה 300 מ' אבדת שליטה על ההגאים במטוס שלך והוא צולל במהירות הקול במאונך לקרקע, אתה מושך את הידית בכסא המפלט ומשאיר את שאלת המקום בו תנחת לטיפול בזמן מאוחר יותר (כפי שכל חייל גולני, וכמובן גם ח"כ גוטליב, יודעים). _____________ 1- מי שלפני חצי שנה היה מציע לי התערבות בשאלה איפה המחאה תהיה היום היה יכול לעשות קצת כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
׳אבל אם רחובות ירושליים היו בוערים בצורה בלתי מטאפורית לחלוטין, לא בשריפה גדולה אלא באלפי פחי אשפה בוערים, למשל, אני מעריך שהיו נמצאות בקואליציה 4 ידיים שהיו מבינות את הרמז׳. ——— בירושלים רבבות פחי אשפה ורמזורים נשרפו ועוד ישרפו ורמז אין. רואים שאתה חי במדינה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בעת ובעונה אחת. ממי אתה חושב שקיבלתי את הרעיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחים שרופים הם חלק מנוף ילדותי, ואני משער של עוד כמה מהירושלמים הוותיקים. אנחנו לא מתרגשים מפחים שרופים לאחר שכמעט התרגלנו לגופות שרופות. מבחינתי הכל שריף - חוץ מאנשים וספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היינה: במקום בו שורפים פחים ישרפו גם אשפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנצל את ההזדמנות להציע חג חדש: יום בשנה יוקדש לשריפת שרפים (אפשר לעשות pivot לל"ג בעומר). אבל לא רק ספרים, אלא גם דגלים, סמלים, ותשמישים אחרים. כל אחד, בחברת חברים וקרובי משפחה, יעמוד מסביב למדורה וישליך פנימה ספרים מקודשים: את התנ"ך, הקוראן, הברית החדשה, מוצא המינים, עושר האומות, הארי פוטר, המנפיסט הקומוניסטי, מיין קאמפ, התפסן בשדה שיפון, הפרנציפיה, המין השני, מגילת העצמאות, הזוהר, מגילת הזכויות האמריקאית, על החירות. מה שבא ליד. לפני השלכת כל ספר, יקדיש לו המשליך כמה מילים: תיאור קצר, אולי המלצת קריאה או רקע היסטורי, אולי קישור הספר למאורעות אקטואליים. לבחירתו. חובה לשרוף רק ספרים שהמשליך קרא בעצמו! בסוף ישליכו כולם יחדיו למדורה את שאר הסמלים שהביאו (דגל ישראל, דגל הגאווה, דגל ארצות הברית, דגל פליסטיני, תפילין, צלבים, מזוזות, מחצלות תפילה... חשוב לגוון, אנחנו מקדשים כאן פלורליזם - ואולי כדאי לעשות מדורה מרכזית אחת כזו בכל שכונה, משיקולי איכות הסביבה). מטרות החג: חגיגה של חופש ביטוי, חיסון חברתי נגד כניעה למאגיה ופטשיזם, וכמובן תמיכה פיננסית במוציאים לאור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום שהתוצאה היא אותה תוצאה (מה זה משנה מה היה כתוב שם לפני השריפה אם לא נשאר מזה כלום אחר כך). אפשר ליעל את כל התהליך ולדלג על יצירת נייר מעץ, דפוס, כריכה, שינוע והפצה בחנויות ופשוט לשרוף עצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כולם יחשבו כמוך, אשרינו. זאת אומרת שהחיסון החברתי נגד כניעה למאגיה ופטשיזם הצליח לחלוטין. אנחנו מאד רחוקים משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה? יש לי הצעת יעול אפילו יותר טובה. לדלג לחלוטין על כל שלבי הביניים הללו ולהתחיל ישר בשלב בו שורפים בני אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והופ, נכנסו לטריטוריה של חוק פו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאותם שני גרוזינים שדנו באפשרות לשחק שש-בש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממציא הפסטיפייר. ברכותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן המגזר שורף הפחים מקבל את מבוקשו,אוטונומיתו ואתננו כבר עשרות שנים. אתה בדיוק מחזק את הטיעון של השוטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא הבנתי את כוונת השוטה. השוטה בעד או נגד שריפת פחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגד כשהיא נעשית ע"י חרדים, אתיופים, ערבים או תומכי ביבי. בעד בכל שאר המקרים. וברצינות: נגד. לו הייתי מעריך את סיכויי ההצלחה הערכה אופטימית הייתי תומך, אבל בניגוד למה שעולה מתגובה קודמת שלי אני חושש שזה היה דווקא דוחק את המחוקקים עוד יותר לפינה של "לא נכנעים לאלימות" שהיא, אם יש צורך להגיד, עמדה שאינה משוללת הגיון. במצב העניינים כפי שאני מפרש אותו, אנחנו נמצאים, שלא בטובתנו, במשחק צ'יקן מול פסיכופתים פוליטיים, ואפילו אומן יודע שזאת לא פוזיציה מומלצת. צריך לחפש דרך שתאפשר לסגול השיער לרדת מהעץ בלי שזה יתפרש ככניעה, ולא ברור לי איך עושים את זה בלי איזו מלחמה קטנה. זאת עמדתי העקרונית נכון לשעה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אעשה לך את החיים יותר קלים. לדעתי, שריפות במרחב הציבורי בנוסח קומזיץ חברתי, הוא אלמנט חשוב ומשחרר בתודעת ההמונים ויש לאפשרו מידי פעם רק כשזה לבוש פוליטית ובכפוף לכך שלא יתלהבו עם הקומזיץ יותר מדי ויהיו מוכנים אולי ( תלוי במפקד המחוז) לחטוף מכות. זאת עמדתי באופן לא מסונן ומכאן שהפגנות החרדים, האתיופים והערבים לא חוסים בחיק הפוליטיקה המגוננת על האזרח. היום שורפים כבישים בשביל הדמוקרטיה, מחר ישרפו כבישים בשביל הגיאוגרפיה ומחורתיים בגלל הפורנוגרפיה. הואיל ויהיה קשה להגיע להסכמות ערכיות למי מותר לשרוף, בואו ונסכמה ששריפות רק עם דגל והמנון המפלגה. זה גם נראה יותר יפה והגיוני מסתם אדם ששורף פחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בעולם בו אנו חיים נראה לי שקשה לצפות מהציבור להפגין יותר עקשנות והתמדה ממה שמופגן כאן בחצי השנה האחרונה" - בעולם בו אנחנו חיים ציבורים אחרים, במדינות אחרות, הראו קצת יותר עקשנות והתמדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות האגדה האורבנית על החוצפה הישראלית, צפצוף על ״נהלים״ וחשיבה מחוץ לתלם, הציבור הישראלי הוא הרבה יותר נוטה לקונפורמיות, הסחפות בזרם והצטופפות סביב מדורות שבט משרוב הישראלים מוכנים להודות בכך. האופי הזה מקבל הכי הרבה ביטוי בעת איומים (אמיתיים או מדומים) מבחוץ. קח למשל את כל אותם מילואימניקים (צוותי אוויר ואחרים) שמצהירים על הפסקת התנדבות - הצחקתם אותי. אזעקה עולה ויורדת בתל אביב בגלל איזה טיל שנפל בשטח פתוח וכל האנשים האלה רצים לדפוק על הדלת של קצין הגיוס שלהם כמו טטלה. נאומים על ״לא זאת העת״ תשמע יוצאים מפיהם של כל אותם שוברי כלים לשעתם. כל מה שהדוחפים לדיקטטורה צריכים כדי להצליח במשימתם זה להכניס את ישראל למצב משברי כלשהו (רצוי מהסוג הביטחוני). אם זאת האופציה היחידה שתשאר להם, זה מה שהם יעשו ולדעתי זה הכיוון אליו הרוח נושבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מצחיק אותך? הם כולם אומרים בפה מלא (מה אומרים? צועקים! מאד חשוב להם שכולם ידעו) שהם ירוצו חזרה אם תפרוץ מלחמה. אבל זה לא מוריד כלום מעוצמת המרי האזרחי שלהם. רק מחזק אותו, לדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמאיים צריך להיות מוכן לממש את איומו, אם הוא רוצה שיקחו אותו ברצינות. המילה ״מלחמה״ בישראל היא מאוד נזילה. כל קפצון פה הוא משהו שיכולים להתחיל לדבר עליו במושגים של ״איום קיומי״ והופה כולם מישרים קו עם ססמאות מדינה-קטנה-מוקפת-אויבים. אל תהיו מופתעים אם *כל* איום של אנשי המילואים שיתחיל אפילו רבע להתממש בשטח יוביל מאוד מהר למצב ביטחוני מתגלגל שיחזיר את כולם לשירות (ואני מדבר על קנה מידה של שבוע / שבועיים, לא חודשים או שנים). חוק טבע בחברות אנושיות הוא: אם לכל השחקנים על הלוח יש אינטרס שמשהו יקרה (גם אם זה מסיבות שונות), סביר להניח שהוא יקרה. גם למערכת הביטחון, גם לאויבי ישראל וגם לממשלה יש אינטרס להכנס לאירוע של מצב חירום ביטחוני במקרה בו יש התערערות / חולשה במערך המילואים של ישראל. כל אחד מסיבותיו שלו. זה לא שיתוף פעולה / קונספירציה בין הגורמים, אבל כן כל הגורמים ״יהנו״ מהתפתחות אירוע שכזה ויכנסו אליו בלי לחשוב פעמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתווכח עם אנשי קש (ואפילו תופס כאן את הצד הרטורי של התעמולנים הפשיסטים). המרי האזרח של הטייסים ברור לכולם, והם מן הסתם לא אומרים "פאק ישראל, תמותו כולכם". בכך הם גם צודקים, וגם חכמים. מה שהם עושים הוא פי מיליון יותר אפקטיבי מזה. אני חושב שאתה מאד (מאד!) ממעיט במשמעויות המעשיות של הצעד הזה מבחינת צה"ל, אבל אני בטוח שראש הממשלה, וכל בכירי מערכת הביטחון מבינים אותו היטב. גם אם מחר יהיה איזשהו מבצע צבאי או אפילו מלחמה יחזירו אותם זמנית לשורות צה"ל, הצעד שלהם לא יאבד מהאפקטיביות שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר לטעון שמה שהם עושים הוא אפקטיבי (בניגוד למה שאני חושב), אבל אין לזה שום קשר למושג ויכוח עם אנשי קש. אם כבר אתה זה שמתוכח עם איש קש ואומר שאני טוען שהם אמרו משהו שהם לא אמרו למרות שלא אמרתי שהם אמרו את זה. לא טענתי שהם אומרים ״פאק ישראל, תמותו כולכם״ ולא עמודים במילה שלהם. אני טוען שהם צריכים לנקוט במרי אזרחי שונה מזה שהם בחרו לנקוט בו. אתה לא חייב להסכים, אבל הכנסת איש הקש לפה זה איש קש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה נשמע כאילו אתה מאשים אותם בצביעות (שלא לומר שקר), בכך שאם מחר תפרוץ מלחמה הם כולם יתייצבו. אם לא, אז לא, וסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני מאשים אותם שהם חננות שהחליטו לשחק צ׳יקן, אבל בלי המוכנות להמשיך לתת גז ומה שיהיה יהיה. אני ממש לא מאשים אותם שהם צבועים. אם אתה לא מוכן לשחק צ׳יקן ולקבל את ההתרסקות כאחת התוצאות של המשחק, אל תשחק את המשחק הזה כי סביר להניח שאתה זה שיפסיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאתה קורא את הסיטואציה נכון. אבל אולי אני הוא זה שמפספס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תופס טרמפ על האנלוגיה ומזכיר שבסוף בצ'יקן אם שניהם לא סוטים - שניהם בסכנה גדולה. אולי אין ברירה וזו האופציה היחידה להוריד את הממשלה הריה הזו ולמנוע את חורבן המדינה. ואם לא עכשיו אימתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. לכן זה הנכנס למשחק צ׳יקן צריך מראש להבין ש: 1) התסריט בו מגיעים להתנגשות הוא אחד מהתסריטים האפשריים. 2) גם אם אתה מתכוון לסטות מהמסלול בשלב כלשהו כי אתה יודע שאתה לא משיגנע קופ, וואט דה פאק? שמור את הפרט הזה לעצמך. מה אתה מספר את זה ליריב? להכריז מראש ובדיוק מה התנאי שבו תסטה מהמסלול זה משהו שרק טאמבל עושה. חלק ממשחק הצ׳יקן הוא לשדר שאתה יותר משיגנע קופ מהמשתתף השני. אם מראש אתה מכריז ומתגאה ברציונליות שלך ומסביר לכולם בדיוק מתי תסטה מהמסלול, אז לא הבנת באיזה משחק אתה משחק. כאילו באת מוכן מראש להפסיד ואתה נותן לצד השני את כל הכלים שהוא צריך כדי להביס אותך. 3) במשחק צ׳יקן יש שני צדדים. אם שני הצדדים משתדלים לשכנע את הצד השני שהם רציונליים ושהם יסטו בזמן לפני התאונה, הם רק מעודדים את הצד השני להמשיך ללחוץ על הגז עוד קצת. מתכון לגרימת תאונה. בקיצור - אדם רציונלי שבחר לשחק צ׳יקן, צריך לשכנע את הצד השני שהוא במשחק עד הסוף, גם אם זה הסוף המר לכולם. רק פסיכי יכנס למשחק צ׳יקן בו הוא משתדל לשכנע את הצד השני שהוא לא פסיכי ושהוא לא מתכוון באמת להוביל לתאונה. זאת אסטרטגיה שמובילה בוודאות לשני אירועים שיתרחשו באותו המקום ובאותו הזמן. בתרגום מהמשל לנמשל: ההכרזה הזאת של משהי ההתנדבות עד למקרה חירום מעודדת את המערכת הביטחונית ואת הממשלה ליצר ולהנדס את הסיטואציה שתפורר את המהלך המחאתי שלהם. לספק גם למערכת הביטחון וגם לממשלה מכהנת אינטרס משותף להכנס לאיזה מבצעון ביטחוני (במקרה הטוב) או ממש למלחמה (במקרה הרע) זה מעשה איוולת. לדעתי, אם הם כבר בחרו להשתמש בנשק יום הדין הזה, הם היו צריכים להכריז על הפסקת ההתנדבות עד ביטול החקיקה ו... זהו! לגבי מה יעשו בתסריטים של מצב חרום ביטחוני, עליהם להחריש / להשאר עמומים כמה שאפשר. כניסה למלחמה / מבצע זה משהו שהם צריכים לגרום לממשלה/מערכת ביטחונית לחשוש ממנו ולא (כפי שהם בייסיקלי עושים) להציע אותו (בלי כוונה) כפתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלפני שאתה בוחר לשחק בצ'יקן אתה חייב לבדוק כמה המשחק הוא צ'יקן מבחינת השחקן השני (ז''א, אם מבחינת השחקן השני האופציה של סטיה מהמסלול חמורה פחות מהאופציה של הפסד במשחק, ושניכם רציונלים, אז אין לך סיכוי לנצח) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אבל זאת שאלה אחרת - האם להכנס בכלל למשחק. הטיעונים שלי היו לגבי זה שכבר החליט לשחק. במקרה כזה לשכנע את הצד השני שאתה רציונלי ולא פסיכי זה הדבר הכי לא רציונלי והכי פסיכי שאתה יכול לעשות. (אלא אם באת מראש כדי להפסיד - אבל אז למה בכלל בחרת להכנס למשחק צ׳יקן? לך לשחק בכדור או משהו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים אנשים משחקים שלא על מנת לנצח אלא על מנת שירשם בפרוטוקול שהם ניסו כמיטב יכולתם. למשל, אם בזמן הדיונים במליאה ובוועדות על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מתנגדי החוקה1 היו מתנגדי החוקה משחקים את המשחק הזה הם מן הסתם היו מפסידים, אבל אני2 הייתי חושב שהם הרבה יותר הגונים כשהם באים לשנות אותה עכשיו כשיש להם רוב, וזה לא היה נראה לי כמו נסיון ציני לשנות את חוקי המשחק בהתאם לאינטרסים הרגעיים שלהם. בגלל שהם לא שיחקו את המשחק אני פשוט לא מאמין להם. להבדיל, בהתנתקות הם כן שיחקו את המשחק, והפסידו, ולכן כשהם ביטלו את חוק ההתנתקות אף אחד לא פקפק בכנות הכוונות שלהם. 1 ראה תזכורת. 2 ואני משוכנע שאני לא לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אבל גנץ. לשחק צ'יקן כשיש לך גנץ באוטו זה מאד קשה. והרצוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״אנחנו צודקים, אבל גנץ״ זה אכן הטאגליין של המחנה. בהצלחה שיהיה לנו :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולפיד! כרגע, בעיקר לפיד. אני מפחד מהשלישיה הזו יותר מאשר מביבי ושות'. הכוח להביס את ישראל נמצא בידם, ונראה שהם נחושים להשתמש בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר מי ולא קיבל ? ראה תגובה 758369. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא לגן סאקר ושכנע אותי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ברוך הבא לירושלים. תודה על הרצון להשתכנע. 2. אבל אם אתה כבר בגן סאקר, אשמח לתת טיפ - עלה את העלייה של בצלאל בואכה בית העם (בצלאל 11) (מומלץ לקפוץ לפביליון בצלאל), שתה משהו בנוקטורנו (בצלאל 7) , ואחרי זה ביקור קצר במערה של משה בגלרייה לספרות ברחוב ש"ץ 8 ומשם חזרה לכנסת בקפלן. כמה דקות הליכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אומר שאתה לא בא? חבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב תודה. אבל, אני פרצוף של הפגנות? חיי הם פשוטים - בית, עבודה, ספרים וסמים קלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי דיבר על הפגנות או על פרצופים? בכל מקרה נראה שיש הרבה אנשים משועשעים ועליזים, ט באב שמח להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקבוצות וואטסאפ כרגע רצה הודעה (עם מספר הנייד של לפיד) שכל אחד יכול לשלוח לו כדי להזהיר ולהזכיר שעל דמוקרטיה לא מתפשרים ועם נתניהו לא עושים עסקים. אם אתה רוצה אני יכול לצרף אותך :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חששותיך התבדו. עושה רושם שהמחאה ניצחה את הפוליטיקאים של מנהיגיה הפוליטיים. זה טוב או רע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטמטום של הקואליציה הוא קו ההגנה האחרון שלנו מפני הטמטום של האופוזיציה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:- ) אחד הדברים הכי מדויקים ששמעתי בזמן האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם אומרים את זה במפורש? לא שמתי לב. לא שזה משנה, גם אם הם לא היו אומרים את זה במפורש זה היה קל לנחש. במצב הזה אני מסכים איתך שאין להם טעם במשחק צ'יקן, ושלא זה המשחק שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי הפסקת ההתנדבות בזמן שיגרה לא מאפשרת חזרה למצב הקודם באפס זמן, כך שאם הממשלה רוצה איזו מלחמה קטנה אין לה יותר מדי זמן להשתעשע (ומאחר שהחיזבאללה סיפק לה פרובוקציה או שתיים, נראה לי שלו רצתה היתה יכולה להגיב בחומרה ולדרדר את המצב לפחות למלחמונת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיגרה הישראלית היא מצבי חרום. המתן שבוע שבועיים וכבר נהיה במצב חרום שישאיר את הלא מתנדבים לשעתם בחזרה שוב בשיגרת התנדבות ואימונים (כשמדי פעם תשמע שוב מהם שהם יפסיקו להתנדב בשיטת ה״תחזיקו אותי״). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שמצופה. החברה הישראלית היא אישה יפה וטובה שלא תעזוב את הבית גם אם מידי פעם היא מאיימת שהפעם היא באמת הולכת לרבנות. בגיל 74 לא שורפים חזיות גם אם ׳החוזה׳ הופר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל לא היה לי נעים להרוס את המיתוס. נסתפק בגם יפה וגם אופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שורה אחת נבואית משהו. אם ביחד אז רק לחוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן, וברור שאי אפשר להשוות בין הפגנות מול אש חיה כמו בטהרן, לבין ה''מרד'' של הצפונבונים בו הסיכון הרציני ביותר למפגינים הוא אבדן שמיעה (או עין, אם יש לך מזל רע ממש). מאחר שהיסטוריה אינה הצד החזק שלי אשמח לקבל קצת מידע על מחאות ציבוריות מתמשכת בקנה מידה כזה (יחסית לגודל האוכלוסיה, כמובן) במקומות אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות תום פרידמן לא מסכים עם האייל האלמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל, כמובן, בין מאבק מול דמוקרטיה למאבק מול דיקטטורה. לכן נראה לי שאירן היא לא דוגמא טובה במיוחד. המאבק נגד האפרטהייד, נגד האפליה בארה''ב, נגד כיבוש הודו או בעד זכות בחירה לנשים הם דוגמאות שאני בטוח שאתה מכיר לא פחות ממני. אני לא יודע אם קנה המידה יחסית לגודל האוכלוסיה דומה, אבל מבחינת העקשנות הסבלנות והנכונות להקריב, נראה לי שיש לישראלים עוד מה ללמוד. (כמובן שהמאבק הפלשתינאי נגד הכיבוש הישראלי הוא דוגמה למאבק עקשני בהרבה, אבל מצד שני, כמו שאפשר ללמוד ממנו, עקשנות ללא ממחשבה לא תמיד משתלמת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאבק הפלשתינאי נגד הכיבוש הישראלי ''נכפה עליהם'' ע''י ישראל. למתנגדי ההפיכה המשטרית היה קל, טבעי ונוח להשאר בבית, להגיד ''נה, מה כבר יקרה'', ורק בדיעבד לאכול את הלב. זה הרי מה שקרה בפולין ובהונגריה (סליחה, אני יודע שלכולם נמאס לשמוע עליהן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, לא ניסיתי לבטל, דיברתי ספציפית על העקשנות והתמדה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |