בתשובה לרן בר זיק, 03/08/00 0:12
Women who seek 7607
קתרין מקינון, תיאורטיקנית פמיניסטית, מייסדת ומנהיגת הזרם הרדיקלי בפמיניזם (והאישה ששכנעה את מערכת המשפט האמריקאית להכיר בהטרדה מינית כעילת תביעה), אכן חושבת שהדרך היחידה לבחינת תרבות ''נשית'' אותנטית היא גטאות, והתיאוריה שלה אכן מטיפה במשתמע ללסביות (אם כי היא עצמה נשואה, לגבר).
כלומר, הפרשנות שלך אכן קיימת בספרות ''המקצועית''.

אישית, אני לא מסכימה עם גישה זו. ברובד ראשון, גברים יכולים להנות מתרבות זו כקוראים וכמבקרים, בדיוק כמו שנשים נהנות ממוצרט ומניטשה ומאריסטו (וודאי שכך כשמדובר באתרי אינטרנט). ברובד שני, דווקא בגלל דיכוי הנשים במשך רוב ההיסטוריה, קשה מאוד ''לשחזר'' בניית תרבות אנושית מפרספקטיבה של שני המגדרים. מכאן, שממילא כל תרבות נשית שתיווצר כעת תתבסס על הנסיון האנושי המצטבר עד כה, נסיון שהוא גברי בעיקרו. לכן, לדעתי, שיתוף של גברים באתרים כאלה רק יתרום לכך שיווצר שיח פורה ומפרה, שיח אנושי אותנטי (כפי שהעיר ניר). בקיצור, לדעתי, גטאות הם פתרון לא רק לא ריאלי, אלא אף חוסם פיתוח תרבותי.
Women who seek 7668
תקני אותי אם אני טועה אך כזכור לי נשים חינכו את בנותיהן להיות רעיות טובות ובובות וצעצוע מין טוב לגברים ולא ההפך.
כאשר אני אומר שנשים חונכו להיות בובות תצוגה אני מתכוון לכך שהן חונכו להתאפר שעות בכדי להראות טוב מול הגבר, ללבוש בגדים שעיוותו את צורתן ופגעו בבריאותן באופן משמעותי, וכמובן היה גם הנימוס אשר הגביל אותם ודרש מהן כח סבל רב.
הנקודה שלי היא שאותם האתרים ''הנשיים'' אשר עוסקים בעיקר באופנה איפור וכ'ו אינם אלה שריד רחוק מאותו עבר שלא ממש היטיב עם הנשים וחירותם, האתרים הללו אינם ''אתרי תרבות נשית אוטנטית'' אלה אותה מורשת שהזכרתי.
Women who seek 7699
בא נשאל את עצמנו רגע, מהי תרבות נשית אוטנטית. מאותן סיבות ששולמית הזכירה, העדר תרבות זו בולט יותר מאשר קיומה. לגבי קיומם של אתרי נשים - ולא נשיים, ישנה חיוניות רבה.
יחד עם המגמה הגלובלית של האינטרנט - כל אחד יכול לקבל או לעיין במידע מכל סוג כמה שרק יחפוץ, אתרים רבים מתבססים על המגמה הפלורליסטית ועל קיום קהילות.
מהי קהילה אם כך?
הגדרה מילונית למושג היא: ציבור מאורגן, קבוצת אנשים בעלי עניין משותף קרי דמיון, זהות, שיתוף, השתתפות ואחווה.
בא נבחן את זה רגע.
דמיון: מין ביולוגי משותף, התמודדות עם התייחסות חברתית על אותו בסיס.
זהות: שוב, מין ביולוגי, ו*לא* תפיסה אישית את ה"נשיות" בהכרח. בשלב זה חשוב לציין שזהות מינית, אינה מותנת במין הביולוגי של האדם בהכרח, ויופי שכך.
שיתוף והשתתפות: בהגיגים, מחשבות וכו באופן אקטיבי או פאסיבי.
אחווה: על בסיס משותף, יצירת תקשורת אוהדת, מתוך כבוד הדדי ולאו דווקא מתוך הסכמה, ללא עוינות, ללא התלהמות, עם הרבה תמיכה.

אם יוצאים מהגדרה זו, תחומי העניין שנשים שותפות להם, הם רבים עד אין סופיים ולא מוגבלים רק לקוסמטיקה.
הסיבה שדווקא יש מקום רב לשיח נשי, היא עובדת שתיקתנו עד למאה השנים האחרונות - וגם זה באופן תאורתי, כפי שהסטטיסטיקה באייל מוכיחה.
במובן מסויים, ישנה הנצחה של עיוולות חברתיות בהתעסקות עם דפוסי מחשבה שהתקבעו אשר מקורם הוא הפטריארכיה - זה מה שקורה במגזינים *נשיים*, שניכנעו לתכתיבים איך אישה צריכה לנהוג. גם אם מתוך רצון להרחיב את גבולות הסטראוטיפ הנשי, בתוך גישה שטוענת לקיום *נשיות* כהתנהגות של נשים, האלסטיות מוגבלת. עם זאת,הדבקות לאתרים הללו כמייצגים האולטימטיבים של השיח הנשי היא עוול כשלעצמה. קיימים אתרים רבים שמהותן שונה, ולראייה, מתחומי ארצנו הדביקה, ישנו פורום נשים בלבד ביואל, שמכיל ערב רב של סגנונות כתיבה וחשיבה, החל מאהבה ועד לפוליטיקה פמיניסטית וקווירית.

שיח נשים לאורך זמן, מאפשר את התפוגגות
הערפל מסביב לסוגייה מהי נשיות *ואם בכלל
היא קיימת* מחוץ לסטראוטיפ הרווח. גם אם המסקנה היא כי נשיות כפי שנתפסת כיום ולאורך הדורות היא תפיסה חברתית מפלה, עדיין יש צורך להחדרתה של התפיסה הזו בקרב חוגים של נשים, דווקא כדי לחדד את הרצוי והמצוי - חוסר השיוויון שקיים בין המינים, וההכרח לקדם את השינוי. עם הצורך בחלל סטרילי מגברים, אני נוטה שלא להסכים כל עוד ברור וידוע כי המקום בעצם עוסק בתכנים פמיניסטים ו"שייך" במהותו לנשים.

אולי זה מיותר ובכל זאת אני אדגיש, נשים חינכו את בנותיהן לנשיות, בהיותן חלק מתפיסה רחבה יותר,פטריארכלית, שלא הותירה להן ברירה עד למרד הפמיניסטי, אלא להיות כאלו. אומנם "השחרור הנשי" תאורתית כבר הגיע, אבל לא לכולן לצערי, ובודאי שלא לכולם. כדי שהוא יקרה באמת, לפני הכל, יש צורך בשינוי תפיסתי עמוק, שמתוכו נובע ההכרח בשיח פמיניסטי נשי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים