בתשובה לאריק, 03/09/23 23:37
סובלנות 761885
'ביהדות הרבנית הרבנים אפילו הכריזו על עצמם שהם יודעים מה אלוהים רוצה מאיתנו יותר טוב ממנו עצמו'

אתה מציג את הגרסא הפשרנית. הגרסא הנכונה היא גישת ההלכה שבאה לידי ביטוי בשיא עוצמתה בתנורו של עכנאי [ויקיפדיה] שהוא הדוגמא הבולטת בדתות המונותאיסטיות שבו בני אדם מורדים באלוהים בריש-גלי, מורים לו לשתוק, ומציגים אותו לעם שאלוהים לא נפגע מכך שהם מורים לו לא להתערב, ואפילו הוא צחק מתוך אושר קוסמי תוך כדי שהוא אומר 'נצחוני בני'. ומתוך (שוב) אותה אגדה הם מורים הלכה. הם מורים שזאת ההלכה לדורי דורות שמהותה היא - שאלוהים הוא מחוץ לארוע ‏1 וכל הסמכות עוברת לבני האדם. קשה שלא לצייר אחרת, שכן אנחנו יודעים שחוק היסוד הוא ש'עת לעשות הפרו תורתך'. תנורו של עכנאי הוא האירוע התלמודי המצוטט ביותר בספרות המודרנית.
--------------
1 'תנורו של עכנאי' מתוארך לתקופת המרד הגדול, בו אלוהים שתק לנוכח אחת מן השואות שעוד נכונו לעם היהודי- נענית בכפירה בסמכותו ובניסיו ובנביאיו והכל כשר למהדרין מן המהדרין.
סובלנות 761886
אפשר לראות את תנורו של עכנאי מכל מיני נקודות מבט.
נקודת מבט מתבקשת היא נקודת המבט ההיסטורית: ריב"ז, רבי יהושע בן חנניה ורבן גמליאל ראו בעיניהם איך אלוהים מעלה באש את מקדשו ומעמיד צלם בהיכלו. על מה ציפיתם שהאורתודוקסים הפרושים יעמידו את תורתם על קיום החוקים שהתקבלו בהר סיני מקדמת דנא או על ניסים והתגלויות חדשות לבקרים?
השפעתם של הנוצרים עם המשיח שקם לתחיה שלהם עדיין לא היתה גדולה, אבל עוד לפני חורבן הבית וגם לאחריו, הייאוש הכה שורשים ביהודה ובתפוצות. נביאים ומשיחים רבים קמו חדשות לבקרים. אך טבעי הוא שהקלאריקאלים (אנשי הכנסיה הדתית) היהודית רצו לדחוק אותם ולקצץ בהשפעתם.
עושה רושם שחכמי הדת דאז השכילו להבין מושג שחכמי הדת מהיום מתקשים בהבנתו והוא מושג החוק שחל גם על מחוקקיו. עושה רושם שהמנוול ועוזריו סבורים שהחוקים שהם מחוקקים אינם חלים עליהם ולכן כיצד יתכן שחוק שהם מחוקקים אינו חוקי?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים