 |
אתה לא מסתכל מעבר לפינה.
מה שנמצא שם זה לא הבוטים המטומטמים איתם אנחנו נאלצים להפגש כדי לחסוך לספקים מסוייימים קצת כסף, אלא מי שלכל הפחות יהיו עוזר כמעט אופטימלי לחיי היום יום (ולא רק) שלנו, ואם לא יהיו קשיים רגולטוריים1 גם יתאימו כחליפה תפורה לצרכים פסיכולוגיים שלך. מעין חבר אידיאלי שיודע מתי לשתוק ומתי לדבר, נותן עצות מצויינות שמתאימות לך, ויוצר את הרושם - המוטעה או לא - שהוא מבין אותך ומה עובר עליך טוב יותר מכל אדם, ויובל הררי מוסיף: וגם טוב יותר ממך עצמך. התאבדות? בינה מ. תדע לאבחן את הסיכון עוד בשלב בו אתה עצמך מתלונן רק על דכדוך קל וחסר משמעות, ואם ההתערבות הסמויה שלה במסרים תת-תודעתיים מתאימים לא תועיל היא כבר תודיע למי שצריך, כלומר לאחותה שמועסקת ע"י השרות הפסיכיאטרי, וביחד הן תרקומנה את תכנית ההבראה שלך (מי היה מאמין שדווקא השמעת השיר הזה בשניות שלפני כניסה לשלב ה-REM תפיח בך רצון חדש לחיות וימלא את חייך באושר וסיפוק? עובדה!)
_____________
1- אני מניח שיהיו כאלה, אבל הם יתמסמסו עם הזמן, כשהלחץ הציבורי יגדל. זה יתחיל אולי מחברי נפש של זקנים בודדים ואנשים עם חרדה חברתית (אהמממ), ויזלוג מהר לציבור הרחב - משהו שמזכיר את מה שקורה עם מריחואנה רפואית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש