בתשובה לkozmo, 05/10/23 13:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רעיון נורא. אתה, מן הסתם, לא מודע למה שקורה בחוגי האקדמיה בארה"ב כתוצאה מהגישה הזאת, אבל זה באמת מגיע למקומות אבסורדיים. רק דוגמא אחת מתוך אלפים fti תמצא כאן אם יש לך מספיק זמןו פנוי וחשק. פגיעה ברגשות היא לא עניין מומלץ במיוחד, אבל כתוצא לוואי של פעילות שיש לה מטרה משל עצמה היא רע הכרחי, אחרת אפשר לזרוק את חופש הביטוי לפח כי כמעט כל מה שתגיד יפגע במישהו, וכשאתה נותן לגיטימיות לג'וקר הזה תהיה בטוח שכל מה שלא מוצא חן בעיני X יהפוך לפגיעה ברגשותיו ועליך לסכור את פיך, ודומני שוולטייר כבר התהפך דיו ולא נאה להוסיף לו עוד פעילות גופנית בהתחשב במצבו. "הציבור הכללי" הוא לא גוף סטטוטורי, וכל פישר יכול לטעון שהוא מייצג ציבור רחב. "צפרא טבא" אתה אומר לגב' זליבנסקי במדרגות, והיא פורצת בזעקות שבר ומגישה תביעה על פגיעה ברגשותיה כי היה לה בן דוד שטבע באמבטיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהתאמה לדבריך, דומני שפעם שמעתי מישהו מגדיר את אחד מעמודי הבסיס של הדמוקרטיה כ''הזכות להיפגע בכל רגע ממה שמישהו עשוי לומר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. וכמו שדאוקינס וחבריו נוהגים להגיב כשמישהו טוען שנפגע (בד"כ בענייני אמונה ודת): so what? פעח"ב: תגובה 87645 ואפשר להוסיף לרשימה שפוגעת ברגשותי גם את השפתיים המפוצצות בסיליקון וגם את המגדלים שצומחים על ראשי נשים ממגזר מסויים. עכשיו יבוא איזה חכמולוג ויציע להחיל אותו הגיון על צליינים שנעלבים כשיורקים לעברם, ועל כך אענה שהאלטרנטיבה להפסקת המנהג היהודי הנאה הזה היא היא לאפשר להם לירוק בחזרה, וזה דווקא יכול להיות חזיון משובב לב, מעין פיצוח גרעינים וירטואליים הדדי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |