בתשובה לעומר, 13/10/23 15:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בסוג-של-הפסד התכוונתי למצב שצה''ל מפסיק את הלחימה כשהחמאס עדיין עומד על הרגליים בגלוי. מצב כזה, לאור הפתיחה, ייתפס על-ידי כולם כהפסד של ישראל. אני לא רוצה להמר על הסיכויים לזה, אבל זה נראה לי מאוד על הפרק, בפרט אם נימנע מפשעי מלחמה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לומר, אבל בניגוד מובהק למלחמת יום הכיפורים, שבה בסוף צה''ל הביס שני צבאות חזקים ומנקודת פתיחה איומה, והיה בדרך לאיים צבאית על בירותיהם - ואז אפשר לומר שבסוף הוא ניצח - אני לא רואה שום תוצאה שתיחשב נצחון. גם אם מדינת ישראל תעלים מחר את כל לוחמי החמאס מעל פני כדור הארץ, זה לא ישנה את העובדה שהיא - מעצמה גרעינית וצבאית בקנה מידה אזורי - לא מסוגלת למנוע מאלף טרוריסטים על ג'יפים לטבוח באלפי אזרחיה ביום מלחמה אחד. להפסיד כבר הפסדנו, רק לא ברור עוד בכמה. הדבר היחידי שיכול עוד להיחשב כסוג של הישג, הוא החזרה פלאית של כל החטופים בריאים ושלמים לבתיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, אם בסוף הלחימה חמאס מאבד את השלטון, לצה"ל לא נהרגים חיילים רבים, וחזית הצפון נשארת מנומנמת יחסית, ואפילו אם כל בני הערובה נהרגים (ובלבד שזה יקרה מוקדם ונספיק להתרגל) - אז רוב הישראלים ירגישו / יתפסו זאת כניצחון. כהנמן לימד אותנו משהו על מה קובע את ההרגשה שלנו לאחר מעשה באירוע שנמשך זמן. (מיותר לציין, זה תרחיש פלאי לא פחות מחזרתם של כל החטופים בריאים ושלמים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה כהנמן אומר על זה שהמון ישראלים מגדירים את מלחמת יום כיפור כמחדל איום ונורא למרות הסיום? לא ברור לי על מה אתה מבסס את התחזית הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אני חוזר בי מהתגובה האחרונה. אבל נחזור שתי תגובות למעלה, אתה בעצמך כתבת ש"אפשר לומר שצה"ל ניצח ביום כיפור", ואני עוד כמה תגובות למעלה כתבתי בכוונה "סוג-של-ניצחון". לצורך תגובה 762799, אפשר במקום "סוג של ניצחון" לדבר על "תוצאה צבאית מספקת, בהינתן המצב הנוכחי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים שלכאורה מיטוט שלטון החמאס הוא 'תוצאה צבאית מספקת', אבל אני לא בטוח בכלל שברמת התחושה הפנימית של אזרחי ישראל היא תכסה על החרדה הקיומית שהתגלתה להם בכך שהמדינה לא מסוגלת להגן על אזרחיה. התחושה שלי היא חמורה מכך - הממשלה הנוכחית לא *רוצה* אפילו להגן על אזרחיה. לאור 11 החודשים מאז שנבחרה ברור כשמש שמה שמעניין אותה זה רק הכסף, כח וכבוד של חבריה, ובטחון ורווחת האזרחים הם כקליפת השום עבורם. אפילו להיפך - הם מוכנים במודע ובמכוון לפגוע בבטחון המדינה כדי לקדם את עצמם. לכן, קשה לומר, אבל התוצאה המספקת היחידה שאני יכול לדמיין היא שבעקבות הכשלון האיום הזה יעופו מחיינו כל אחד ואחת מה-64 שמרכיבים את הקןאליציה האסונית הזו ולא שעו לאזהרות הרמטכ"ל ומערכת הבטחון כשהרימו את אצבעותיהם בעד חוקי הדיקטטורה ועשו סלפי לעצמם במקום לעבוד עבור רווחתם וביטחונם של 9 מיליון אזרחים. ולכשתקום קואליציה שחבריה יעבדו עבור העם ולא עבור עצמם, זה אולי - רק אולי - עשוי להתחיל, לאט מאד אם בכלל, להשיב את האמון של העם בהנהגה שלו. ובמדינה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק גדול מחברי הממשלה הם תלמידי “פורום קהלת” שדוגל בהפרטת כל דבר (חוץ מהתנחלויות) וההבטחה של בן-גביר לרישיון נשק לכל מי שהוסמך כרובאי 03 (מתנחלים פטורים אף מכך) בתנאי שאין לו עבר פלילי (בינתיים, וכמובן שמתנחלים פטורים גם מכך) היא דוגמה נוספת להפרטת הביטחון האישי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |