בתשובה ליובל נוב, 15/10/23 16:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, אז לקח פחות מיממה, עדיין תגובה מהירה ומוחצת. מה שזכרתי הוא כנראה לגבי הנשק לטווח בינוני ארוך, שנחשב אז לאיום הראשי מחיזבאללה. וכידוע, תוך ימים ספורים הפכה שכונת הדאחייה לעיי חורבות, וחיזבאללה הוכה מספיק כדי שיורתע 15 שנים מלשגר ולו טיל אחד לכיוון אזרחי ישראל. סקלות שונות לחלוטין ממה שאנחנו רואים היום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
>> טוב, אז לקח פחות מיממה, עדיין תגובה מהירה ומוחצת. אנחנו לא יודעים איזה רקטות בדיוק צה"ל השמיד בעזה ביממה הראשונה בסיבוב הזה. אולי גם הפעם היה משהו מקביל ל"ליל הפאג'רים". >> תוך ימים ספורים הפכה שכונת הדאחייה לעיי חורבות גם חלקים נרחבים בעזה הפכו בשבוע האחרון תוך ימים ספורים לעיי חורבות. >> וחיזבאללה הוכה מספיק כדי שיורתע 15 שנים מלשגר ולו טיל אחד לכיוון אזרחי ישראל. חיזבאללה שיגר עשרות רקטות ביום לאורך כל המלחמה, די דומה למה שחמאס עושה עכשיו. רק אחרי שהמלחמה הנוכחית תסתיים נוכל (להתחיל) להשוות את ההרתעה שהושגה. >> סקלות שונות לחלוטין ממה שאנחנו רואים היום. אני לא בטוח. לפי ויקיפדיה, בימים הראשונים של מלחמת לבנון השנייה פעל בעיקר חיל האוויר. כוחות קרקעיים סדירים גדולים (יחסית) הופעלו רק אחרי כשבוע, וכוחות מילואים גדולים גויסו רק אחרי יותר משבועיים מהחטיפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שם חיל האוויר נתן את רוב האימפקט. דומני שיש הסכמה שהכניסה הקרקעית רק החלישה את הישגי צה''ל ועלתה מחיר גבוה שלא השיג שום דבר. אפשר היה לסיים את המלחמה כעבור שבוע, עם אותם הישגים ופחות מאה חיילים הרוגים. זו דוקא דוגמה שמראה שצבירה ארוכה של כוחות קרקעיים לא מבטיחה הישגים. אני די בטוח שאם הישגי צה''ל בשבוע האחרון היו דומים לדאחייה ולליל הפאג'רים, היינו שומעים על זה. (ואם הם דומים ומסתירים את זה מאיתנו - גם זו פאדיחה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזה הישגים אתה מצפה? בהמשך לתגובה הקודמת במקום אחר, החמאס הוא לא כוח צבאי רציני (בניגוד לחיזבאללה). בלבנון השנייה חיל האוויר העביר מאסטרקלאס בתפעול מודיעין מטרות והשמדתם. במקרה של חמאס אין שום אנלוגיה למטרות כאלה שאפשר להשמיד. לוחמיהם הם ערסים עם רובים ו-RPG, לא ממש צבא מאורגן. ראיתי, ואני לא זוכר כרגע את המקור כך שייתכן שאני קצת מבלבל את השכל ועל כך אני מתנצל מראש, שצה"ל הטיל על עזה בשבוע האחרון פצצות במשקל כולל של מעל 4 קילו טון, ושמדובר בהפצצות מאסיביות יותר בסדר גודל מאשר בלבנון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה”ערסים עם רובים ו-RPG” האלה הצליחו לכבוש מספר בסיסים של צה”ל ומספר ישובים אזרחיים ולהחזיק בהם יום שלם. אני לא הייתי מזלזל בהם ככה. הם הראו לא רק כושר ארגון מרשים מאוד אלא גם יכולות צבאיות ובעיקר נחישות והתמדה מרשימים למדי. אולי אם היינו פחות מזלזלים בהם לא היינו מופתעים ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני, כהדיוט אני שוב מדגיש, זה מחדל מטורף של צה"ל בנוגע להצבה ושליטה בכוחות. קח למשל את הקיבוצים נירעם ומפלסים, בהם כיתות הכוננות קיבלו (במזל ודי במקרה) התראה של דקות ספורות על הגעת המחבלים, והצליחו להדוף אותם למרות שהקיבוצים הספציפיים האלו היו מטרות סביבם החמאס בנה תוכניות מפורטות. למה לא היה תיאום מלא ושוטף בין כיתות הכוננות של כל הישובים לבין הפיקוד ועמדות התצפית של הצבא? או קח את כל סיפורי הגבורה, הבאמת מדהימים ומפעימים, של אנשים בודדים שפשוט קפצו לשטח, הצילו ישראלים והרגו מחבלים רבים. אילו רק היו בכוננות כוחות תגובה מהירה מאורגנים של הצבא, הם מן הסתם היו משנים את התמונה לגמרי. לכאורה זו רק חוכמה בדיעבד, אבל איני חושב כך. הצבא השקיע מאמצים רבים בהקמת תשתית של גילוי ותצפית - שתפקדה, ככל הנראה, כראוי. ההתקפה לא עברה מתחת לרדאר. רחוק מכך. אבל נראה כאילו איש בצבא לא שאל את השאלה הפשוטה, "אוקיי, אז זיהנו חדירה. מה עכשיו?". זה כבר מחדל, איוולת ורשלנות. ליתר דיוק, הם נערכו אך ורק להגיב לתרחישים של חדירת מחבל עד חמישה, ולא נערכו בכלל לתרחיש מהסוג שהתממש. אני לא חושב שבמקרה זה, זו "חוכמה בדיעבד" לטעון שהיו צריכים להערך אליו גם ללא שום קשר להתראה מודיעינית ספציפית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, נראה שמאגר הטילים שלהם שמגיע בעדא-בעדא תל אביב עדיין חי ובועט אחרי שמונה ימי לחימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שמאד קשה בואכה בלתי אפשרי לנטרל ירי רקטות מהסוג הזה בהפצצות ממוקדות מהאוויר. גם בלבנון השנייה, אגב, נפלו עדיין ביום ממוצע 160 רקטות בישראל, 30 יום לתוך המלחמה (מקור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רק לטווח קצר (בלבנון השנייה), לא לטווח ארוך. זה היה ההישג המשמעותי של היום הראשון למלחמה (וכנראה מה שכאב הכי לנסראללה, שהודה בעצמו שלא היה פותח במלחמה אם ידע שאלה יהיו תוצאותיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מוקדם לדבר על התוצאות לטווח הארוך של מלחמה שעוד בקושי התחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, סליחה. התכוונת לטווח הרקטות. גם לחמאס ככל הנראה לא נשארו יכולות משמעותיות ולא אנקדוטליות לשיגור רקטות לטווח ארוך (זן היפותזה שעלולה להתיישן רע מאד, אני יודע, אבל כך נראה כרגע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשטח יש כל יום מטח כבד או שניים לגוש דן, זה לא תואם כרגע את התיזה שלך. (יותר סביר שהוא גם שומר טילים ולא יורה כרגע את כל מה שיש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יש עדיין מטחים דלילים וספורדים למרכז הארץ. זה בכלל לא נעים - אבל גם אם תכפיל ותשלש את זה, מדובר עדיין בעניין קטן (בזמן מלחמה). כאמור, כאלה טפטופים ככל הנראה אי אפשר לעצור הרמטית בזמן קצר במתקפות ממוקדות מהאוויר (ואולי בכלל אי אפשר), אבל גם לא קריטי לעצור. לא על זה מדובר כאשר מתייחסים לאיום של החיזבאללה על העורף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק היום ספרתי שלושה מטחים די אינטנסיביים לתל אביב וגוש דן בין 16:30 ל-20:00. לא יודע מה איתך, אבל לצאצאים שלי זה לא נתפס כ'דליל וספורדי'. כמובן שכיום לא על זה מדובר כשמדברים על חיזבאללה, ותודה לשנות ביבי שבהן הוא הגדיל את הארסנל שלו בשני סדרי גודל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |