 |
ביוצרים שאינם נחשבים "לחלק אינטגראלי מהקאנון " של הספרות העברית , כבר מעוררת תשומת לב גם מכיוונים אחרים .
אחד החוקרים הידועים ביותר של ספרות עברית פרופסור דן מירון קבל על כך בשבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות" והצהיר שהוא עצמו פועל כיום יותר לתיקון המעוות כאשר הוא מפרסם מחקרים על יוצרים ידועים פחות כמו המשורר ( הנפלא) אבנר טריינין והסופרת יהודית הנדל . אך הוא ציין שאכן המדובר בדוגמאות חריגות וקרא לחוקרים אחרים לעשות כמוהו.
השבוע פירסם אלון אלטרס מכתב בנושא במוסף הספרות של "ידיעות " ובו ציין שמירון אף לא הציג את התמונה במלוא חומרתה . "ההזנחה אינה נוגעת רק לסופרים ולנושאים המצויים בשולי המערכת הספרותית . חקר הספרות העברית בשלושים השנים האחרונות שדן מירון עמיתיו ותלמידיו הרבים הם מעצביו המובהקים ,הזניח אף את גדולי הספרות העברית ואמנה רק כמה מהם :יעקב שבתאי ,נסים אלוני מאיר ויזלטיר יהודה עמיחי (!) זלדה ודליה רביקוביץ . וזו רק רשימה חלקית חי נפשי שחלקית היא".
אלטרס מסיים : "דן מירון ועמיתיו שהשפעתם רבה באקדמיה יכולים וצריכים לפעול לעידוד דוקטורנטים צעירים ומוכשרים להעשיר את המחקר הספרותי .הספרות העברית בוודאי ראויה לכך".
דברי אמת . וכל מה שיש לנו להציע הוא שאם חוקר ספרות כלשהו חש כיום צורך נפשי לכתוב מאמר מחקרי ,כי אז במקום לכתוב את המאמר ה-200 על א. ב. יהושע או המאמר ה-2000 על עגנון שיכתוב את המאמר הראשון מזה שנים רבות על יצירתו של יוסף אריכא , או יעקב חורגין , או יעקב כהן או אלכס אפשטיין. המחקר והקוראים וכלל הספרות העברית רק ירוויחו מכך.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש