לזכרו של עידו רזון

עידו

שירה	יום ה', 3/8/2000, 17:52

עידו בשבילי לא היה אולטינט.
אני דווקא הכרתי אותו דרך הנדסאים. היתה תקופה שהייתי מבלה בבית ספר ההוא הרבה זמן (אני עצמי לא למדתי שם) ומדברת איתו לעתים מאוד תכופות. תמיד מצאתי אוזן קשבת ועיינים חכמות.
היה לו המון מה להגיד, על הכל, והרבה. הוא היה דעתן ותמיד ניצוץ החיים דלק בו.
הודעה מעיין זו באה כרעם ביום מאוד בהיר.
החיים הם כל כך שברירים.
אבל כל כך.
עידו, אני אתגעגע.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות