בתשובה להאייל האלמוני, 30/10/23 10:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפעמים בעיות קשות דורשות פתרונות קשים, ולדעתי הבעיה שלפנינו קשה מאד. כשהיה צורך לשנות חוק יסוד מהותי וחשוב ולהמציא "ראש ממשלה חלופי" בית המשפט התחשב בפלונטר הפוליטי ואיפשר זאת בלי יותר מדי לבטים. עם כל הכבוד לעירה של דונה גרציה אין דין הבחירות בטבריה כדין עתיד המדינה, או לפחות כך אני מקווה. (אגב, להסרת ספק אפשרי: לא הבעתי תמיכה ביוסי כהן, רק נתתי תחזית אפשרית. אני לא מכיר מספיק את דעותיו של האיש, מלבד היותו מקורב לליכוד, כדי לקבוע עמדה) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תאר לעצמך את יוסי כהן לאחר 15 שנות שלטון ותקבל בדיוק את המנוול. אני לא רואה טעם להחליף מנהיג ציבורי מקולקל בתואמו. אני חושב שחייבים לבחור במישהו עם רקורד ארוך של פעילות וחסינות ציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה זאת "חסינות ציבורית", ואני לא יודע למה צריך לחשוב עליו כעל מישהו שישאר בתפקיד 15 שנים. אחרי עידן ביבי אני מקווה שייקב גבול למספר השנים שאדם יכול לכהן כראש ממשלה. מכל מקום, הויכוח הזה יכול לחכות לזמן בו הוא יהיה אקטואלי, אם בכלל. אם כל מי שניהל רומן מחוץ לנישואין פסול לתפקיד, לא יישארו יותר מדי מועמדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התיחסתי לאפאחד מן הנקודות שציינת. הטענה היא שיוסי כהן דומה מדי למנוול. חסינות ציבורית כוונתי היא להיסטוריה משמעותית של מקרים בהם המועמד הצליח לעמוד בפיתויים ובלחץ ציבורי ובחר בעמדה המוסרית למרות שהבחירה לא הועילה לו באופן אישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקורא הציני עלול לחשוד שאתה מאשים את בית המשפט בעירוב שיקולים פוליטיים בהחלטותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להסביר אחרת את האישור שניתן בשעתו לשינוי חפוז ב"חוק יסוד: המממשלה"? אפשר לקרוא לזה בשמות קצת פחות פרובוקטיביים, כמו, נניח, "התחשבות בהקשר בכללי" אבל לגופו של דבר זה אכן היה שיקול פוליטי. זמנים קשים, וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או אולי: בית המשפט הכיר בכך שבגלל צוק העתים אפשר להכשיר את השיקול הפוליטי הזה *של הממשלה*. עלי להודות שזה נשמע גם לאוזני אפולוגטיקה זולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו שדעותיו לא נחשבות. אם ניקח את המפה הפוליטית ממירב מיכאלי ועד גלנט, ברקת, דיכטר והסמרטוטים האחרים כולל המנוול, ההבדל בין ה"דעות" שלהם בטל בשישים. מעבר להם יש את החזבאללה היהודי סמוטריץ בואכה לימור ואידך זיל וברח. מה שצריך להיחשב זה העבר האתי שלהם והמבחנים שעמדו בהם ולא "דעותיהם". נזכרתי בבדיחה של גראוצ'ו מרקס: "Those are my principles, and if you don't like them... well, I have others" |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |