בתשובה לאביב, 17/11/23 17:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לי בעיה עם מה שציטטת. אני מאמין שאתה מבין שמטרתי אינה לצייר פורטרט יותר חיובי של החמאס. המגוייסים של חמאס מבוגרים יחסית מפני שחיילי חמאס מקבלים משכורות ויש תחרות על המשרות האלו. כפי שכבר כתבתי לך, לחמאס יש ארגונים חמושים נוספים, שם הכללים רופפים יותר. בחטיבת הגדר (אלו הפורעים המגוייסים למהומות על הגדר) תועדה השתתפות גם של ילדים בני 12 (גדנ"ע של מחבלים?). ברשותך, לטעמי הויכוח מוצה. אין לי עניין גם במספר ה-4000. אם מישהו יוכיח לי שהמספר המדוייק הוא יותר לכיוון ה-2000, לא אופתע במיוחד. מה שחשוב בעיני הוא השאלה, מדוע יש כל כך הרבה נפגעים בני נוער. לדעתי זה מוביל לנושא שהוא הרבה יותר חשוב מן האמינות של משהב"ר הפלשתיני שאפפעם לא טענתי לה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שאני עדיין לא ממש מבין את ההנחות של השאלה. אנחנו יודעים שטקטיקת הלוחמה של החמאס היא: 1) ביצוע פעולות ליד ומתוך אוכלוסיה אזרחית, כולל שכונות מגורים, בתי ספר, גני ילדים ובתי חולים. או בפשטות - שימוש בבלתי מוערבים כמגן אנושי. 2) (על פי מקורות שונים) שימוש (גם) בבני נוער כמשתתפים בלחימה. בהתחשב בזאת, באיזה מובן מספר הנפגעים (בין אם הוא 1000 או 4000) הוא מספר שהוא ״כל כך הרבה״? כל כך הרבה נפגעים יחסית למה? באיזה מובן זה ״כל כך״ ובהשוואה למה זה ״הרבה״? באיזה קונפליקט ובפעילות של איזה צבא מודרני, עם תנאי שטח דומים ולחימה מול אויב דומה, ה-Collateral damage של הלחימה סיפק מספרים שנראו לך סבירים יותר? אני לא איש צבא, אבל אני לא מצליח לדמיין טקטיקה בה צה״ל גם מצליח במשימה וגם מצליח לצמצם באופן משמעותי את האבדות בקרב הבלתי מעורבים. אולי לך יש הצעות קונקרטיות לצה״ל איך להלחם טוב יותר בעזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל אני חושב שיש לי מושג מדוע צה''ל בחר בשיטת פעולה שמובנה בתוכה פגיעה רבה מאד בבלתי מעורבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל אני לא מצליח לדמיין טקטיקה בה צה״ל גם מצליח במשימה וגם מצליח לצמצם באופן משמעותי את האבדות בקרב הבלתי מעורבים" טריוואלי לדמיין טקטיקה כזו - במחיר של הרבה יותר חיילי צה"ל הרוגים. יש לנו הרבה חיילים, צה"ל יכול - צבאית נטו - להשלים את מיטוט החמאס גם עם פי מאה הרוגים (משורותיו), ופי מאה פחות הרוגים עזתים. אני מסכים עם הקונצנזוס הישראלי שזה לא יהיה נכון. מכל מקום, אם לחזור למעלה למה שהתחיל את הפתיל, ונדמה לי שגם אתה וגם שוקי וגם אני נוכל להסכים עליו, ואולי אפילו הפונז: צה"ל מנסה קצת לחסוך בחיי עזתים, ומנסה מאוד לחסוך בחיי חייליו, והמחיר של זה הוא מלחמה איטית בהרבה ממה שהיא היתה יכולה להיות אילו הוא היה מוותר לגמרי אפילו באחת משתי המטריקות האלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול אני מסכים. אני עדיין מניח שאם צה"ל לא היה מנסה בכלל לחסוך בחיי אזרחים עזתים, בקלות מספר ההרוגים שם היה סדר גודל יותר מזה של עכשיו. אולי אפילו יותר. אז זה די משמעותי. (יש שיאמרו שאם 'קצת מנסה' נותן 90 אחוז מהתוצאה הרצויה, אז המילה 'קצת' קצת חוטאת לאמת. כדי לסבר את האוזן - כמה הרוגים אזרחיים לדעתך היה החמאס גורם לישראל עם עשרת אלפים פצצות חצי טון?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לחלוטין. ה"קצת" (מנסה לחסוך בחיי עזתים) שלי היה ניסיון להישאר בטווח כמה שיותר רחב, כי זה לא שינה כל כך לצורך הדיון. אם כבר כן נכנסים לשאלה כמה קצת, אני נוטה לחשוב כמוך שלא מעט בכלל, ולמעשה מופתע לטובה; הייתי מצפה שעם הרוחות שמנשבות בממשלה, ושמן הסתם יש להן נציגות נרחבת בכל דרגי הצבא, היינו נתקלים ביותר אקטים של הרג מרובה של עזתים (לא הכל אנחנו יודעים, אבל דברים יוצאי דופן אני מניח שכן היו יוצאים החוצה די מהר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח שאנחנו הצבא המוסרי ביותר בעולם, כשהכלל המוסרי העליון שלאורו אנו הולכים הוא ''אל תעשה מה שירגיז את העולם המערבי יותר מדי כי זה עלול לפגוע במאמץ המלחמתי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. צריך הזמנה של Hunter seekers מהיקום של חולית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד מקווה שההסבר הזה אכן נכון, אלא שהקריאות בנוסח "להפוך את עזה למגרש חניה" שנשמעות לא רק מפי להקת סמוטגביר אלא גם מלב הממסד השלטוני אינן מחזקות את בטחוני שזה כל הסיפור. פרשנים שונים, ולא בערוץ הפטרידיוטים, מסבירים שיש צורך בצריבת התודעה של אויבים אחרים למה שצפוי להם אם יעזו לחקות את החמאס, ולעניין זה פגיעה באוכלוסיה גדולה אמורה לסייע. הייתי אוצר כאן עוד משהו אבל אסור להשוות אז אני סותם. בניגוד לך אני דווקא כן בעל נסיון קרבי רב (כל סרטי רמבו, חלקם יותר מפעם אחת!) אבל מנוע מלפרט שיטות טקטיות מטעמי ביטחון שדה. אומר רק שבמקום בו מטילים פצצה במשקל טון יש, לפעמים, אפשרות להטיל פצצה של חצי טון שתגרום לפחות נזק סביבתי. המחיר הוא הקטנת הסיכוי שחיסלת את מי שרצית לחסל - סליחה, שסיכלת את מי שרצית לסכל - כך שאנחנו מדברים בסך הכל על השקלול של גורמים שונים בתהליך קבלת ההחלטות. גלנט עושה עלי רושם מפחיד, ואני לא אתפלא בכלל אם ההנחיה לדרג הצבאי היא שברירת המחדל היא לא להתחשב בנזק הסביבתי. זה מה שנקרא "הורדנו את הכפפות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. ישראל מתאקלמת במזרח התיכון, בכל המובנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולראיה הצורך המשונה לחזור על המנטרה ''אנחנו לא כמו החמאס'' בכל פעם שמראים איזו פעילות הומניטרית של צה''ל כמו מתן בקבוקי מים לפליטים בדרכם דרומה. אפשר להרחיב את הרעיון, למשל בכל פעם שיהודי טוב עושה את צרכיו בחדר שמיועד לכך הוא יכול להגיד ''אני לא כמו הכלב של השכן'' ולהרגיש ממש טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר את ׳הכלב של השכן שלי ירוק יותר׳ | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |