בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/11/23 10:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדוגמאות שכולנו מכירים לשימוש מקובל ב"הגליה" או "גלות" הן מן הארץ החוצה, כמו בדוגמה שבמילון שציטטת. אני לא בטוח איזה דוגמאות מקובלות יש לגלות מעיר. בדקתי עכשיו באבן שושן, ההגדרות שם מדברות רק על גלות מארץ/מולדת. אני מניח שבעולם העתיק אפשר לדבר גם על גלות מעיר, כאשר עיר היא מקבילה למדינה, מקום שבו הגולה היה אזרח ואיבד את אזרחותו או את הקהילה שלו. בפינוי גוש קטיף, לא רק שהמפונים שמרו על אזרחותם וזכויותיהם כאזרחים, הם גם קיבלו אפשרות לשמור על קהילותיהם. כמובן שזה לא רק התפלפלות לשונית, יש לזה מטען רטורי-רגשי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או קי. אני נכנס שלא מרצוני לוויכוח מיותר. כשאמרתי "הגליה" לא התכוונתי לתת למעשה הזה משמעות חמורה יותר ממה שהיה. אני לא יכול על ידי בחירת מילה כזאת או אחרת לשנות מציאות שכולנו מכירים אותה. תסכים אתי שעבור המפונים היה מדובר בטראומה קשה מאד. ואין לי בעיה להחליף את המילה הזאת במילה "פינוי", למשל. מה דעתך על "גירוש"? גם שימוש נלוז במילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''גירוש'' נושא מטען רגשי-רטורי, בניגוד ל''פינוי'' הנייטרלי (לדעתי), אבל אני לא רואה מקום להתלונן עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פינוי נשמע מכובס מידי וגירוש נשמע כמו מעשה של חורש רעה. אני מציע את המילה ״עקירה״. האנשים נעקרו מבתיהם. עם המילה עקירה, כל אחד יכול לשים את הדגש על האספקטים של המעשה שהכי חשובים לו. בין אם זה הכאב ובין אם זה הנחיצות, כל אחד על פי העדפתו הפוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכול נכון ולא ממש חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי אומרים על אדם ''הוא הוציא עצמו לגלות ועכשיו הוא גר במדבר ליד מצפה רמון'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד, הגלות הזו היא פנטזיה של רבים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |