האינטנסיביות של מחאת החטופים מפתיעה אותי ואתה אכן תפסת נכון את המימדים שהדבר הזה יקבל וצדקת. לא הבנתי את המשמעות של חטופים נשים וילדים.
ובכל זאת, כמה מחשבות
א. אני מניח שקשה לבוא בטענות לפעילים, אבל בסופו של דבר הם ממסדים דפוס פעולה של חטיפות ומסחר בחטופים. בפעם הבאה יאספו את החטופים במלונות של בורגוס, אנטליה וקזבלנקה.
ב. מטרידה גם היסטריית ההמונים שמסרבת לתת לעובדות הבסיסיות של המצב לחדור: גורלם של החטופים תלוי כמעט בלעדית בחמאס. אחרים יכולים להשפיע, אבל רק הם יחליטו מה יעלה בגורלם.
ג. וכי ממשלת ישראל לא רוצה שהחטופים ישתחררו? הויכוח הוא בדיוק על המחיר והעדיפויות.
ד. שחרור החטופים הוא מטרה פוליטית. לא הגדרת מטרה צבאית. אתה לא יכול להטיל על הצבא משימות שהשגתן תלוייה כל כך מעט במעשיו. ואם הנשים והילדים ישוחררו, הפרחים לצה"ל?
ה. יש דבר שצריך ל"הדגיש" אותו כדי שנבחין עד כמה הוא משונה. נדמה לי שכמעט אין כיפות בהפגנות למען החטופים. דומה שהפגנה למען החטופים שהיא במשתמע נגד הממשלה, הפכה לתחליף לעת מלחמה וממשלת חירום להפגנות המחאה. דומה שאנשים רוצים להמשיך להפגין נגד הממשלה מבלי שיזוהו חס ושלום כשמאלנים או כפעילים פוליטיים.
ו. צריך לומר בצער שכל הישגי צה"ל בעיר עזה הם טקטיים ונזילים. אנשי החמאס מן הסתם יושבים במנהרות ובכל הזדמנות מתאימה יוכלו להגיח משם, להניף דגל קטן ולומר:
We survived to fight another day!
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש