 |
הרעיון הוא שמה שאל-ג'אזירה מראה ללא הרף ילבה עוד יותר את אש הזעם היוקדת על "פשעי המלחמה" של ישראל, ובמקביל האסירים המשוחררים שמגיעים לגדה המערבית נושאים איתם את המסר החצי-סמוי "רק החמאס יכול" ולכן יגבירו את ההזדהות עם האירגון1 ויוסיפו למוטיבציה של תושבי הגדה, ואולי גם של ערביי ישראל, להצטרף למאבק בצורה הרבה יותר מאסיבית ממה שקרה עד כה. מול אלה, טוען טום נאש (קישרתי לסרטון שלו במקום אחר, אבל הוא באנגלית...) גם החיזבאללה יתקשה לשמור על הפרופיל הנמוך יחסית של המלחמה בישראל, ובברכת אירן שתעריך מחדש את סיכויי הניצחון יפצח במלחמה הגדולה. הבעיה העיקרית עם מלחמה גדולה כזאת איננה, כמובן, הנזק העצום למדינה שרק יקרב את ביאת הלובביצ'ר, אלא החשש שעד הגעתו ייאלץ שר האוצר לקצץ עוד חצי פרומיל בכספים הקואליציוניים.
למותר לציין שיש לי נימוקים כבדי משקל נגד התיזה הזאת, כשהמרכזי שבהם הוא "טפי, מאניאק, אתה חושב שבלי כל זה קל לי להרדם בלילה"?
____________
1- סליחה, דו"צ; צ"ל "יגבירו את הההזדהות עם ארגון הטרור חמאס-דאעש".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש