בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 01/12/23 5:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא ״רץ לרסק את החמאס״. אם היתה תוכנית מוסדרת לטפל בחמאס לפני או אחרי השביעי לאוקטובר, הייתי מקשיב וחושב על כל תוכנית כזאת לגופה1. סידרת הפעולה הספציפית של לצאת לפעולה קרקעית, להכריז בקול גדול שמטרת הלחימה היא ריסוק החמאס ואז פתאום לעצור, לנהל עיסקת כניעה מול החמאס, לספק לחמאס את תמונות הניצחון ולסגת, זה הרע שבכל העולמות. לא רק שסידרת הפעולות הללו יחזירו את המצב לקדמותו, היא תיצר גאופוליטיקה שהיא מסוכנת אפילו יותר מהמצב שהיינו בו לפני ה-7 לאוקטובר. את הממשלה הנוכחית יש להפיל בהזדמנות ראשונה. ״ואם לא תהיה ממשלה טובה יותר אצלנו, ממילא אבוד?״ לא. אני פסימיסט וחושב שאכן התסריטים הרעים הם לגמרי במסגרת האפשרי, אבל אני לא ממש מבין ו/או מזדהה עם המילה ״אבוד״. תקופות רעות באות והולכות וזמנים נהיים ״מעניינים״ יותר ופחות. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה. __ 1 כל זאת תחת המשחק ב״נדמה לי״ שהדעות שלי בכלל חשובות או משפיעות על המציאות באיזשהו אופן. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |