בתשובה לדב אנשלוביץ, 18/12/23 13:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני הייתי בעד מבצע קרקעי נרחב למיגור החמאס, ואחר כך תכנית מרשל בינלאומית עבורה. ידעתי שההתכנות לכך נמוכה מאוד, גם בגלל שהציבור לא היה מוכן לשלם את המחיר הגבוה בחיי חיילינו, וגם בגלל שאף אחד בעולם לא מעוניין לנגוע בעזה. <תגןבה 638095> הפסקה האחרונה של תגובה 690723 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור לתגובה 638095 התקלקל. היא מ 2014. ותגובה 690723 שאומרת אותו דבר היא מ 2017. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אין כאן הסכמה לכיבוש רצועת עזה ושליטה ביטחונית בה לאחר מכן כפי שסבור היום רוב הציבור ואפילו יאיר לפיד מרחוק רחוק שמאלה. בתגובה הראשונה הסכמת עם דעה שלי, שהיום בדיעבד, אני יודע שהייתה מוטעית לפיה ניתן לקיים, ללא כיבוש מלא, את המצב הקיים באמצעות "קיר ברזל" נוסח ז'בוטינסקי שנעמיד מול העזתים, ובתגובה השנייה אתה מדבר על מבצע "חריף במיוחד" נוסח "במלוא העוצמה" של הפונז בתגובה 764990 , אבל לא מתייחס לכיבוש מלא של הרצועה על כל הכרוך בכך. אתה מעדיף לדבר יותר על "היום שאחרי" שבהכרח מכיל גם את הנסיגה. ברגע שאתה מדבר על כניסה ויציאה, אתה הופך את נושא כיבוש עזה, לעוד מבצע חריף יותר או חריף פחות. זה בדיוק רעיון אוסלו שאותו כבר עשינו: "נצא ואז הם יהפכו את המקום לסינגפור". מזכיר גם את כל התכניות המוזרות, של ישראל כץ למשל, לבנות להם אי מלאכותי עם נמל וכד', ואפילו את הכנסת הכסף הקטארי לצורך קיום רמת חיים נאותה, שתרחיק מהם, לכאורה, את הרצון לאלימות. זה לא מה שאני אומר, וזה לא עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה זה רוב הציבור ולא בדיוק יודע ממתי יאיר לפיד רחוק רחוק בשמאל. דבר אחד בטוח אתה מנסה להפעיל עלינו את כל השטיקים של הימין. והפעם שיטת או-או, נא לענות בכן או לא. או שאנו בעד התנתקות מלאה מבית מדרשם של אורי אבנרי או ישעיהו לייבוביץ, או שאנו מקבלים את כל החבילה של המנוול על תוכה וקרביה, כולל נוכחות בטחונית קבועה בכל רצועת עזה. טוב שלא דרשת מאיתנו לתמוך בהקמה מחדש של גוש קטיף והקמת התנחלויות של נוצרים אבנגליסטים על הליטאני והאוואלי. הפעם איני צריך להסתמך על זכרוני המתפורר לגבי מה שחשבתי בשנים הרבות שחלפו מאז ההתנתקות והשתלטות החמאס. גם כעת איני רואה בנוכחות קבועה של צה''ל בעזה אידיאל. הלוואי שיהיה אפשר לצאת משם ולהניח לאוטונומיה פלשתינית לנהל את ענייניה. נוכחות בטחונית קבועה עשוייה להיות בלית ברירה, אם הציבוריות שם תחליט שאין אוטונומיה פלשתינית בלעדי אידיאולוגיה של השמדת ישראל. שטיק נוסף החבוי בעמדתך הוא הטענה שכל רובה או ג'יפ שנותנים לאוטונומיה פלשתינית שקול לחימוש החמאס. האידיאל שאותו לפחות אני רואה, הוא אוטונומיה או אוטונומיות פלשתיניות, רחבה ומפורזת. האילוץ היחיד שישראל תכפה יהיה שהרשות האוטונומית לא תהיה עויינת לישראל. זה יבוא לידי ביטוי בכך שלישראל תהיה סמכות לפקח על מי משתתף בבחירות לרשות ובמידה והרשות תפעל באופן עויין כמו התחמשות, התבצרות או ארגון הפגנות על הגבול, ישראל תאלץ שוב להתערב בכוח ולהפיל את הרשות הזאת. רק לאחר תקופה ארוכה של עשרות שנים בהן תתבסס מציאות אירופית של פיתרון סכסוכים באמצעות מו''מ ולא סכסוך מזויין, תוכל האוטונומיה הפלשתינית לזכות בעצמאות מדינית מלאה. אני מניח שזו תכנית שאתה וברל'ה קרומבי לא תקבלו, אבל חוששני שאפילו המנוול, אלמלא היה תלוי באותו קרומבי שישאיר אותו מחוץ לכלא, היה יכול לקבל. בכל אופן היא אינה פחות הגיונית מלהקים שנית את גוש קטיף או את בית המקדש על הר הבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל הגיע הזמן להכריז על כיכר פלסטין כעל קבר שמשון הגיבור על כל המשתמע מכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. לא הייתי (ועדיין אינני) בעד שליטה בטחונית לאורך זמן בעזה. לו היו מאתגרים אותי אז לפרט מהו אותו מבצע חריף במיוחד הייתי מדבר על מיגור החמאס במחיר של מאות חיילים הרוגים ושליטה בטחונית זמנית מאוד שלנו עם העברה מהירה של השטח לשליטה בינלאומית כלשהי- מצרים, טורקיה והאו"ם. מבחינתי ללא היעד הזה לא היה בטוח שכדאי להתחיל. היו לי אז שיחות עם כמה מגיבים ימניים (אביר הקרנפים, אישקש, דרויאנוב ואחרים). כשהם דיברו על סיפוח הגדה שאלתי אותם- ומה עם עזה? יותר מעשר פעמים שאלתי ומעולם לא קיבלתי תשובה. כמובן שלא דמיינתי שום דבר שדומה ל 7 באוקטובר. טענתי אז שאין לישראל יותר סכנה קיומית בטחונית, והפיגועים הם לא יותר מעקיצות יתוש. היתוש הזה התברר כצרעה ארסית במיוחד שעקצה אותנו עקיצה כואבת מאוד, ועכשיו לא נותר לי אלא לדמיין מה חיזבאללה יכול לעשות. אין לי בעיה עקרונית או מוסרית עם הפתרון שלך, כשם שאין לי בעיה עקרונית או מוסרית עם סיפוח יו"ש. אני רק לא רואה איך היישום שלו עובד בלי להרוס את המדינה שלנו. שאלתי אותך מספר פעמים על המחיר המשוער שלך לשליטה בטחונית שלנו בעזה ולא ענית. לחילופין, אם אין לך תג מחיר משוער לפתרון שלך צריכה להיות לך דרך לסגת ממנו אם יתברר שעלותו (לא רק הכספית) מסכנת את המדינה. מאידך, כעת, כשאנחנו כבר משלמים מחיר גבוה בכל המישורים, אפשר להמשיך ולפתח את הדיון ברעיון שלך. למשל- איך נשנה את התכנים שמלמדים בבתי הספר ברצועה? בנוסף הייתי רוצה התייחסות שלך לרעיון שלי של העברת השליטה ברצועה לגורמים בינלאומיים. בכל מקרה, אחרי שמפוצצים פרונקל ומוציאים ממנו את כל המוגלה, חייבים לשים יוד ותחבושת כדי שהזיהום לא יחזור עד שהמקום מחלים. אחרת עלולים לקבל זיהום גרוע יותר. אנחנו עכשיו מתווכחים מה החומר האנטיספטי שיהיה יעיל. אני לא שומע על שום דיון כזה בהנהגה הצבאית והמדינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״איך נשנה את התכנים שמלמדים בבתי הספר ברצועה (וביו״ש)?״ או! סוף סוף מישהו מעלה את השאלה הזאת עם הגרביטס הראוי. לדעתי, זאת שאלת השאלות שאיתה כל דיון מדיני (שמאלני או ימני) צריך להתחיל איתה, להמשיך איתה ולגעת בה שוב בסיום הדיון. אחד מהדברים הנוראיים שבטעות אוסלו לא היה צריך להיות מסוכם בשאלה הרטורית ״מי נתן להם רובים?״, אלא בשאלה ״מי נתן להם להדפיס ספרים?״. יש המון שאלות חשובות לגבי ניהול הסכסוך, אבל זאת (לדעתי) החשובה מכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זו שאלה משנית שהאידיאולוגיה הימנית השתילה כוירוס במערכת הישראלית, בדיוק כמו השאלה ''מי נתן להם רובים''. המנוול ובני בריתו שפתחו במערכת הסתה נגד הרש''פ והעדיפו את החאמס על פניה, איבדו בזאת את היכולת לדון עם הרש''פ על הנעשה בבתי הספר שלו. מוזר שמי שלא מצליח לאכוף לימודי ליבה ולסכל חינוך לפרזיטיות, רוצה לפקח על החינוך הפלשתינאי. בעיות של הסתננות, שוד חקלאי, שריפת אשפה, טיהור מים ושפכים הם פוטנציאל סכנה לא פחות מחינוך לשטנה. אלו וכל האחרים צריכים להסגר בין השלטונות ולא למסור אותם לידי דב וחבריו שכל העולם יודע איך הם ''מחנכים'' את שכניהם ביו''ש ובמז' ירושליים. ברגע שאתה מתחיל להתעסק עם החינוך ומה שאומרים במסגד, אתה מגיע בנסיעה מקומית למנהל אזרחי, התנחלות וג'נטריפיקציה. וזו הכוונה של אלו המנופפים בנושא זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה עושה משהו שגרוע יותר מסתם לטעות. הצרה בדיאלוג המטומטם הזה של שמאל נגד ימין והימין נגד השמאל זה שכולם עסוקים בלנצח את הצד השני במאבק הפוליטי במקום לנסות לנהל דיון על איך למצוא פתרון לבעיות אמיתיות שקיימות בעולם האמיתי. הבעיה במערכות החינוך של החמאס/רשות היא בעיה אמיתית עם השלכות אמיתיות על הסכסוך, על החיים שלנו ועל החיים של ילדנו. גם בתל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע. שים לב שאני לא הצעתי מערכת אכיפה ישראלית. רק הצגתי את הבעיה ואמרתי שהיא חשובה. עצם הצגת הבעיה הקפיצה אותך במהלך אחד אל הצעת הפתרון (כאילו הוא היחידי שאפשר להעלות על הדעת) של ״פיקוח ישראלי על החינוך״, רק כדי מיד לשלול אותו, וזה כדי לסיים את הדיון לפני שהוא יכול להתחיל. מה ששם אותך ושכמותך (שזה הרוב המוחלט מימין ומשמאל) להיות חלק מהבעיה ואלה שעוזרים לכך שהדיון הזה בכלל לא קיים. הימין טועה בכך שהוא מציג את הבעיה בחינוך של הרשות כהוכחה לכך שנורמליזציה היא בלתי אפשרית (במובן מסוים, חינוך לשנאה ברשות מבחינתם הוא נכס). מבחינתם זה כלי / טיעון שהמטרה היחידה שלו זה הצדקת האידיאולוגיה - הם האויב. הבעיה לא באמת מעניינת אותם במובנים של חשיבה על התקדמות לפתרון. השמאל טועה בכך שהוא דוחה את האפשרות לנהל את הדיון בבעיה הזאת מתוך הריפלקס המעצבן הזה של רלטביזם תרבותי. ״כפיה תרבותית!״ או ״זה לא תפקידנו!״, ״אכיבוש!״, ״קולניאליזזזזזםםם!״. מימין ומשמאל רק חול וחול. גם אם לא ישראל היא זאת שצריכה לקבוע מה מופיע בספרי החינוך של הרשות, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא להעלות את הנושא הזה על סדר היום בכל קונסטלציה, בכל הסכם, בכל דיון בינלאומי ובכל פורום. הנושא הזה צריך לכל הפחות מאוד לעניין את ישראל ורצוי לה לגרום גם לשאר העולם להבין שהוא צריך להתחיל מאוד להתעניין בו. זאת משום שזו לא בעיה ״שלהם״ אלא גם בעיה שלנו ושל כל האיזור. הסעודים וארה״ב (למשל) לא יכולים לצפות ליציבות באיזור כשזו מערכת החינוך של הרשות. אותם צריך לשכנע שהחינוך מהסוג הזה ברשות מזיק לאינטרסים הכלכליים והגאופוליטיים שלהם במזרח התיכון. לא יעזרו אלף הסכמי שלום, הסכמי סחר, חימוש הצבא הסעודי, החלטות של הנהגות, הסכמה ישראלית לנסיגות ושום סכום כסף שבעולם שיושקעו בהצלחת העם הפלסטיני - כשזו מערכת החינוך שלו. אם זאת מערכת החינוך - המשך הסכסוך, האש והדם מובטחים מראש. האוכלוסיות מעורבבות וקרובות מידי מכדי שזו תהיה בעיה משנית. גם מי שתומך בפתרון שתי המדינות חייב להבין שאין שום מצב בו הגבול בין ישראל לבין פלסטין הוא גבול בינלאומי רגיל כמו הגבול בין ישראל למדינות השכנות שלה. אין שום קונסטלציה סבירה (ימנית או שמאלנית) בה לא נגזר על הישראלים ועל הפלסטינים להמשיך לנהל את חייהם זה ליד זה. ה-״אנחנו כאן והם שם״ זה פיקציה שמספיקה הצצה של 20 שניות במפת ישראל כדי להבין עד כמה היא לא קשורה למציאות. ילדים זה ספוג שסופג הכל - זה הא׳ ב׳ של החיה המוזרה ששמה הומו ספיינס. מבית החרושת של שנאה של החינוך ברשות יכול לצאת רק דור המשך שמעוניין בהמשך הסכסוך, האלימות והדם. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה. לאף אחד. ״מוזר שמי שלא מצליח לאכוף לימודי ליבה ולסכל חינוך לפרזיטיות, רוצה לפקח על החינוך הפלשתינאי.״ לא בפעם הראשונה, אני לא יודע עם מי אתה מתוכח. אני תומך בכפיה של לימודי ליבה ולערכים הומניים בסיסיים במדינת ישראל. זה לא אני שנכשל בכך - זה כל הישראלים שלא מסכימים איתי שנכשלים בכך. זה מאוד מוזר להפחית בחשיבות של כשלון אחד על ידי הצבעה על כך שמדינת ישראל נכשלת בדברים נוספים. ״צרות רבות, חצי נחמה״ זאת מוטציה מאוד מוזרה של הפתגם המקורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה במערכות החינוך של החמאס/רשות היא בת דודה של בעית ההסברה הישראלית, אחות של בעיית הסתה ודודה של בעיית חוסר ההתרעה (במובן שכולן, אולי בעיות אמתיות, אבל ההשפעה שלהן על העולם האמיתי היא הרבה יותר קטנה ממה שנדמה לכל מי ששוכנע על ידי מי שמשתמשים בהן כתירוץ שקוף על מנת להרחיב את ההתנחלויות). לא צריך לדחות אתה הטיפול בבעיה הזאת בגלל רלטביזם תרבותי. ״כפיה תרבותית!״ או ״זה לא תפקידנו!״, ״אכיבוש!״, ״קולניאליזזזזזםםם!״ או כל איש קש סמולני אחר. ההשפעה של ספרי לימוד על ילדים, ועל אחת כמה וכמה, ההשפעה של ספרי לימוד על ההתנהגות של אותם ילדים כבוגרים היא שולית על לא קיימת. כשאני הייתי ילד לכל ילד בבית ספרי (ואני די משוכנע שלכמעט כל ילד בישראל, לדי הרבה ילדים בעולם הנוצרי, ושזה נוהל שהתחיל הרבה לפני שהתחלתי ללמוד ולא הסתיים עד היום) היה ספר לימוד שאמר שצריך להמנע מלאכול גדי בחלב אימו, להרוג מכשפות והומואים ולהמנע מללבוד בגדים מעורבבים. ההשפעה של הספר ההתנהגות שלי לא באמת קיימת. ואלא שכן שלקחו את הספר ברצינות הקריצו ממנו כל מיני חוקים שלא נכתבו בו. למיטב הבנתי על ההתנהגות של ילדים (נורמלים) כבוגרים משפיעים, לפי הסדר: המציאות, ההורים, החברה, המורים, טלויזיה/סרטים/ספרי קריאה/משחקי מחשב ואחר כך, אם בכלל, ספרי הלימוד. ומכאן, למיטב הבנתי, הבעיה האמיתית היא לא ספרי הלימוד אלא העובדה שהחברה הפלשתינאית שונאת את הישראלים ושאנחנו מעריכים שגם בעתיד המציאות לא תשתנה באופן שיגרום לחברה הפלשתינאית להפסיק לשנוא את הישראלים (וההפך, כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד לא נאמרה אף מילה על כך שמערכת החינוך הפלשתינאית ממומנת ברובה ע"י האו"ם או ע"י המיסים שישראל גובה עבור הרש"פ. ישראל יכלה לפעול נגד החינוך הבלתי אנושי הזה גם לפני 7.10, כך שכל הקישור למלחמה הנוכחית הוא קלוש. לענ"ד, יש חינוך כזה מפני שהשלטונות באוטונומיות הפלשתיניות רוצות בכך. הדרך להלחם בזה אינה ע"י מינוי מפקחים לבתי הספר, אלא ע"י פסילה של שלטון המאפשר חינוך כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העליתי את השאלה על מערכת החינוך ברצועה בהקשר של הרעיון של דב לחזרה לשליטה בטחונית בעזה. בכל תסריט אחר נראה לי שההשפעה שלנו על חומרי הלימוד שם תהיה אפסית, וגם בתסריט שלו אני מתקשה לראות התכנות לכך, ולכן שאלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי די ברור שמערכת החינוך שהם1 מתכננים היא מערכת חינוך בה הילד לומד לערבב טיח או לקטוף בננוות עד שהוא בוגר מספיק לעשות את זה. 1 אני מניח שאיזה "מכון מחקר" או פקיד ב"משרד למשימות לאומיות" כבר עובד על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״הדרך להלחם בזה אינה ע"י מינוי מפקחים לבתי הספר״ והנה שוב אתה חוזר על הפתרון שאתה עצמך הצעת, רק כדי שתוכל לשלול אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. כך מפקח משרד החינוך על מה שמתרחש בבתי הספר הערביים וגם אחרים, בתוך מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״ההשפעה של ספרי לימוד על ילדים, ועל אחת כמה וכמה, ההשפעה של ספרי לימוד על ההתנהגות של אותם ילדים כבוגרים היא שולית על לא קיימת.״ זו ההנחה איתה אני לא מסכים. ברור שאם ההנחה הזאת נכונה, אז זה נושא לא חשוב. היא לא נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היא לא נכונה" - אהבתי את הנקודה בסוף המשפט. ובכל זאת, למרות הספקנות שלך, הרשה לי להטיל ספק. "היא לא נכונה" כי אתה יודע שהיא לא נכונה (ז"א, יש לך מחקרים שמראים את זה באופן מובהק) או כי אתה חושב שהיא לא נכונה (ז"א, יש לך הסבר למה אתה חושב שהיא לא נכונה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לו היה שם סימן קריאה אז בעברית מדוברת זה היה ''לדעתי...'' נקודה זה כנראה ''לדעתי הנחרצת מאוד...'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שזה לדעתי. על ספקטרום בו בצד ימין יש עובדות מוסכמות ובצד שמאל יש דעות אישיות, בוודאי שהסוגיה הזאת קרובה יותר לצד שמאל מאשר שהיא קרובה לצד ימין. הניסוח עם הנקודה הוא משום שלא היה שום תוכן שהוא יותר מזה בתגובה אליה הגבתי. אמרו משהו בפסקנות חסרת כל גיבוי משכנע, אז הרשתי לעצמי לענות באותו האופן. לגבי ביסוס - אפשר למצוא מחקרים לכאן ולכאן. אני יכול לקשר למשל לזה, שתומך בעמדתי, אבל ברור שאפשר למצוא את אלה שמראים דברים אחרים או אפילו הפוכים. זה לא פיזיקה מודרנית וקרב קישורים למחקרים אלו או אחרים, לא יביא אותנו, לדעתי, לשום מקום. ירדן פעם העלה ספק לגבי הטענה שלי לגבי האפקטיביות של חינוך/ספרים (לא זוכר אם זה היה בהקשר של הפלסטינים או החרדים) ואם אני זוכר נכון, כן סייגתי את העמדה שלי עם ההבחנה הבאה: האפקטיביות של אינדוקטרינציה בחינוך ילדים היא (כנראה) חזקה יותר בחברות פחות פתוחות/מערביות/דמוקרטיות/מגויסות. הטענה שלי היא שלטעון שהשפעה של חינוך וספרים זה ״עניין זניח״ באמצעות האינטואיציות האישיות שלנו מאיך אנו (לא) הושפענו (יותר מידי), במערכת החינוך הישראלית, זה לדבר על איך תולעים משפיעות על תפוזים בזמן שנושא השיחה הוא על איך תולעים משפיעות על תפוחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* בחברות פחות פתוחות/פחות מערביות/פחות דמוקרטיות/פחות פלורליסטיות/פחות מעורבות/יותר מגויסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוסיף עוד משהו: אם טענת הנגד למה שאני טוען היא שלא סביר ש״החינוך ברשות זה כל מה שצריך כדי ליצר דור חדש של שונאי ישראל״, אז זאת טענת נגד גרועה משום שזו התפרצות לדלת פתוחה. זה טריביאלי שהאינדוקטרינציה של מערכת החינוך של הרשות היא יותר אפקטיבית בגלל כל הדברים שיש בעולם מסביב לילדים הללו (מחיי הקהילה, דרך ההורים ועד לשטיפת המוח במסגדים). אבל זה לא יכול להיות הטיעון שהופך את בעיית האינדוקטרינציה בבתי הספר לזניחה. להיפך. הרי זה טיעון שמסביר למה הבעייה הזאת היא חמורה יותר מאשר אם היה מדובר בסתם בתי ספר במנותק מקונטקסט. פחות מעניין אותי, למשל, מה נותנים לאיזה זב חותם לקרוא בבית הספר הפתוח בנווה שאנן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון הוא שה''אינדוקטרינציה של מערכת החינוך של הרשות'' היא סימפטום של בעיה אחרת (השנאה של הפלשתינאים לישראלים). לכן, אני בספק כמה נסיון להעלים את הסימפטום בלי לפתור את הבעיה עצמה יעזור, ויש לי חשש שהוא עלול להזיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנתי שכך אתה חושב. אני חושב אחרת. לדעתי, האינדוקטרינציה היא לא סימפטום כמו ״כאב ראש״ אלא חלק מהותי (גם אם לא יחיד) לקיום הבעיה. אני בספק שההתעלמות מהגורם הזה עוזרת לפתור את הבעיה ויש לי חשש שהיא (בלשון המעטה) מזיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע של מטאפורות: אם כאב ראש הוא בעיה בפני עצמה, אז הטיפול בו הוא משכך כאבים. אם כאב ראש הוא סימפטום לדלקת (נגיד) אז הטיפול בו הוא אנטיביוטיקה. להתעלם מסימפטומים זה איש קש שפשוט מנוגד גם למטפורה וגם למה שעומד מאחוריה. ה"פתרון" שאתה מציע הוא אנטיביוטיקה, ה"פתרון" שאני מציע הוא ללכת לרופא. אין לי הרבה נסיון עם כאבי ראש, אבל מנסיוני (הדל) בכל מה שנוגע לכאבים אחרים, אנטיביוטיקה היא לא פתרון (אני לא רופא ותגובה זו היא לא עצה רפואית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הניסוח עם הנקודה הוא משום שלא היה שום תוכן שהוא יותר מזה בתגובה אליה הגבתי..." בוודאי שהיה תוכן, ראה את המשפט שמתחיל ב"כשאני הייתי ילד לכל ילד בבית ספרי ...". אני יכול להביא דוגמאות נוספות. לא קראתי את כל המאמר שלך, אבל מהאבסטרקט שלו די ברור לי שהוא לא אומר את מה שאתה חושב שהוא אומר. קרב קישורים אולי לא יביא אותנו לשום מקום, אבל נימוקים (כמו זה שאני הבאתי) כן יביאו אותנו. יש לך דוגמא לספר לימוד שהצליח לשנות התנהגות של אוכלוסיה (לא בודדים) של בוגרים שגדלו עליו בניגוד ל(1)דעותיהם של הוריהם, (2)דעותיהם של דביבתם החברתים, (3) המציאות ו(4)המורים שלהם? "לטעון שהשפעה של חינוך וספרים זה ״עניין זניח״ באמצעות האינטואיציות האישיות שלנו מאיך אנו (לא) הושפענו (יותר מידי), במערכת החינוך הישראלית..." אני חושב ששמת את האצבע על גורם משותף שמפריע לי בטיעונים על "הסברה", "הרתעה" "הסטה" וחינוך", הם יוצאים מנקודת הנחה שדרך הסקת המסקנות של "הם" שונה מהותית מ"אנחנו". אני לא מקבל את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״אני לא מקבל את זה.״ אז אתה לא. רשמתי לפני שזה מצב הדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודוגמא יש לך? משום שחשבתי על זה קצת, הציבור בעשרות מדינות1 לא דמוקרטיות שינה את דעתו במאה השנים האחרונות בניגוד למה שנכתב בספרי הלימוד, הדוגמא היחידה שאולי קרובה למה שאתה מתאר היא צפון קוריאה (אבל אני מקווה שברור לך שהיא דוגמא לא מייצגת, גם בגלל שאנחנו לא באמת יודעים מה הציבור שם חושב, וגם בגלל שגם בשביל דיקטטורה היא לא דומה לשום דבר מוכר). 1 רשימה חלקית מאוד: סין, וויאטנאם, טורקיה, איראן, עיראק, קמבודיה, מצרים, דרום אפריקה, ספרד, יוון, פורטוגל, גרמניה, איטליה, ברה"ם2, פולין, צ'כוסולובקיה2, יגוסלביה2, ונצואלה, צ'ילה, אתיופיה, לאוס, טאייואן, הונגריה... 2 היתה פעם מדינה כזאת, הציבור בה חונך על זה שהיא צריכה להמשיך להתקיים, ובכל זאת היא לא קיימת היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את המחקרים אבל טעות היא להתייחס לחומר הלימוד כאל פרמטר בודד. כאשר הסביבה התרבותית כולה מכוונת לאותם רעיונות, חומר הלימוד הוא עוד לבנה בחומה. נגד כל המחקרים שאולי תוכל להראות לי אביא לך את מערכות החינוך של החרדים שככל הנראה עושות עבודה לא רעה בכלל אם לשפוט עפ"י התוצאות. נכון שאינני יודע איזה חלק בתהליך הטמעת הערכים מגיע ממערכת החינוך כי כאמור היא מהווה רק חלק אחד מהמכלול, אבל הניחוש שלי - וכמובן שהוא תקף כמו כל ניחוש אחר - הוא שיש סיבה טובה לכך שהם מונעים הכרות עם כל רעיון אלטרנטיבי, מלבד הסיבה המוצהרת של בזבוז זמן. הבעיה היא, כמובן, שאותה סביבה חברתית/תרבותית תסרב בכל האמצעים להתערבות של גוף חיצוני בחינוך ילדיה, בדיוק כפי שאנחנו היינו עושים במקרה ההפוך וכפי שהחרדים עושים מאז קום המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אף אחד לא טען שהחינוך לשנאה זאת הסיבה היחידה לשנאה. טיפול בבעיה הזאת זה תנאי הכרחי, אבל מובן מאליו שזה לא הופך אותו למספיק. הייתי אומר ש-״עוד לבנה בחומה״ קולע בול לעניין, אם זה לא היה מגיע צמוד עם האירוניה המשעשעת שבזהות המשורר1. לגבי הפיסקה האחרונה - אני מסכים. אבל הטענה הזאת לא אומרת שאין בעיה ושאין לה פיתרון, אלא שהפיתרון הספציפי הזה (פקחים עם כובע טמבל ומבטא ישראלי שמסתובבים בעזה ובגדה המערבית) הוא אכן לא הדרך. ________________ 1 שבימים אלו, בזיקנתו המבישה, הוא Comfortably dumb. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרדים מתנגדים לעזיבת מערכת החינוך שלהם לא בגלל שבחוץ יש תכנים אחרים (הם מתנגדים גם ל''ממלכתי חרדי'') אלא בגלל שמדובר באובדן כסף וכח - מערכות החינוך הן מפלגתיות ומופעלות ע''י עמותות פרטיות, ויש הרבה מקום לעסקונה, שליטה וג'ובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה איך זה סותר. גם וגם. משהו יכול למלא מספר פונקציות. מערכות החינוך הן מפלגתיות והן מספקות מקום לעסקונה, שליטה, ג׳ובים וגם אינדוקטרינציה של דור ההמשך שהיא בית חרושת למצביעי המפלגה העתידיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סותר, אבל גם לא תומך. לחרדים ''יש סיבה טובה לכך שהם מונעים הכרות עם כל רעיון אלטרנטיבי'', אבל הסיבה היא לא מהות אותו ''רעיון אלטרנטיבי'', ולדעתי לא לגמרי קשור אליו. מה שאכפת להם זה התקציב למערכת החינוך המפלגתית שלהם - התוכן לא כזה חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מהעובדה שאני מסכים אם מה שכתבת -) אני מניח שהתכוונת להגיב למגיב אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, התנ"ך בישראל הוא לא ספר לימוד. הוא נושא ללימוד. אני מניח שיש ספרי לימוד בתנ"ך, ואני מניח שהם לא טוענים שאסור לאכול גדי בחלב אימו; מקסימום הם טוענים שזה מה שהתנ"ך אומר. תוכנית הלימודים בחינוך הממלכתי לא מנסה לשכנע את התלמידים לעשות את מה שהתנ"ך אומר שצריך לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת זאת בממלכתי-דתי... לפי מה שאנחנו שומעים מהציונות הדתית לאחרונה, לא שאצלם הוא ספר לימוד, אלא שעכשיו הם שוקדים על התרגילים בחוברות העבודה הנלוות אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנ''ך לא נכתב במטרה להיות ספר לימוד, אבל הוא ספר לימוד לפי כל הגדרה שאני מכיר (הוא ספר שכל תלמיד חייב להביא לשיעור הרלוונטי, שהתלמידים לומדים ממנו וצריכים לקרוא ממנו במהלך השיעור ובשיעורי הבית שלהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם "החטא ועונשו" וכו' הם ספרי לימוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. לא? (ובהקשר של הדיון הזה, יש "ספרי לימוד" שנכתבו והודפסו אך ורק למטרת לימוד, שמשפיעים על תלמידים יותר מפרוזה, ספרי דת, אנציקלופדיות או אטלסים?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין ''ספרים שהם חלק מתוכנית הלימודים'' ל''ספרי לימוד''. נראה לי שלזה ירדן מכוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שיש הבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה לא ברור. (ומאי התשובה לשאלה השניה אני יכול להניח שברור לך שזה לא רלוונטי?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן ענה יפה למטה לגבי ההבדל, אז נראה לי שאפשר להמשיך משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר לימוד טיפוסי במתמטיקה, מדעים, לשון, גיאוגרפיה או אזרחות מתיימר לומר לתלמידים "זו האמת, אלה העובדות בעולם", וגם (במתמטיקה או פיזיקה) "זו הדרך הנכונה לפתור בעיות", ופה ושם (לשון בגישה פרסקריפטיבית, אולי אזרחות) "כך ראוי לעשות". מורים שמלמדים בעזרת ספר הלימוד לרוב יהיו בגישה זהה לספר. זה בסדר ראשון. בסדר שני, ספרי לימוד יכולים להגניב ערכים שאינם קשורים לנושא הלימוד, בכוונה או בדרך אגב. מפורסמות דוגמאות שבהם בספר לימוד במתמטיקה, למשל, בעיות מתמטיות מעשיות-לכאורה תמיד יציגו גברים ולא נשים, וכך הם מגניבים ערכים שוביניסטיים. ידועות גם לשמצה דוגמאות שבהם ספר לימוד מציג בדוגמאות יהודים בהקשרים שליליים וערבים בהקשרים חיוביים (למשל). בספר לימוד בהיסטוריה ואזרחות, זה אפילו ממש קל לייצג ולקדם ערכים מסוימים אגב לימוד ההיסטוריה והאזרחות (אם מנסים להימנע מכך זה אתגר קשה יותר). התנ"ך אומר "אלה העובדות" ו"כך ראוי לעשות", אבל מורים לא דתיים שמלמדים אותו (אי אפשר לומר כאן "מלמדים בעזרתו") אינם בגישה שמה שכתוב בו בהכרח נכון. המטרה היא להכיר אותו, לא ללמוד ממנו. תלמיד ישראלי שלומד תנ"ך בא כבר עם הידיעה שזה ספר הקודש של היהודים אבל שיהודים רבים (לפעמים התלמיד עצמו, משפחתו וקהילתו) לא מאמינים בו כלשונו. ספרי פרוזה לפעמים מבטאים ערכים מסוימים, ואומרים בעקיפין "כך ראוי לעשות", אבל מורים שמלמדים אותם לא בהכרח ישתמשו בזה כדי להטיף לתלמידים את אותם מסרים שבספר; הם בעיקר יתרכזו בערכים האסתטיים שבספר, ואולי בהבהרת הערכים שבספר אבל לא כדי להטיף להם. מבחינת הדוגמה הערכית שאתה נתת, קשה לי לראות מורה ותלמיד שלימוד הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" ישמשו אותם לחיזוק הערך לא לאכול חלב עם בשר בחיי היומיום של התלמיד. אצל תלמידים חילונים זה לא יתחזק, אצל תלמידים דתיים זה היה חזק עוד לפני השיעור. אני יכול לדמיין תסריטים שבהם כן יהיה חיזוק כזה בשיעור, אבל הם תסריטים מאוד מיוחדים ונדירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אספקט נוסף (ולדעתי הוא לב העניין יותר מכל דבר אחר) הוא האופן שבו המשטר הטוטליטרי הופך את האינדוקטרינציה לאפקטיבית יותר. בעוד שגם במשטר הפלורליסטי אפשר למצוא ספרי לימוד וספרים אחרים בהם נפגשים עם ערכים אלו או אחרים1, בתוכנית הלימוד של המשטר הטוטליטרי הנטיה היא להכניס באופן עקבי בדיוק את אותם הרעיונות, שוב ושוב, לכל רוחבה של תוכנית הלימודים, כולל במקומות שזה נראה לגמרי לא קשור. תמיד בדרך אגבית וכמשהו שאין להתעכב עליו. זאת על מנת לשזור את הרעיונות הללו באופן טוטאלי בהבניית המציאות, כך שאין מציאות ואין חשיבה בלעדיהם2. כך שאלות בחיבור חשבוני כוללות שאלות על חיבור מספר המרטירים באינתיפאדה הראשונה ומספר המרטירים באינתיפאדה השניה לילדי כיתות נמוכות. כך מוצא את עצמו היהודי המרושע/האויב הציוני מטייל לו להנאתו (ומזימותיו המרושעות) אפילו בשאלות בספר החשבון, הפיזיקה, כלכלת הבית והכימיה. הרשות הפלסטינית לא המציאה את האנטישמיות ו/או את שיטות החינוך הטוטליטרי ויש להם מספיק דוגמאות מהמאה ה-20 שאפשר ללמוד מהן. _________________ 1 למשל: פוגשים בחוקי עבד או צניעות עתיקים, כאשר קוראים בתנ״ך, אבל פוגשים בערכים אחרים (לפעמים סותרים או שיש מתחים ביניהם) בשיעור האזרחות ו/או ההיסטוריה. 2 וזה לב העניין גם בהתנגדות לרוח הרעה של ההדתה של בנט במערכת החינוך, למי שעדיין זוכר את החלק הזה בביוגרפיה של האיש המסוכן הזה3. הניסיון (עם הצלחה חלקית) של השזירה הזאת של התכנים זה בדיוק מה שהיה פסול במה שהוא עשה. לא זה שהוא דחף לימודי יהדות לבתי הספר, אלא הגישה הטוטליטרית הזאת של לדחוף את הרעיונות הללו לכל רוחבה של תוכנית הלימודים. 3 רבים במחנה הפוליטי ה״נכון״ מסוגלים רק לזכור את דמותו כראש הממשלה של ממשלת האין שינוי, משום מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... יש להם מספיק דוגמאות מהמאה ה-20 שאפשר ללמוד מהן" ולכן אני שואל (בפעם השלישית, אגב) איזה דוגמאות? גרמניה? ברית המועצות? פולין? הונגריה? צ'כוסלובקיה? סין? ספרד? איטליה? יגוסלוויה? עיראק? איראן? וויאטנם? יפן? קמבודיה? דרום אפריקה? צ'ילה? על פניו, כמעט (אני מסתייג בגלל שאני לא 100% בטוח לגבי צפון קוריאה) בכל פעם שהיא נוסתה היא נכשלה ובאופן די מובהק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגרמניה הנאצית היא דוגמה טובה. ההיטלר יוגנד היו מחוייבים מאוד לאידיאולוגיה. הם השגיחו על ההורים שלהם ואפילו הלשינו עליהם. בברית המועצות, דוגמה שהיא מצד אחד פחות טובה ומצד שני אולי יותר מתאימה, כולם חששו שכולם ילשינו עליהם. היה מיעוט קטן שבאמת האמין באידיאולוגיה וכל השאר התיישרו מהפחד. זה שלא ממש האמינו באינדוקטרינציה לא אומר שהיא לא הצליחה... גם האינדוקטרינציה הציונית סוציאליסטית של הקיבוצים עבדה לא רע במשך שני דורות. כאן כנראה פחות בחומרי הלימוד, אבל אני משער שגם המורים הרביצו בתלמידים ציונות וסוציאליזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשהמציאות השתנתה, ואותם ילדים ונערים שחונכו בגרמניה הנאצית הפכו לבוגרים בגרמניה המערבית והמזרחית הם נשארו נאמנים לערכים עליהם הם קראו בספרי הלימוד (אותם חומרים שהמורים וסביבתם לא הזכירו)?! ברית המועצות היתה תחת שלטון סובייטי במשך יותר מ-2 דורות. כשאתה מסתכל על התוצרים של מערכת החינוך הזאת היום - ובעצם מקריסתה - אני לא רואה איך אפשר שלא להגיע למסקנה החד משמעית שהאינדוקטרינציה נכשלה כשלון חרוץ, שהמציאות, התרבות והסביבה השפיעו הרבה יותר על התנהגותם של אותם תוצרים מספרי הלימוד. אני לא אומר שאין דבר כזה אינדוקטרינציה שעובדת על ילדים, וזה כולל את כל הדוגמאות האלה ועוד אחרות, אני רק אומר ש(1)יחסית למורים, להורים ולסביבה ספרי הלימוד הם חלק חסר משמעות בה וש(2)כשהמציאות משתנה, אנשים משתנים. אין סיבה שזה לא יהיה נכון לערבים בעזה כמו שזה היה נכון לאסטונים שהשתחררו מברית המועצות (וכמובן שזה לא רק שינוי לטובה כמו שלמדנו בעיראק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב רובם של הנאצים לא נשארו נאמנים לאידאולוגיה. האידאולוגיה הנאצית היא דוגמה יוצאת דופן לאידאולוגיה שנעקרה מתוך עם שלם, ודווקא מוכיחה שהקביעה מה נורמטיבי ומה לא יכולה להשתנות בהכוונה מבחוץ. נצחון הליברליזם והקומוניזם על הנאציזם במלח"ע II וסיפוח האומות המפסידות אל האידאולוגיות המתחרות יכול לדעתי להיות מורה דרך לאפשרות לשנות את האידאולוגיה גם בעזה. קודם האיסלאם הלאומני צריך להפסיד הפסד מוחלט, שיוכיח שהערכים שלו היו שגויים (אללה לא היה לצידם). רק אחרי ההכרה בהפסד של האידאולוגיה העם יכול לחפש אידאולוגיה חדשה. עקירת האידאולוגיה כוללת כמובן שכתוב של כל ספרי הלימוד, וודאי שלא ההיפך. לצערי לא נראה לי שהיחב"ל יאפשרו לנו להביא את האיסלאם הלאומני להפסד מוחלט, כמו שנגרם לגרמניה הנאצית, ולכן שינוי אידאולוגי ברצועה יתברר כבעייתי יותר מאשר בעם הגרמני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהגרמנים הם יוצאי דופן, למעשה, בתגובה 765351 התרכזתי רק בדיקטטורות (בגלל שאלה כללי המשחק שאביב המציא), אבל זה נכון גם לדמוקרטיות. כל הדתות החילוניות של המאה העשרים: הקולוניאליזם הבריטי, הפאשיזם, הנאציזם, הקומניזם הסובייטי, הקומניזם המאואיסטי, הבאת' הערבי, האפרטהייד הדרום אפריקאי או הניאו ליברליזם המערבי... כולן כשלו במבחן המציאות. אני מתקשה לחשוב על אומה שלא עברה שינוי אידיאולוגי כלשהו במאה השנים האחרונות. הקריסה של גרמניה הנאצית היתה שונה לחלוטין מהקריסה של הכלכלה האמריקאית בסוף שנות העשרים, אבל לשתיהן יש מכנה משותף, אידיאולוגיה שנתקלת במציאות, אידיאולוגיה שמפסידה למציאות, ואומה שמאמצת אידיאולוגיה שונה בעקבות השנוי במציאות. לדתות יש מאפיין קצת שונה, למוסלמים מובטח גן עדן, לנוצרים מובטח שיבת המתים וליהודים מובטח ימות המשיח, לכן נראה לי שאי אפשר להוכיח להם ש"אללה לא היה לצידם", ככל שתהרוס את עזה יותר ככה הם יאמינו בחמאס יותר, את ההוכחה הם יקבלו רק כשהם יגיעו לגן עדן ויגלו שאלוהים הוא בכלל מפלצת הספגטי המעופפת, אבל זה יהיה מאוחר מידי. מצד שני, הם בני אדם, ורובם בכל זאת מונעים יותר מהמציאות מאשר מאידיאולוגיה (לדעתי). אירלנד היתה מדינה דתית בטירוף לפני שלושים שנה, עכשיו היא מאפשר הפלות באופן חוקי. עכשיו, המציאות שלהם היא שיהודים הורגים את שכניהם והורסים את בתיהם, לכן הם כועסים (תחשוב על הכעס הישראלי ותכפיל אותו בכמה עשרות שנים וכמה סדרי גודל של מוות), ולכן הם הופכים יותר ויותר קיצוניים (וגורמים ליותר ויותר הרג של ישראלים, שהופך את הישראלים ליותר ויותר קיצוניים וחוזר חלילה). אם זה נכון, מה שיגרום לשינוי באידיאולוגיה שלהם הוא לא עוד הרס ישראלי. בסוף, כשהגרמנים הפסידו, הם קיבלו מדינה עצמאית (למעשה, שלוש) ושיקום כלכלי, כשהפלשתינאים יפסידו הם יקבלו התנחלויות, המשך הרג ועוד ועוד צעירים שיוחזקו בכלא. שום ספר לימוד לא ישכנע ילד שאחיו נהרג כשהניף דגל ושבן דודו מוחזק בכלא ללא משפט שהישראלים צודקים והוא צריך להפוך לחוטב עצים או שואב מים. זאת אשליה שמתנפצת לנו בפנים כל פעם מחדש, ולא ברור לי למה זה עדיין מפתיע מישהו, ואיך זה כל פעם אנחנו מוצאים תירוץ אחר ללמה הם לא מקבלים את הסדר הטבעי בו הם נחותים מאיתנו. אני חושב שאם מישהו היה מחזיק את הגרמנים כמו שאנחנו מחזיקים את הפלשתינאים הם היו הופכים לקיצוניים יותר (ע"ע סיום מלחמת העולם הראשונה). אני לא יודע אם הקיצוניות היתה מתבטאת בקיצוניות דתית או בקיצוניות חילונית, אני יודע שהיא היתה מבטאת בהרבה דם. לכן, אני חושב שרק מעורבות של מדינה שלישית (או אוסף של מדינות אחרות) שמצד אחד באמת תנסה לדאוג לרווחתם של הפלשתינאים ומצד שני באמת תנסה לשמור על ביטחונם של הישראלים, ושתהיה אמינה גם בעיני הישראלים וגם בעיני הפלשתינאים (לא רק הממשלות, אלא האזרחים) ותנסה להקים מדינה פלשתינאית חופשית ודמוקרטית תוכל לגרום לקריסה של האידיאולוגיה של החמאס. תמונת הניצחון היחידה שאני רואה היא תמונה שבה קמה מדינה פלשתנאית חופשית, דמוקרטית ומשגשגת לצד מדינה ישאלית חופשית, דמוקרטית ומשגשגת. כל סיום אחר הוא הפסקת אש או הפסד. כל מה שישראל תעשה לבד רק ישכנע את החמאס שהם צדקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהתנאי הראשון להצלחה הוא מעורבות של קואליציה בינלאומית כלשהי, ומוסיף תנאי שני שהמושכות בשני הצדדים צריכות לצאת מידי הדתיים לאומיים. בעוד שאין לי הערכה לישימות של התנאי השני, נראה לי שכבר בתנאי הראשון התסריט קורס כי אף גורם שלישי לא מוכן לנגוע בעזה אפילו עם מקל, לדעתי גם בגלל התנאי השני. אז אולי התנאי השני הופך לראשון- רק כאשר המושכות אצלנו ייצאו מידי הדתיים לאומיים אפשר יהיה בכלל לראות מה הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לגמרי לא מסכים לזה שאי אפשר לומר "מלמדים בעזרתו" לגבי התנ"ך בשיעורי תנ"ך - המורים מקריאים ממנו, התלמידים אמורים לקרוא אותו ולצטט ממנו, אם זה לא "מלמדים בעזרתו", אז מה כן?) בכל מקרה, למיטב הבנתי, ותקן אותי אם אני טועה, אתה אומר שמה שהופך את התנ"ך ל"לא ספר לימוד" לצורך העניין זה המורים שמתווכים אותו באופן שונה? (אם כן, נחסוך את התגובה הבאה שלי, זה לא תואם בדיוק את מה שכתבתי בתגובה 765173 - ובפרט: "למיטב הבנתי על ההתנהגות של ילדים (נורמלים) כבוגרים משפיעים, לפי הסדר: המציאות, ההורים, החברה, המורים, טלויזיה/סרטים/ספרי קריאה/משחקי מחשב ואחר כך, אם בכלל, ספרי הלימוד"?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך הענין, דוגמהת הדגל שלי היא שאני למדתי בשיעורי תנ"ך (אמנם בתיכון) את ההבדליןם בין בריאת העולם בפרק א לפרק ב', שנובעים ככל הנראה מכך שהם נאספו משני סופרים שונים ומקורות שונים ולכן יש כאן שני סיפורים שונים שאוחדו. וזה כחלק מתוכנית הלימודים *הרשמית*, לא עקב תיווך פרסונלי של מורה זה או אחר. כשלומדים ככה תנ"ך, זה מיד מבהיר לתלמיד שמדובר ביצירה ספרותית עתיקה שנכתבה על ידי סופרים כאלה ואחרים, והיא בדיונית בדיוק כמו הבהוואד-גיטה או כמו המיתולוגיה היוונית. ולכן, זה איננו עומד בהגדרה של ספר לימוד. באותה מידה אדיפוס המלך איננו ספר לימוד, אלא חומר קריאה כחלק מתכנית הלימודים בספרות. ואף תלמיד לא חושב שהצדק על פי אלים יוניים או להרוג את אביך ולהתחתן עם אמך הם ערכי לימוד ראויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתלמידים לומדים על אדיפוס המלך מתוך ספר הלימוד שלהם הם לא אמורים להסיק שהערכים על פיו הוא פעל הם ראויים או שהסיפור התרחש במציאות. ההורים שלהם סיפרו להם על כיפה אדומה וסינדרלה הרבה לפני שהם הגיעו לבית הספר והם מסוגלים להבין את הקונספט של סיפור בדיוני כשהוא מופיע בספרי קריאה, בסרטים, בטלויזיה ובחיים. אין שום סיבה שסיפורים שלא התרחשו במציאות לא יהיו כתובים בספרי לימוד (ואכן, הם מופיעים בספרי לימוד). תחשוב על ספר ללימוד קריאה בו כתוב "דנה קמה, דנה נמה", אף אחד מהילדים לא יגיד: "אבל היא לא נמה, היא יושבת כאן לידי". תחשוב על ספר ללימוד חשבון בו כתוב: "ליוסי היו 5 תפוחים והוא נתן לדנה תפוח, כמה תפוחים יש ליוסי עכשיו?", אף ילד לא יחשוב שעכשיו יוסי ודנה חברים. ילדים הם לא מפגרים וסיפורים לא אמיתיים מופיעים בספרי לימוד כל הזמן, והתלמידים מסוגלים להבין (וכשזה קשה - לרוב זה לא - המורים וההורים שם לעזור) מתי הם אמיתיים ומתי לא, ואיזה שיעור אפשר וצריך ללמוד מהם. אחרי הכל, הספר הכי מפורסם שנכתב במטרה להיות ספר לימוד (ומכאן, לדעתי, היה ספר לימוד) מספר על אווזים מדברים וגמד שמטיל קסמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה שתלמיד ישראלי ממוצע במערכת החינוך הממלכתית1 מתייחס לתנ"ך מלכתחילה כסיפור בדיוני בסגנון כיפה אדומה היא כל כך מנותקת מהמציאות, שהיא ראויה לסיפור בדיוני משל עצמה. 1 שלא לומר הממלכתית-דתית, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בניסוח יותר פוזיטיבי: אם התוצאה של לימוד התנ"ך בבית הספר היתה שהתנ"ך ייתפס על ידי התלמידים כסיפור בדיוני כמו כיפה אדומה - דיינו. לדעתי זה רחוק מלתאר את המצב הקיים, ועל כך בעצם נסוב הפתילון הלז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הפתיל נסוב על השאלה האם ספרי לימוד משפיעים על התנהגותם של התלמידים בבגרותם יותר ממוריהם, הוריהם, חברתם או המציאות בה הם חיים. התנ''ך היתה סתם דוגמא, לא קשה למצוא עוד עשרות דוגמאות אחרות, ואם הייתי חושב לרגע שיש מי שחושב שהתנ''ך הוא לא ספר לימוד הייתי בוחר בדוגמא אחרת. בגלל זה שאלתי אם ההבדל הזה זה רלוונטי לדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעזרת ספרי מתמטיקה מלמדים מתמטיקה, וכך הדבר לספרי פיזיקה וכד'. בעזרת ספר התנ"ך מלמדים (כמעט רק) את ספר התנ"ך. זה כמו שבעזרת "דובשני" (עוד קיים?) מלמדים ספרות, ובעזרת "החטא ועונשו" מלמדים (כמעט רק) את "החטא ועונשו". ההסתייגויות בסוגריים הן מפני שלפעמים מוסיפים ללימוד הספר גם דיון בעניינים שעולים ממנו, והם לא פעם גם הסיבה להכללתו בחומר הלימוד, אבל ההבדל נראה לי די פשוט: ספר לימוד הוא ספר שעצם סיבת קיומו היא להיות עזר לימודי. בספרים אחרים הלימוד הוא רק נזק משני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לסיים את הפתיל סמיילי המיותר הזה בסגנון הבדיחה עם הפיל והפסנתר. אפשר לכתוב ספר לימוד על החטא ועונשו. אי אפשר לכתוב את החטא ועונשו על ספר לימוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל לבזבז רעיון שכזה. בני גורן מתייסר לאחר בניית עזר לא חוקית (בתפקיד חוקר המשטרה,יואב קיש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים, אבל זאת נראית לי סמנטיקה לא מעניינת. לעניינינו, התנ"ך, החטא ועונשו, ואלפוני נגישים לכל התלמידים באותו אופן. אם אחד מהם אמור להשפיע על התלמידים במנוגד למורים, להורים, למציאות ולחברה אז גם האחרים ישפיעו באותה מידה. למיטב הבנתי, השאלה אם נוצר על מנת להיות עזר ללימוד נושא אחר או אם הוא משמש בעזר ללימוד למרות שהוא נוצר במטרה אחרת לא צריכה לגרום לו להשפיע על התלמידים באופן אחר. (ואם מישהו חושב שכן, הייתי שמח להבין למה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שספרי לימוד משפיעים פחות מחמשת אלה שאתה מונה. אני חושב שסביר כן להתחיל מהם, כי הם משוכה אחת שיחסית קל לעבור. אם לא מצליחים לעשות את זה, איזה סיכוי יש לשנות את המורים, שלא לדבר על ההורים והחברה? (את המציאות בהחלט יותר חשוב לשנות.) אני משער שיש תפקיד לא טריוויאלי לספרי לימוד בסימון של מה נורמטיבי ומה לא, מה מותר לומר ולחשוב בריש גלי ומה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לפרוטוקול: ברור שאני מסכים שרק לדרוש שינויים בספרי הלימוד זה לא מספיק (אם מישהו בפתיל רומז שאני טוען שזה לבדו יעשה את כל השינוי, זה איש קש). למשל, זהות והערכים של המורים זאת נקודה חשובה ובהחלט יש ערך להצבעה על הרפש האנושי שאירגון אונר"א מגייס לשורותיו. אין שום סיבה שהדברים הללו יהיו נתון שלישראל, לתורמים ולעולם אסור להתיחס אליו (כחלק מהסכמים עתידיים ו/או הצבת תנאים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הטעם לשנות את הספרים בלי לשנות את ההורים או החברה? מה המטרה שלך? המציאות היא כזאת שישראל נותנת להם (להורים, למורים, לחברה ולילדים) עוד ועוד סיבות לשנוא את ישראל. הספרים האלה לא נכתבים בואקום, ולא נקלטים בואקום, ולמיטב הבנתי, אם תצנזר אותם רק תגרום להם עוד סיבה לשנוא את ישראל, מה שלא רק שלא יועיל אלא אפילו יזיק. גם אם ספרי הלימוד יכתבו על ידי פורום קוהלת, אני מנחש שהמורים יעבירו אותם בדרך אחרת לגמרי ממה שנדמה לכם, וגם אם כל המורים יוחלפו על ידי בנות שירות מהחינוך הדתי, אני מניח שהילדים יקלטו את החומר הנלמד באופן קצת שונה ממה שנדמה לכם. בסופו של דבר, איך שלא תהפוך את זה, ספרי הלימוד הם עוד תירוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא אומר לשנות את ספרי הלימוד ולנוח. כתבתי אפילו, ''את המציאות יותר חשוב לשנות''. אני רק לא חושב שספרי הלימוד הם עניין זניח. ספרי לימוד שממוסגרים כ''האמת היא כך'' (והתנ''ך במערכת החינוך הממלכתית הוא לא כזה) לפחות אומרים מה גבולות הגזרה הממסדיים, ואני חושב שיש לזה משמעות. אם נשפר מאוד את המציאות (היחס הישראלי לפלסטינים) וספרי הלימוד שלהם יישארו אנטישמיים, זה לא טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נשפר את המציאות, אז הדרישה לשנות את הספרים תבוא מלמטה, ואם לא המורים יתעלמו מהספרים. בסופו של דבר מעט בני אדם יפעלו בהתאם לספרי לימוד כשהמציאות והחברה מתנגדים לפעולה כזאת. תחשוב על ישי שליסל (להבדיל מיגאל עמיר, למשל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאני לגמרי מסכים איתך, אבל בקירוב טוב אני כן מסכים איתך בעניין ספרי הלימוד (הייתי אומר שספרי לימוד הם מרכיב לא גדול במיוחד בפאזל קשה, ושהמציאות חשובה הרבה יותר), ובזאת כנראה אפרוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מלמדים בעזרת התנ"ך את התנ"ך כמו שמלמדים מתמטיקה בעזרת מתמטיקה. במקרה נושא הלימוד כאן הוא ספר.) אין לי ויכוח עם הפואנטה של תגובה 765173, רק הדוגמה שלך - התנ"ך ומצוות הכשרות שבו - היא לא דוגמה משכנעת לדעתי, כי מצוות הכשרות לא מוצגות לתלמידים כמשהו שראוי להם לעשות, והשיעור לא מובנה כך. לעומת זאת, ספרי לימוד מובהקים יותר כן מתיימרים לעשות זאת, כמו בדוגמאות של אביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נושא הלימוד הוא האידיאה של ספר, חומר העזר ללימוד הוא אובייקט פיזי שהוא ספר ספציפי. קוראים להם באותו שם אבל הם לא אותו הדבר). אני חשוב שזה דווקא מה שהופך אותה למוצלחת. כולמו יודעים (אני מניח) שהספר נגיש לכל התלמידים וכולנו יודעים (אני מניח) שרוב התלמידים לא לוקחים את מה שכתוב בו כמו שהוא, ולכן צריך להיות ברור לכולנו שזה לא הנגישות או התוכן של הספרים אלא דברים אחרים, וזה השלב בו אנחנו צריכים להסביר מה הם הדברים האחרים. אתה מסביר את זה (ואני קונה את ההסבר שלך) בגלל הדרך בה התוכן מונגש לתלמיד ומבנה השיעור, אביב מסביר את זה בגלל שהמח "שלהם" עובד אחרת משלנו (ואת ההסבר הזה אני לא קונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהמח ״שלהם״ עובד אחרת משלנו. המח שלהם עובד כמו המח של כולנו ואם אנו היינו גדלים עם מורים דומים וספרי לימוד דומים, היינו גדלים (בהסתברות לא קטנה) לחשוב באופן דומה לאופן בו הם חושבים. אני מבין שחשוב לך להסביר לאחרים מה אתה חושב שאני אומר. משום שאתה לא כל כך טוב בזה, נראה לי שרצוי שתתרכז בלהסביר מה אתה חושב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ואם אני אתקן את זה ל"המח שלהם עובד משלנו בגלל הנסיבות בהם הם חיים" זה יציג את עמדתך טוב יותר? אם אתה חושב שאני לא מבין מה אתה חושב, אתה יכול לענות לשאלות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול, אבל מעדיף לפרוש מה״דיון״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשות לקידום מעמד האישה שודרגה השנה למשרד ממשלתי. השרה מאי גולן יכולה למשל לקדם החלטת ממשלה שתחייב את משרד החינוך לפסול ספרי לימוד שיש בהם אי שוויון מגדרי. למשל כאלה שיש בהם יותר מ 60% מהדמויות מאותו מגדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שאלת אותי מספר פעמים על המחיר המשוער שלי לשליטה ביטחונית שלנו בעזה, וכמספר הפעמים ששאלת עניתי. אני מבין שתשובתי החוזרת ונשנית לא נקלטה לכן אחזור עליה שוב. אנו שלטנו שליטה מוחלטת בעזה מאז מלחמת ששת הימים ועד מימוש הסכמי אוסלו. אני איני יודע לנקוב במספרים, אבל אם נשתלט וננקה את רצועת עזה, כדי להמשיך ולשלוט בה נצטרך כנראה, לפחות בתחילה (עד שהם יתרגלו, כמו בבדיחה הידועה) לשלם את אותו מחיר ששילמנו אז. המחיר הזה לא יהרוס את המדינה. להערכתי הוא הרבה יותר קטן מהאלטרנטיבה שבה בחרנו בשנים האחרונות: המון טילי כיפת ברזל, גדרות ומכשולים תת קרקעיים. הרעיון שלך להעברת השליטה לגורמים בין לאומיים לא נראה לי. אמנם הבעתי נכונות לדבר כזה בלבנון ב תגובה 764842 אבל גם שם הסתייגתי מהסיכויים להשיגו. שום מדינה (ובעצם אפשר לחשוב רק על האמריקאים) לא יסכימו לשפוך את דם חייליהם למעננו, וללא שפיכת דם אין לרעיון הזה שום התכנות. היה לנו כבר ניסיון עם כוחות האום אחרי מלחמת סיני, שעפו משם ברגע שהתבקשו על ידי מצרים לעשות זאת ובצדק, ועד היום יש לנו הניסיון עם יוניפיל בלבנון שאמור לשמור שהחיזבאללה לא יגיע לגבולנו. הוא אמנם לא ברח, אבל הוא משתלב יפה עם כוחות נסראללה, ולא רק שאינו מקיים את תפקידו, אלא שלדעתי נוכחותו אפילו מסייעת להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אנחנו מסכימים בדברים העקרוניים אבל לא בדברים המעשיים. ב 1983-85 המדינה היתה בקריסה כלכלית, לא מעט בגלל תקציב הביטחון. זו לא היתה הסיבה היחידה, אבל זו היתה משקולת כבדה קשורה לרגלינו שהלכה והטביעה אותנו. היום פורסם דו"ח ההפרשים של האוצר לשנת 2024 וממנו עולה כי כדי לעמוד בתקרת הגירעון (גבוהה בפני עצמה) על הממשלה לסגור פער המוערך במעל 60 מיליארד דולר. סכום עצום שאני לא רואה מאיפה מביאים אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שמה שכתבת הוא תשובה נאותה למה שכתבתי בחלק הראשון של תגובתי. ואני חוזר שוב. לא סביר שהעלות הכלכלית של שיטת ההגנה אל מול אזור אויב חמוש עד צוואר שאימצנו בשנים שאחרי הנסיגות, (שגם הוכיחה עצמה כבלתי יעילה), גבוהה יותר מאחזקת צבא בתוך אותו אזור כשהוא מפורז מנשק אויב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך, סביר. אתה אומר ''לא סביר'' בלי שנתת בכלל אומדן. תוספת ימי מילואים שנתית, למשל. וזה בהנחה שהצלחנו להפוך את רצועת עזה לאיזור מפורז מנשק, מה שלא הצלחנו לעשות לטייבה ולוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה לא נותן אומדן. אולי צריך להעביר את המחלוקת למומחים לסבירות - שופטי בג"ץ :) . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי אמור לתת אומדן. זה לא רעיון שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי שכל רעיונות העבר שלך כמו מסילה לאילת או הוספת עוד מסילות רכבת במרכז לוו באומדנים. מוזר לדרוש דרישות כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי לא סביר. אתה אמרת כן סביר. כל אחד מהצדדים לוויכוח צריך או לא צריך לתת אומדן באותה מידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תגיד מה הסד''כ שלדעתך דרוש כדי לקיים שליטה בטחונית בעזה אני אגיד לך כמה הוא עולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת. התכוונתי שעליך לתת אומדו לתכנית ההגנה הנגדית למקרה שחוזרים למנגנון הנוכחי. טילי הגנה מכשולים וכוחות צבא שיוכלו לעמוד בפני תקיפה מפתיעה נוסח השבעה באוקטובר. זה כדי שאפשר יהיה לראות מה יותר יקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו לא התכנית שלי. בתכנית שלי מעבירים את השליטה בעזה לכח בינלאוומי והמימון שלו לא עלינו, פותחים את השערים והכלכלה שלנו רק מרוויחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. איך לא חשבתי על זה? ויש לי גם שידרוג. שהכוחות הבין לאומיים יכבשו את רצועת עזה מידי החמאס ויפרזו אותה. למה לנו לספוג כשלושה ארבעה הרוגים ביום כשאפשר להעמיס את זה על "כוחות בין לאומיים"? בעצם, יש לי רעיון יותר טוב. ניתן את כל המלאכה הזאת בידי הקדוש ברוך הוא. שמעתי שהוא בנוסף לביצוע מושלם של המשימה גם מפנק אחר כך את הבוחרים בו כמגינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד רעיון שלא חשבנו עליו קודם: אפשר להעביר כספים לחמאס בתקווה שזה יקנה לנו קצת שקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העברת כספים לחמס כמו העברת כספים לרשות הפלשתינית שחלקו מועבר למשפחות הרוצחים (ובמקרה הזה לא כספים קטאריים, אלא כספים שהיו נותרים בידינו לולא הועברו), הם חלק משיטה של ניסיון ייצוב מנגנון שבו אין אנו שולטים בשטח. ובמנגנון כזה האמין עד השבעה באוקטובר רוב רובו של הציבור הישראלי, שהעדיפו על כיבוש עזה. אבל לעניין הוויכוח הנוכחי לא זה העיקר. העיקר הוא שהיה אפשר להעביר כסף. היה מי שנתן והיה מי שלקח. לעומת זה מה שאתה מציע ל"יום שאחרי" הוא חלום חסר היתכנות מעשית. אף אחד לא ישפוך דם למעננו. לעניין זה כדאי להיזכר באמירה מאד מפורסמת: "בשמאל שכחו מה זה להיות יהודים. הם נותנים את ההגנה עלינו בידי אחרים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה קצת מבולבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה לי טעות חשבתי שאת התגובה הזאת כתבת לא אתה אלא אריק, וכשכתבתי ''מה שאתה מציע'' בעצם פניתי אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כדי להיות יותר ברור: העמדה שלי תמיד היתה שהרעיונות של הכנסת כוחות בינלאומיים לעזה ו/או ליהודה ושומרון הם הגרועים שבכל מרחב הרעיונות. אתה כנראה מבלבל אותי עם משהו שמישהו אחר אמר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העברת הכספים לרשות הפלסטינית היא העברת מיסים שאנו גובים בשמם ומגיעים להם. כזכור, הקטארים החלו להעביר כסף בגלל שהרשות הפסיקה (כי לא היה לה מספיק כסף, כי ישראל הפחיתה את הכסף שהיא מעבירה לה) ובמקביל גם קוצצו הכספים שעוברים לאונר״א. אני לא מאוד אוהב את אונר״א, אבל הם פלסטר סביר על פצע, וזה לא סביר לנסות להעיף אותם בלי שום תוכניות למשהו שיבוא במקומם. (אותה שיטה של לחץ כלכלי נוסתה ונכשלה במקביל על ידי משטר טראמפ נגד אירן ונגד ונצואלה: זה פוגע, אבל לא מפיל משטרים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה אתה מגיב. התחלנו דיון בישימות של התכנית שאתה מציע. במקום להגן על התכנית שלך אתה תוקף תכניות אחרות. אני מעולם לא טענתי שהתכנית שלי ישימה. להיפך, אמרתי במפורש שההתכנות שלה זעירה, גם בעבר וגם בהווה. אז אין טעם לחזור על מה שאני אומר על התכנית שלי כדי להגן על התכנית שלך. אם אתה חושב שהתכנית שלך טובה- תגן עליה, במקום לתקוף תכניות אחרות שאנחנו כבר יודעים שהן לא יותר ממשאלת לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי דברת על עלות ולא על ישימות. לו הייתי מבין שהוויכוח הוא על היתכנות הייתי אומר מיד שהעובדה ששלטנו שליטה מלאה בעזה ממלחמת ששת הימים ועד נסיגת אוסלו, שבוצעה ללא שום לחץ חיצוני אלא כרעיון כחול לבן, שליטה שהביאה לכך שהישובים האזרחיים בסביבה חיו בביטחון מוחלט ולא ידוע על שום פגיעה ולו קלה בהם מעזה, מוכיחה שקיימת היתכנות, ומסתפק בכך. אבל כיוון שדברת על עלות, השוואה לתכניות אחרות ממש מתבקשת, ואת זאת עשיתי. זריקת מספר כזה או אחר (שאני גם לא יכול לעשות) לא תורמת שום דבר לדיון. וחוץ מזה לידיעת כולם, אני ואשתי חולים בקורונה. כבר כמעט שכחתי ממנה והנה היא ממש כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלמה מהירה! אכן היא כאן, במשפחה שלנו היא ביקרה בספטמבר וכולנו חלינו. אבל לפי הנסיון האחרון - עכשיו היא באמת פחות גרועה משפעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חטפתי את זה לפני שנה, למרות 4 חיסונים. לא היה נורא, למעט ירידה קוגניטיבית משמעותית שהסתיימה (?) אחרי כמה שבועות. רפואה שלמה לך ולגברת! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי זה כבר פעם שנייה. הפעם הראשונה הייתה שבועיים אחרי החיסון הרביעי (שלא היה עדיין מותאם לאומיקרון, ובאותה עת האומיקרון שלט). חודשים מעטים אחר כך התחסנתי גם בחיסון החמישי שכלל התאמה לאומיקרון, אבל מאז חלף המון זמן ואני מניח שהשפעת החיסון הזה חלפה. בשני המקרים היה מדובר במחלה קלה. הפעם התחלתי לחוש באיזו התקררות קלה ביום שישי. בשבת בבוקר הרגשתי עוד מספיק טוב כדי ללכת לבריכה אבל אחר הצהריים המצב החמיר עם חום נמוך (37) ואז חשבתי לראשונה שאולי מדובר בקורונה. אבל חיכיתי יום נוסף וביום ראשון בבוקר עשיתי בדיקת אנטיגן שיצאה (די להפתעתי) חיובית, ואז עשינו בדיקה גם לאשתי ממנה נדבקתי והייתה כבר בשלבי סיום של המחלה, והבדיקה יצאה אף היא חיובית. הבוקר אני מרגיש כמו חדש, אבל בכל זאת אדחה את הבריכה למחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי אגב, יצאה הבדיקה הביתית שלילית. אבל הרופאים שעבדתי עמם דאז טענו שלפי התסמינים שתיארתי אין אפשרות אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלמה מהירה! מבחינתי הכל עלות ותועלת. אם כדי לשמור על הבטחון בעוטף עזה אנחנו צריכים לרסק את כלכלת המדינה אז מבחינתי שלא יהיה בטחון ברצועה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |