בתשובה לeasy, 20/12/23 20:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי מותר גם לומר, שלא באופן מפתיע, ששעון החול הבינלאומי שלנו - בהתגלמותו בספונסרית הראשית שלנו ותחת חסותה האדיבה אך הנחושה - כנראה עומד להסתיים, וזה יהיה גורם מז'ורי באי העמידה ביעדים הנ''ל. ואת זה יש לשים לפתחה של הממשלה שהכתיבה את קצב המלחמה ולקחה את הזמן משיקולים כאלה ואחרים (חלקם אפילו הגיוניים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. השבועיים-שלושה בין 7.10 ותחילת התמרון הקרקעי היו חיוניים להכשרת הכוחות לביצוע התרגיל המורכב מאד שבוצע וגם כך לא חסרה אש דו-צדדית. אין חובה להשלים את המשימה במהלך אחד. זה קשה יותר אך אפשרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור "חלקם הגיוניים". זה לא אומר שהם השיקולים היחידים. סתם לדוגמה, אפשר היה לתמוה למה צה"ל צריך להתאמן ב-8 אחרי פריצת המלחמה לתמרון מורכב בשטח שידוע מראש כבר 15 שנה, ולא ליישם מיד אחרי ההפתעה את מה שהתאמן אליו במשך שנים. עם כל הכבוד לאימפקט הקשה של ההתחלה, הייתי רוצה לשער שצה"ל מתאמן על כיבוש (ערים ראשיות ב-)עזה כבר שנים רבות, כמו גם על דרום לבנון. חוסר מוכנות לזה קשה לתרץ ב'אופס, הופתענו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שלא סביר שהשיטה הומצאה ב-8.10. נניח שהיא מתבשלת כבר כמה שנים ונניח שהמילואים תרגלו את פעם או פעמיים את הטקטיקות. עדיין חשוב לרענן את הזיכרון שדעך אחרי תעסוקות של בייביסיטינג לקנאי ההתנחלות והחיכוכים על הגדר. והכי חשוב לעשות עדכונים וכיוונונים של הרגע האחרון (sun roof לטנקים). אם ללמוד מן העבר (ועדת וינוגרד), אני מנח.ש שלא התאמנו ולא תרגלו והכל היה על יבש ובתרגילים ללא גייסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תוסיף את זה למחדלים בהכנת הצבא. האם היה עולה על דעתך שב-6 באוקטובר 73 גייסות השריון וחיל האוויר היו צריכים שבועיים רענון כי לא התאמנו למתארי תקיפת אלפי טנקים סוריים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היתה כאן לא מזמן דוגמה כואבת ליכולות של הצבא כאשר הוא נתקל במשהו שאינו מוכן לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תפרט יותר, אתייחס ספציפית, כי התגובה שלך יכולה להתייחס לכמה דברים שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שלחצתי פרסום הבנתי שיש יותר מדבר אחד שיכול להדגים את הבעיה של צה"ל להתמודד עם בלצ"מים. במקור התכוונתי ל-7.10, אבל גם האחרים טובים. אנסה שוב לנסח את טענתי: אין הרבה צה"ל. יש צה"ל אחד. צה"ל הוא צבא מקצועי עם יכולות צבאיות שיש רק לצבאות ספורים בעולם. גם המוטיבציה של החיילים גבוהה מאד. המחיר הוא שצה"ל גם מאד מסורבל, תלוי באופן מוגזם במודיעין מדוייק ומתקשה להתמודד עם מצבים בלתי צפויים. המבצע שצה"ל עושה ברצועת עזה הוא קשה ביותר. הוא פועל כמעט ללא מודיעין מועיל בתוך סביבה עירונית צפופה ועויינת. הוא אינו יודע היכן המנהיגים, היכן החטופים או היכן הטילים ותחת ציפיות בלתי אפשריות ורגישות שיא לנפגעים ישראלים. בתנאים האלו, הישיגיו מרשימים עוד יותר והכישלון בחיסול המנהיגים ובחילוץ החטופים מובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לכבוש פיתה סורית זה קשה. גם לתקוף סוללות נ"מ סוריות זה קשה. אבל אני רוצה שתבדיל בין קשה למפתיע. מה שלא מפתיע - זה משהו שהצבא (בהנחית הדרגים מעליו כמובן) אמור להתאמן אליו חזור והתאמן במשך שנים, כשזה איום ידוע מראש. פיתות סוריות, חטיבות טנקים סוריות, סוללות נ"מ סוריות, סוללות טילים של חיזבאללה בלבנון, סוללות טילים של חמאס, מנהרות ומפקדות של חמאס1, מתווה לחימה בעזה ובדרום לבנון. כל אלה קשים מאד, אבל אלה מתארים ידועים מזה 15 שנה לפחות (חלקם חמישים) וצה"ל אמור להתאמן אליהם. הוא אמור להיות מוכן אליהם, כך שגם אם תיפתח מלחמה בלי התרעה מוקדמת, הוא אמור להיות מסוגל להפעיל את התוכניות שהתאמן עליהן באופן מהיר מאד. ברור שאם צריך יום יומיים כי הוא מטהר שטחים שמקומות שהם אכן "מפתיעים" (כמו *כל* יישובי העוטף) - זה אכן מתאר גם קשה מאד וגם מפתיע. אבל אין שום דבר מפתיע בכיבוש צבאי של העיר עזה. לא יותר מאשר בלחימה באוגדת טנקים סורית. אלה לא אמורים להיות דברים שצריך לקחת 3 שבועות כדי להתאמן אליהם. ואם *לא* התאמנת אליהם - התירוץ של "הופתעתי ולא ידעתי" לא עומד לצידך. ידעת, הבנת, והחלטת (מקבלי ההחלטות כמובן, לא אתה) לא להתאמן מספיק. אני יכול להסכים שזה מחדל, אבל זה מחדל שונה מההפתעה המודיעינית/מבצעית של 7 באוקטובר. אני לא מקטין כלל את הישגיו היפים של צה"ל ומקווה לעוד. 1 המודיעין הטוב במזה"ת משקיע מיליארדים בשנה כדי לעקוב אחריהן. כבר שנים. זה לא תואם את גישת ה"הוא פועל ללא מודיעין". אנחנו יודעים שלא היה מודיעין על ה-7 באוקטובר, אבל כנראה שעל הרבה דברים כן היה, כולל המנהרה הרב-נתיבית באורך קילומטרים שכבר 4 שנים יודעים עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שאתה לוקח את דבריי למקום שכלל לא התכוונתי אליו. הכוונה לא היתה לקבוע מה קשה ומה מפתיע, ולא לחלק ציונים או גינויים ולא להלל גנרל או לחשוף מחדל. הכוונה הייתה בעיקר לברר את העובדות. הבעיה השנייה היא שצבאות הם מקרה קצה של ארגונים גדולים שלעתים קרובות מצליחים לעשות דברים שאח"כ קשה להסביר. בחוכמה שלאחר מעשה, היית סבור שלהתכונן לתכנן ולהתאמן למקרה של פשיטת חטיבה של חמאס מעבר לגדר זה דבר שצה"ל צריך היה לעשות והם לא עשו. להתכונן לקרב יבשתי נגד כוחות חיזבאללה המחופרים מדרום לליטאני, צה"ל היה צריך להיות מוכן לפני מלחמת לבנון השנייה ולא היה מוכן. על הדרכים בהם הצבא מצליח לא לעשות מה שהוא אמור לעשות כותבים ספרים. פעם מישהו חושב שחה"א יעשה את העבודה ופעם מישהו חושב שגדרות, מצלמות ותצפיתניות יעשו את העבודה. ובסוף מישהו שולח חצי מהכוח לחופשת חג את החצי השני לישון בבסיס. לא לחינם, נאמר שבמלחמה לא מנצח מי שלא עושה שגיאות, אלא זה שעושה פחות שגיאות. ובדומה לעניין המודיעין. העובדות אומרות שצה"ל הצליח לשחרר רק חטופה אחת (ולא ברור בדיוק כיצד) למרות שהללו כנראה מפוזרים בעשרות אתרים וזה אומר שצה"ל לא יודע איפה הם. צה"ל לא מצליח להפסיק את הריקוט ולכן העובדות אומרות שהוא לא יודע היכן הרקטות. אני לא מתיימר לקבוע מסמרות אם הוא היה צריך לדעת את הדברים האלו. אני רק אומר שהוא לא יודע. אולי בכלל אין מה לדעת. הרקטות אולי מפוזרות באלפי אתרים ואין שום דרך שיטתית לחסל חלק משמעותי שלהן. כאשר יש לך ארגון גדול כמו המודיעין הצבאי הוא יציף אותך בהרים של מידע ויספר ניסים ונפלאות על מקבצי מטרות ועל מודיעין קסום שנאסף מן השטח במהלך הקרבות. הוא יתווכח אתך, עד שתבוא המלכות, מה הוא ידע ומה לא. זה היה קצת פלא אם החמאס היה מצליח לבנות את המטרו הזה מבלי שמשהו היה מגיע למודיעין. לא כן? בעובדה, נראה שצה"ל לא יודע שומדבר שעוזר לו והוא נאלץ לשטח ערים שלמות ולזרוע את שדותיהן מלח. ולכן כאשר צבא עומד בפני משימה מורכבת מאד המחייבת שת"פ רב-זרועי וכאשר הוא נדרש לפעול בהעדר מודיעין איכותי (ואיני איש מקצוע המסוגל להגדיר בחדות מהו מודיעין איכותי), אני חושב שזה ראוי לשבח אם לוקחים שבועיים-שלושה כדי לרענן, לתאם, להזכיר ולסגור פינות (אם לא יותר מזה) ולא מסתערים ראש בקיר לתוך החווה הסינית ואח"כ מחכים שא. ברק יחלץ אותך. כחייל מודיעין זוטר שבזוטרים אני רק יכול לספר לך כמה קל לבלבל את דעתם של הבריות שאינם מכירים את מציאות היומיום של המודיעין. הציבור מוכן להאמין שהתצפיתניות ידעו הכל על התוכניות המבצעיות של החמאס, בזמן שלא ידעו דבר על כך שהאבטחה שלהן עצמן לקוייה והן עצמן נטולות יכולת להגן על עצמן. ודוק, אין בדבריי שום ביקורת על התצפיתניות. הביקורת היא על המפקדים שאפשרו הצבה במרחק 800 מ' מן הגבול של חיילות נטולות נשק אישי, שלא עברו אפילו הכשרת רובאי 2. ברור שתצפיתניות לא צריכות להיות חי"ר של קו ראשון. אם כל הצבא היו סיירות לא היה צריך להקים מוצבים. מטרת המוצבים היא לאפשר אפילו לרובאי 2 וכ"ל להגן על עצמם בשעת הצורך בעזרת נשקם האישי ולא לשחק תפקיד של צאן לטבח. קצת גלשתי לעניין אחר. אבל רציתי להבהיר שמה שכתבתי אינו בחזקת ועדת חקירה של מומחים צבאיים, אלא ניסיון להבהיר לעצמנו את עובדות היסוד שאפילו הדיוטות יכולים להבחין בהן. יותר מזה,אלמלא העובדה שצה"ל נאלץ לפעול בתוך סמטאות עזה ללא מודיעין מדוייק, לא היתה שום דרך להצדיק את דרכי הפעולה שננקטו שם. אם אתה יודע בדיוק היכן נמצא האוייב,אינך צריך להרוס את כל הרחוב כדי להוציאו החוצה. מציאות חיי הצבא היא שלפעמים יש לך מודיעין כזה וביותר פעמים אין לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאחד הדברים שצה"ל לא נערך אליהם הוא המצאותם של חטופים רבים במנהרות, מה שמנע ביצוע של חלק מהתוכניות לטיפול בתוואי התת-קרקעי, ואולי חייב חשיבה חדשה. זאת בנוסף לאזהרות בריק שכנראה הפחידו את נתניהו. בקשר ל"הציבור מוכן להאמין שהתצפיתניות ידעו הכל על התוכניות המבצעיות של החמאס, בזמן שלא ידעו דבר על כך שהאבטחה שלהן עצמן לקוייה" - אולי יש טעם להזכיר משהו שסיפרתי מתחת לקו (גם שם בתגובה לך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית את הסרטונים של בריק? לא צריך להיות גנרל כדי להבין שמה שבריק אומר לא רלאבנטי. בריק מדבר מחלות ארגוניות שהן המקבילה הארגונית לזקנה, השמנה ועליית לחץ דם אצל בני אדם. בריק אינו רופא. הוא עיתונאי שאומר לך להתעמל, לעשות דיאטה ולחשוב צעיר. אם יש לך דלקת ריאות, כמו תלות יתר במודיעין מדוייק, העצות של בריק מועילות כמו מרק עוף. אני בטוח שהמנוול הבין זאת מייד. הוא פשוט מתכוון לגייס את בריק כחייל בקמפיין שלו השואף לגלגל את האבן של 7.10 ממשרד רוה"מ אל המטכ"ל בקריה. זה בדיוק כמו שאחרי 20 שנה הוא התחיל לספור מרוקאים בבג"ץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לך, אני לא בטוח שה"מנוול" הבין זאת מיד. בריק הוא זה שצועק "זאב" כבר שנים, וגם אם בסופו של דבר התברר שזה תן ולא זאב, הרי שדי מהר התברר גם שהתן הזה חולה בכלבת ונשיכתו רעה מאד. כאשר כל שרותי הביון שלך, ובפרט צה"ל, נתפסים בערוותם בקשר לסיכויי תקיפה מהסוג שחווינו ובקשר לטיפול בפלישה ביום-יומיים הראשונים1, אני חושב שכמוני, וכמו רבים אחרים, גם אצל ה"מנוול" צצה השאלה כמה אמון אפשר לתת בעוד הערכות של הגופים שנכשלו כישלון טוטאלי כזה. בדיעבד נראה שגם המידע על המנהרות היה חלקי מאד, אבל לא נתקלנו בהפתעות מכאיבות מדי בתחומים אחרים. בדיעבד. _________ 1- אני לא מוצא כרגע את הסרטון עם התחקיר שמישהו (דרוקר?) עשה ושמצביע על כשלון צבאי קולוסאלי לאחר פרוץ הפוגרום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, מאוד סביר להניח שהאיטיות (הלדעתי מבורכת, מקצועית, מבינה את מחירי החיפזון ומחושבת) לפני התחלת הלחימה, היתה בכלל החלטה של הדרג הצבאי / מקצועי ובכלל בלי קשר למה הפוליטיקאים המצ׳וקמקים של הממשלה הזו רצו/לא רצו/דרשו/לא דרשו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי מאד לא סביר. צבא יכול להראות חלופות ותרחישים לתגובה מהירה, איטית, ובעצימות כזו או אחרת. החלטות בסדר גודל כזה - של איזה תרחיש לקחת - חייבות להילקח על ידי הממשלה (בהנחה שזו ממשלה תקינה ומתפקדת. אני יודע שזו הנחה מרחיקת לכת בימינו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה לא נכונה, מה שהופך את כל העניין לאם לסבתא היו גלגלים. ה״ימין על מלא״ הם All talk but don't really want to walk the walk בסוגיות המדיניות. אין לימין הישראלי הנהגה שבאמת מוכנה לקחת אחריות ולבצע החלטות של ממש בהקשר הביטחוני. הפוליטיקאים של הימין משתמשים בכל הנחישות שלהם רק בטוויטר, טיקטוק, כותרות ב ynet, הפודיום והפייסבוק. החלטות שצריך/אפשר לקחת עליהן אחריות הן לא המודוס אופרנדי של ה״ימין על מלא״ בנושאים מדיניים-ביטחוניים. אני חושב שבשל הואקום המנהיגותי הזה, המערכת הביטחונית נאלצת בעל כורחה להיות המבוגר האחראי (או ליתר דיוק - המערכת הבירוקרטית חסרת החזון שעוסקת בניהול מערכה על פי נקודת מבטה המוגבלת/מצומצמת באופן טבעי). אני לא אומר שזה תקין (זה לא). אני אומר שזאת המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתאר ימין ציני שלא רוצה לבצע החלטות. אני רואה נתניהו (ואולי עוד 2-3 ח"כים בליכוד) ציני שלא רוצה לבצע החלטות ולצידו ימין מנותק מהמציאות שדווקא מאוד רוצה לקבל החלטות, אבל לא מסוגל להבין את ההשלכות של ההחלטות שלו. נתניהו עודד אצל הימין כל מיני פנטזיות לא קשורות, ותמיד דאג להאשים גורמים אחרים (אנשי מקצוע, העליון, מפלגות מתונות) באי מימוש הפנטזיות. זה איפשר לו גם לעשות קולות של ימין, גם לא להסתכן וגם לסמן אויבים. זה יצר חוסר כדאיות להיות ימין שפוי וחיזק ימין שמפריח סיסמאות קיצוניות ואשכרה מאמין בהן. מספיק לראות מה קורה עכשיו במשרד האוצר ובטחון פנים - שני השרים שם מתנהלים כאילו אלוהים לוחש להם באוזן או לחילופין כאילו הם משחקים במשחק מחשב ומקסימום יכולים לעלות SAVE אם הכל ישתבש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לא מסכים. התאור שלי תלוי סיטואציה ומתאר את מאזן הכוחות כפי שהוא עכשיו / עד עכשיו. האם מאזן הכוחות יכול להשתנות והסמוטריצ׳ים ישתלטו על הקבינט הביטחוני בעתיד? בהחלט יכול להיות. אבל הקונטקסט של הפתיל הוא השיחה על ההחלטות בתחילת הלחימה. אני לא חושב שבן גביר / סמוטריץ / המוקיונים בליכוד לקחו חלק במה שקרה שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענה שהושמעה באיזה ערוץ טלביזיה היא שברוק הצליח להפחיד את נתניהו ממה שצפוי ב"תמרון" הקרקעי, ואחרי ה 7/10 קשה להאשים את נתניהו על שהוא לא התעלם מהאזהרות האלה ודרש יותר הכנות ממה שהצבא טען שהוא צריך. מובן שברקע כולנו זוכרים שיש מישהו שהתארכות המלחמה משרתת את צרכיו הפוליטיים והמשפטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בריק עצמו מאשר את הטענה (בפיסקה האחרונה שם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנוול עצמו, איש הרבה יותר אינטלגנטי ומשכיל מבריק. הדבר האחרון שהוא זקוק לו הן עצותיו. אני עצמי משוכנע שזה חלק מן הקמפיין שהחל וילך ויתגבר ובו המנוול ינסה לנתב את המחדל אל הפיקוד של צה"ל ולהרחיק אותו מעצמו. יש לי תקווה שהפעם הוא יכשל משתי סיבות. ראשית מפני שלשם שינוי הפעם הוא לא לגמרי משקר. חלק מרכזי במחדל היה התפרקות של כוחות צה"ל באזור של חטיבת עזה. האשמת המנוול בעניין זה היא ההיפוך של תסמונת הש"ג. בין רוה"מ לבין מח"ט עזה יש שורה שלמה של קציני צבא בכירים שאמורים לשאת באחריות למחדלים. אי אפשר פשוט לרוץ לקצה הבכיר ביותר של השורה. יש לי הרגשה שלציבור המכור לסחורה של ערוץ 14, האמת אינה נראית אמינה. שנית העם, בפרט "העם" של ה-64, אוהב את צה"ל. אני מקווה, שבדיוק כפי שקרה למקארתיזם בארה"ב, ניסיון לחפש אנשי מר"ץ ופרוגרסיבים בצה"ל יהיה עבור המנוול "גשר אחד רחוק מדי" ויביא את קיצו. מהדהדות באזניי מילותיו של ג'וזף ניי ולץ' (Joseph Nye Welch) שכיהן כיועץ המשפטי הראשי של צבא ארצות הברית שפנה אל מקארתי ואמר לו: "סנאטור. עשית מספיק. האם אין בך תחושת הגינות, אדוני? בסופו של דבר, האם לא נותרה בך תחושת הגינות?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף מקבל(י) ההחלטות שומעים אלופים במי''ל, אלופים לא במי''ל, יועצים, שרים וגם שרות, מחוץ ומבית. וההחלטות על כתפיהם. הטיעון ''מקבל החלטות א' עשה פעולה ב' כי יועץ ג' הפחיד אותו'' לא מהווה תירוץ למהות ההחלטה. אפשר רק לחשוב (בצמרמורת) איך היתה נראית ההיסטוריה אם במלחמת יום כיפור אחרי בלימת הסורים בגולן מצד אחד והימים הראשונים בסיני מצד שני, הדרג המדיני היה אומר לצה''ל ''רגע, בואו נעצור כמה ימים כדי להתאמן על פלישה לסוריה וחציית תעלת סואץ, כי מי יודע מה מכינים לנו שם''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא שהבאת עם חציית תעלת סואץ לא בהכרח עוזרת לטיעון שלך, לפחות אם להאמין לחלק מהניתוחים שקראתי (סליחה, אין קישורים) לפיהם זה היה הימור מטורף של שרון, שאמנם עמד יפה במבחן התוצאה בגלל תגובה איטית (בתחילה) של המצרים מצד אחד, ולחימה באמת1 מפוארת של כוחות הקרקע מצד שני, אבל אסור לתת לזה לסנוור את עינינו. הצליחה שמה על שולחן הרולטה את את אבדן סיני כולו וריסוק של צה"ל. האם ישראל היתה שורדת? אולי, בזכות נשק שיש לנו רק עפמ"ז2, אבל מי ששם את ביתו כל שולחן הרולטה לא זכאי למחיאות כפיים גם אם ההימור הצליח. כן, אני מודע לכך שבמלחמה יש לקחת סיכונים והשאלה היא בעיקרה שאלת מינון כך שייתכנו חילוקי דעות בעניין. די הרבה מלים בשביל משהו נטול סימוכין, אבל למומחה צבאי בעל שם עולמי כמוני מותר. ____________ 1- בלי להמעיט במה שקורה בעזה, אי אפשר להשוות את הפעילות של כוחות הקרקע מבחינת הסיכון והתעוזה. ואגב זה, למי עוזר הטמטום של דו"צ ושל מפקדים בשטח להתייחס למלחמת הגרילה של החמאס כאל "פחדנות"? הרבה דברים אפשר לומר על המחבלים, אבל הם ממשיכים להילחם נגד צבא עדיף בהרבה, איכותית וכמותית, גם לאחר שספגו אבדות קשות ביותר, וגם כששרשרת הפיקוד שלהם מתפוררת, כך ש"פחדנות" בהחלט לא מאפיינת אותם. 2- כן, איכבוד השר אליהו הוא לא סתם זר, הוא ממש עמי חי זר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת הרגל הראשונה שלך הזכירה לי איך בוש כינה את התקפת ה-11 בספטמבר "cowardly acts". ביל מאהר חטף אז הרבה אש אחרי שהוא אמר שהפחדן הוא בעצם האמריקאים, שמשגרים טילי שיוט ממרחק אלפי קילומטרים, ולא מי שנשאר במטוס שעומד להתרסק לתוך בניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכל אשמה הממשלה הגרועה שלנו. אני לא רואה איך צבא (כל צבא) יכול להגיע להישגים, בזמן קצר, בביצת האיסלאם הרדיקלי שהיא עזה. אי אפשר לנצח את ה-Death cult של החמאס במבצעון צבאי שנספר בכמה ימים/שבועות בודדים. אם (כאשר?) צה״ל יפסיד במלחמה הזאת, זה יהיה בגלל אי המוכנות של העולם ו/או אי המוכנות של הישראלים, לעשות את מה שצריך. מה שצריך: לכבוש את עזה ולקחת את האחריות, ככובשים, על מה שקורה שם. לא כי אנחנו רוצים, כי זה יהיה נעים, כי זה טוב או כי זה יפתור את כל בעיותינו, אלא כי זה הרע במיעוטו (גם לפלסטינים). ההתנתקות מעזה + העלייה המדממת לשלטון של החמאס בעזה + ההסתכלות האפאתית של העולם מן הצד כשכל זה קרה + הזרמת הכסף לחמאס זה לדעתי סידרת הפעולות הכי לא מוסרית שמדינת ישראל והקהילה הבינלאומית עשו באיזור הזה בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל. זה אולי לא פשע, אבל זה גם הרבה יותר מטעות. קלאסטרפאק קולוסאלי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |