בתשובה לאריק, 04/01/24 11:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בנוגע לרצחניות הנשארים הגבתי בתגובות אחרות בתת-שרשור, מוזמן להסתכל. בגדול, אני לא מקבל את ההנחה שיש רצחניות אינהרנטית טבועה בתוך תושבי עזה ובוודאי לא מקבל את ההנחה שהרצחניות הזו היא עקב פעולות ישראל. אני יוצא מנקודת הנחה שכמו הרבה מקרים בעולם, מדובר בעקומת פעמון קלאסית, שבה הרוב השקט באמת רוצה לחיות את חייו בשקט ובשלווה. להבדיל אלפי הבדלות, כך אני גם חושב על גרמניה הנאצית בשנות ה-30. בשני המקרים, חבורה קיצונית לוקחת בני ערובה רבים ומשתמשת בהם למטרות שלה; במקרה של עזה מדובר בתושבים אשר מהווים מגן אנושי, מהווים עתודה נפלאה לגיוס לארגון הטרור, ומהווים לחץ דיפלומטי פר אקסלנס: תמונות של תושבים רעבים מצטלמות נהדר לצורך קבלת כספי טרור. באחד מימי המלחמה הראשונים אמר אחד מבכירי חמאס בקטאר ש"אין לנו אחריות לתושבי עזה מעל האדמה - לנו איכפת ממי שנמצא מתחת לאדמה, ארגון החמאס" (אל תתפוס אותי במילה). אמר, ולא שיקר. הרעיון השני הוא שרצועת עזה היא איזור עני, צפוף, עם כלכלה מתפקדת שבנויה על מספר מקורות: הברחות (מקור בירידה), עבודה בישראל (מקור בירידה), תמיכה בינלאומית (שעדיף שתתועל לכיוונים אחרים ולא למשאיות מזון) וכספי טרור שמגיעים ישירות לשלטון (הלבנות הון למיניהן, כספי סמים, וכן הלאה). אזי, ראשית, אם יהיו שם פחות תושבים, הכח של חמאס אפקטיבית יקטן. כשאתה מחזיק 2 מיליון אזרחים בני ערובה יש לך יכולות מסוימות, וכשאתה מחזיק 1.5 מיליון אזרחים בני ערובה יש לך יכולות פחותות. שנית, אם הכח של חמאס יקטן, זה גם יאפשר לישראל הגנה אפקטיבית יותר על הגבולות שלה והשקעת כספים פחותה (אני מקווה) במערכות הגנה. בדיוק כפי שאנחנו מתגוננים פחות בגבול מצרים וירדן כיום מאשר שהתגוננו לפני 50 שנה. אופס. שלישית, אני בטוח בסבירות מאוד גבוהה שכשבני ערובה משתחררים הם מבינים מבחוץ את מה שהם הפסידו. את זה שמכרו להם שקרים לאומניים בשביל לנצל אותם למטרות נלוזות. יבינו וכך יפעלו. אני גם לא מתנגד להעברת חלק מהאוכלוסיה הזו ליו"ש, אני יודע שזה נשמע הזוי לחלק מהאנשים, אבל ודאי אלו שכבר עובדים בישראל, דוברים עברית, מכירים את העולם הישראלי, יעדיפו להישאר קרובים. לא איכפת לי גם שיעשו את זה מגבול ירדן או מצרים אבל רק לצורך הדיון. רביעית, אנחנו נצא נשכרים דיפלומטית מכך שהגענו לפתרון יצירתי, מוסכם וחיובי, וכזה שהמשמעות שלו היא רווח לפלסטינים. ההתנתקות למשל, הובילה לרוח גבית חיובית לישראל מבחינה דיפלומטית, נכון? תחשוב אותו דבר. פעולה שישראל יוזמת שמיטיבה עם תושבי עם אחר שמצוי עימנו בסכסוך. חמישית, ושוב בנוגע לרצחנות, ההגירה מרצון צריכה להתבצע במקביל למלחמה, אחרי המלחמה, או שוב, באיזושהי תוכנית מוסכמת. הרצחניות של התושבים שישארו בעזה מעניינת אותי כקליפת השום אם לא יהיו להם אמצעים. צריך הרבה כוונה בשביל לרצוח, זה נכון, אבל צריך גם אמצעים. אז במקביל לכך שהאמצעים ידללו, גם הכוונה תדלל, על ידי ביזור הכח. הערת שוליים בנוגע לחלומות שלך: אני באמת חושב שזה לא ריאלי וחושב שזה גם חסר תקדים בעולם, לא מכיר מקום עם "שליטה בינלאומית" (מכיר איזורי כיבוש אחרי מלחמת העולם השניה. אבל זה סדרי גודל אחרים לחלוטין.) וספציפית לגבי מצרים אני חושב שהם הוכיחו עשרות שנים שהרצועה לא מעניינת אותם ואין להם אינטרס שם. עוד הערה קטנה לגבי "פירוז" - בכלל נושא ה"פירוז" מצחיק עבורי, גם כשאני שומע שמדברים עליו ביו"ש. אנחנו לוקחים הנחה *מראש* שיישות כלשהי שתקום, ביו"ש או בעזה, תרצה להיות מפורזת? הלו, מה קרה, יש מדינה בעולם שאין לה צבא? ועוד מדינה במזרח התיכון? איפה אנחנו חיים? "פירוז" בהסכמה הוא יותר אירוני מ"הגירה מרצון". "פירוז" לוקח בחשבון, אינהרנטית, שכל הפלסטינים רצחנים, לכן אין סיבה לתת להם אמצעים. זה, כפי שכתבתי בתגובה אחרת, אוריינטליזם והתנשאות מערבית. אני נמצא צעד אחד קדימה וטוען שלהקים מדינה פלסטינית "מפורזת" זה צעד *שובר אמון* ולא צעד *בונה אמון*. בעזה, אנחנו פועלים כדי לפרז אותם בכוח, לא מרצון. אז כאמור, את הפחתת האמצעים אנחנו מטפלים בכח. את הפחתת הכוונה - נטפל בשיתוף פעולה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |