765740
השנה חלה קפיצה בהספק קריאת הספרים שלי, לבערך אחד לחודש וחצי. כך קיימתי הבטחה ישנה לעצמי (אפילו בפרהסיית האייל) לקרוא ספר היסטוריה, וקראתי אחד טרי, "לפייס את היטלר" של טים בוברי. לא בחירה מוצלחת: המון פרטים לא מאוד מעניינים, ולא מאוד מחדשים על הנראטיב שלמדנו בבית הספר בשלושה משפטים על מדיניות הפיוס. עוד, לראשונה בחיי כנראה, קראתי ספר ספרות יפה די חדש מהמכבש, "מה קרה להגר באילת" של עופרה עופר אורן, כי לא יכולתי לסרב לבחירה הצורנית לכתוב רומן קצר חרוז בסונטות. יפה. גם את "אור ירח" של שייבון אהבתי, אבל אוהדת שייבון השנייה בבית לא כל כך.

אבל באוגוסט קפצתי מעל הפופיק, והתחלתי את "מהתלה אינסופית" של דיוויד פוסטר וואלאס, שמיועד לקוראים שתי ליגות מעלי. במשך חודשיים השלמתי בקושי 15% ממנו, ואז פרצה המלחמה והספק הספרים שלי צנח כמעט לאפס, כי הרבה יותר חומר בעיתון מושך אותי לקרוא. רק לאחרונה החלק של העיתון מתחיל קצת לרדת, ואני מצליח להתקדם במהתלה בחצי אחוז לשבוע. אני אפילו לא משוכנע עדיין שזה שווה (בשלב מסוים קראתי שוב את הביקורות כדי לדעת מה מחכה לי בהמשך ואם כדאי).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים