בתשובה לאח של אייל, 07/01/24 8:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) עזה זה לא סיני. לא מבחינת השטח, גודל האוכלוסיה, הצפיפות ואתגרי השיטור. הסיכוי להסתבך מול כוחות זרים שנכניס לעזה עולה על הסיכוי שזה יקרה מול המצרים בסיני בכמה סידרי גודל של סיכון. הסיכון גדול עד כדי כך שאפשר להגיד שזה FUBAR מובטח וידוע מראש. 2) המקרה של סיני, גם אם לא אידיאלי, הוא נתון של אין ברירה. המצרים הם השכנים שלנו ויש לנו גבול איתם בין אם נרצה ובין אם לא נרצה. למה שניצר לעצמנו מצב גיאופוליטי של גבול מריבה עם מדינה נוספת במזרח התיכון? ועוד עם צבא עם תקציב כמו זה שיש לסעודים? כאילו, ממש משעמם לנו בחיים? ״בטווח הארוך האינטרסים המשותפים ייגברו על החיכוך״ היתרון שבשיתוף פעולה עם סעודיה, בלי קשר לעזה, עולה על כל יתרון (ונניח שיש כזה) שהם מסוגלים לספק לנו עם נוכחות שלהם בעזה. עזה היא סערה בכוס תה לעומת האתגרים הגאופוליטיים שיש לנו במזה״ת. נרצה או לא נרצה (וזה נכון שאנחנו לא רוצים) עזה זבש״נו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל.. אם אנחנו דואגים לגבי חיכוך עם הסעודים - הרי אנחנו צריכים לדאוג לא פחות לגבי חיכוך עם האמריקאים, לא? הרי הממשל האמריקאי אמר בפירוש שהוא לא רוצה שישראל תכבוש מחדש את עזה1. ואם למרות זאת, ננסה למשול בעזה - הוודאות שנערי גבעות ינסו להקים מאחז בגוש קטיף, או שיתפרסמו יותר ויותר סיפורי זוועה על הכיבוש בעזה (וזה לא רלוונטי אם הסיפורים מדוייקים, ע"ע מוחמד א-דורה) - גם היא וודאות גבוהה מאד. כל הדברים האלו ייצרו חיכוך עם האמריקאים, ובוודאי עם האירופאים. זה אולי לא הוגן, אבל מעשית קל יותר למערב להתעלם מסיפורי זוועה שערבים עושים לערבים אחרים. כל מה שאני אומר הוא: כן, יש חסרונות לכח זר שימשול בעזה. הרבה חסרונות. וכן, עזה לא הולכת לשום מקום גם כאשר כח זר יהיה שם. יהיו המון דברים שישארו באחריות ישראל (הגבול למשל). עדיין בהשוואה לחלופה של כיבוש צבאי ישראלי - לפחות לי לא ברור שהחלופה הישראלית עדיפה. ועכשיו אני הולך לפרום את כל הפתיל הזה לחלוטין.. יהיה אפקטיבי יותר לדון על הצעה מוחשית. ולא על הצעה שברור שכמות המחשבה מאחוריה היא מינימלית ("נביא את הסעודים עם הגלביות שלהם"). ההצעה המוחשית היחידה שאני מכיר היא זו שגלנט הציג, אבל ראוי שיהיה לה פתיל נפרד. --- 1 ביידן אמר את זה בשידור חי, בלינקן אמר את זה, דובר הבית הלבן אמר את זה. אי אפשר להעמיד פנים שהם לא אמרו לנו (אלא אם כן אתה נתניהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על אי הסכמות בין מדינות על מה צריך לעשות עם עזה ולכן ההשוואה לאמריקנים לא רלבנטית. ליצירת תקרית בה יש ירי דו״צ בין צה״ל לכוח סעודי זה לא כמו חיכוך/אי הסכמה בין דיפלומטים. לאמריקנים גם אין כוח בעזה והייתי מתנגד לכוח כזה באותו אופן שאני מתנגד לזה הסעודי. לחשוב עם האמריקנים ו/או הסעודים (או אחרים) מה לעשות עם עזה? סבבה. לשים ממש פרוקסי סעודי / אנשים מטעמם עם נשק וסמכות בשטח? גם השארת את המצב בו אתה כובש וגם יצרת לך מצב גיאופוליטי הרבה יותר מרכב מאשר ישראל-פלסטין. ככה לא נראה הרע במיעוטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה דעתך על ההצעה של גלנט """ (ישראל) שתשמור את חופש הפעולה הצבאי ברצועה. לא יהיו מגבלות על הפעלת הכוח הצבאי. ארבעה קודקודים של מרובע אזרחי: 1. ישראל תספק מידע כדי להכווין את הפעולות האזרחיות של הכוח הרב-לאומי; בשל צורך ביטחוני, ישראל תבצע בידוק של כל סחורה הנכנסת לרצועת עזה. 2. מצרים המדינה שמהווה גשר כניסה לרצועה, תהיה שחקן מרכזי בכל פתרון. ישראל, לדברי גלנט, ישראל מקייימת עם קהיר שיח רציף על פתרונות ביניים ועל הפתרון הקבוע לשלטון האחר ברצועת עזה. במקביל, מתקיים שיח בין ישראל, מצרים וארה"ב על הבטחת בידוד אפקטיבי של הגבול בין עזה למצרים באמצעים טכנולוגיים ופיזיים, ועל שליטה משותפת על כניסת סחורות. 3. כוח משימה רב לאומי - ארה"ב תוביל שותפות עם מדינות מערב אירופה ומדינות ערביות מתונות. הכוונה היא לסעודיה ואיחוד האמירויות. כוח המשימה הרב-לאומי ייקח אחריות על שיקום הרצועה בהיבט הכלכלי והפיזי. הוא יהיה הכתובת הראשית של גורמים בינלאומיים המעוניינים לסייע לשיקום הרצועה 4. הפלסטינים - הגורם השולט בשטח יתבסס על יכולות המנגנון האדמיניסטרטיבי הקיים ברצועת עזה. מדובר ב-30 אלף עובדים שנמצאים ברצועה, שמהווים את המנגנון האדמיניסטרטיבי שמנהל אותה ומטפל במים, בביוב ובפינוי האשפה. חלק קטן ממנו מזוהה עם חמאס, ורובו קיים ברצועת עשרות שנים. המנגנון בנוי על ועדות מקומיות שיתבססו על גורמים עזתים, שאותם תאשר ישראל לכוח הרב-לאומי כגורמים אחראים במרחב האזרחי, ושאינם עוינים את ישראל. ברצועת עזה חיים פלסטינים, ולפיכך השליטה בה תהיה על ידי פלסטינים ובתנאי שלא יהיו עוינים למדינת ישראל ולא יוכלו לפעול כנגדה. באשר לשאלה מי יאכוף את הסדר ברצועת עזה, גלנט הבהיר שזו נקודה שעדיין נמצאת בדיונים וטרם הוחלט מי יבצע את זה. ישראל ביצעה מיפוי של החמולות, האקדמאים וגורמי השלטון המקומיים ברצועה, ומכירה גם את מפת הקשרים והמחויבויות שלהם. השב"כ ומתאם פעולות הממשלה יוודאו שהם אינם אנשי חמאס. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מנתח את זה, אז במימד האזרחי יש כל מיני זרים שימנעו מחמאס לשלוט בכסף. ובמימד הצבאי בונים על שת''פ בין צה''ל לבין משטרה פלסטינית כמו בגדה, כאשר צה''ל פושט על ערים לפי הצורך. גם שם זה לא עובד חלק, אז זה לא מעודד במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתנגד להצעות המדברות על נוכחות צבאית רק של ישראל והתגיסות בינלאומית לשיקום אזרחי של הרצועה (תוך כדי פיקוח ביטחוני ישראלי, על סף הדרקוני, שאין שום שימוש בכספים לצורך מימון פעילות או תשתיות של אירגוני טירור). לכן אין בעיה עם כל הסעיפים הנ״ל ועם התוכניות לניהול אזרחי של הסדר. כן יש הרמת גבה מסוימת לגבי המושג ״כח משימה רב לאומי״, אבל רב הלא ידוע על הידוע בהצעה הזאת. יהוה בפרטים הקטנים ואיך בדיוק יתנהל השיטור ועל ידי מי. כוח צבאי צריך להיות אחד והוא צה״ל. ההתעקשות שלי היא רק על העניין הזה: ישראל צריכה גישה והשפעה ביטחונית לגבי מה שקורה בתוך עזה עם ״רגליים על הקרקע״ (צבא ומודיעין). המצב בו הם ואנחנו חיים משני צדדים של ״גדר פארק היורה״1 וישראל מתנהלת במן עולם פנטזיה כזה בו כאילו אין עזה (למרות שזה ממש פה בחצר), לא יכול להמשך. אבל שלא נבלבל את עצמנו: גם מה שאני מדבר עליו וגם מה שגלנט מדבר עליו זה כיבוש ישראלי של עזה. זה אולי יהיה כיבוש בהסכמה עם ארה״ב/סעודיה, אבל זה עדיין כיבוש. אני ממש לא רוצה שהעם שלנו יהיה עם כובש, אבל הפלסטינים מעדיפים את החלום של מהנהר עד הים, על פני שיפור חייהם, אז (לפחות בינתיים) אין ברירה אחרת. _ 1 תגובה 763023 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי! זה מאוד דומה לחלום באספמיה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהרע במיעוטו הוא חלום באספמיה - זה סימן לזה שאתה אזרח במזרח התיכון. (או דמות של מתבגר/ת בסרט של פרדי קרוגר, שזה די דומה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן - easy סליחה על הזלזול ברעיון שהעלת.. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |