 |
א. צריך להוסיף לרשימת הנגד לטענות ערוץ 14 כנגד נחום ברנע, את הנטייה של ערוצי הימין הרדיקלי להסית ולפתוח בקמפיינים כנגד אנשי תקשורת שאינם תומכי הקואליציה.
העמדה שיוחסה לברנע אינה מאד שונה מעמדתם של גנץ ואייזנקוט. זה קו ביריוני שהוא חלק מאפיונם של ערוצי הימין הרדיקלי. בעוד גנץ ואייזנקוט, נהנים מהגנה קבועה בהיותם פעילים פוליטיים, ההסתה כנגד עיתונאים חסרי הגנה משטרתית היא אפקטיבית יותר.
ב. לאנשי הימין הרדיקלי אין בעיה פרשנית של עמדת גנץ ואייזנקוט. בעיניהם, השניים הם שותפי דרך של ח"כ עופר כסיף ובוגדי קפלן, אם לא החמאס עצמו. לכל האחרים, הסבורים שהשניים רחוקים מאד מעמדות השמאל-מרץ לשעבר, עמדת השניים היא סימן אזהרה בולט לגבי המצב הצבאי ברצועת עזה.
ג. כל ניסיון לקבוע עמדה בשאלה זו, חייב להיפתח בהסתייגות שלמעשה איננו יודעים מה המצב הצבאי בעזה. דיווחי צה"ל, בפרט בשבועות האחרונים, הם בבחינת יח"צ ופרסום ממומן ואינם אמינים. בראייה של מי שאינו יודע, נראה שצה"ל בשבועות האחרונים אינו מתקדם באופן משמעותי ולא סביר שהמצב הזה ישתנה לאחר שהוא התחיל להוציא כוחות מעזה. ההשערה המתבקשת היא שהאפשרות של כיבוש הרצועה כולה (הקרוייה בלשון הפוליטיקאים, מיטוט החמאס) אינה נראית בעין, לפחות לא בזמן הקרוב.
ד. מרכיב מרכזי בכישלון המבצע הצבאי והקונספציה הישראלית הותיקה של "תנו לצה"ל לנצח", היא הכישלון במציאת ושחרור החטופים. הכישלון הזה קבל אישור מובהק בחיסול שלושת החטופים שהצליחו להשתחרר בדרך המקרה. איני רוצה לבזבז את זמנכם בהוכחת מה שצריך להיות ברור לכולם ולכן אסתפק בהנגדה שבין שחרור החטופים מאנטבה ב-1976 לבין המצב בעזה בו צה"ל נמצא במרחק של פחות מק"מ ספורים מאתרים רבים בהם מוחזקים חטופים.
ה. הסיבות הישירות לכישלון הלפחות חלקי של המבצע הקרקעי הן להערכתי ברורות לעין. החלק הקשה יותר הוא הסבר הנסיבות שיצרו את הסיבות הללו. סיבה אחת, היא אזור הפעולה שהחמאס השקיע כסף רב ושנים רבות בביצור ומלכוד שהפך את הרצועה לדוגמה קיצונית של שטח עירוני בנוי ומבוצר.
ו. סיבה שנייה היא העדר מודיעין איכותי ברצועת עזה. השינוי שעבר צה"ל בשנים האחרונות הפך אותו לצבא חזק ומתוחכם במיוחד. הצד הנוסף של השינוי הזה הוא שצה"ל הפך גם לארגון מורכב, מסובך וקשיח. ארגון כזה הופך את הצורך במודיעין איכותי לקריטי, מאחר שהארגון מתקשה מאד לפעול ללא תרגול והכנה ממושכת. במילים אחרות, צה"ל זקוק לתוכניות מפורטות ומוכנות מראש, אחרת המערכת מתחילה להתפרק. מודיעין איכותי הוא מודיעין שמספק לצבא מידע מדוייק ומפורט על שדה הקרב בו הוא מתכוון לפעול.
ז. השתמשתי במושג הכללי מודיעין איכות מפני שקשה להסביר את מה שמסתתר מאחורי הכינוי. זהו משהו שקשור למונחים אחרים כמו מודיעין כוונות וקונספציה. תמונת המודיעין מורכבת משני מרכיבים. מרכיב אחד הוא אוסף פרטי המידע שנאספים על האוייב והמרכיב השני הוא הבינה והפרשנות שמסדרת את אוסף הפרטים הזה לתמונה מובנת של יכולות וכוונות האוייב. מודיעין איכותי הוא המבחר המצומצם של ידיעות שמסייעות יותר מכל האחרות ליצירת הבנה של מערך האוייב. האמירה שצה"ל פעל ברצועה בהעדר מודיעין איכות שקולה לאמירה שצה"ל לא ידע היכן המטה הכללי של החמאס, מרכזי הייצור האחסון וההפצה של הנשק או היכן מוחזקים חטופים.
ח. עוד עדות וראיה לבעיית מודיעין האיכות היא הדגש המופרז על עבודת התצפיתניות. התצפיתניות הן חיילות שיושבות עם מצלמות ומכ"מים. באופן טבעי הן עוקבות אחרי התנועה של אנשים מדרג לא בכיר הנמצאים על קו הגבול. בד"כ מדובר במודיעין איסוף כמעט חסר ערך של אתרעה ללא מודיעין אחר המסדר את תמונת המערך כולו ותפקיד הנעקבים בו. המקבילה בחמאס לתצפיתניות כנראה מוצלחת יותר. אלו הם אנשי שטח המסתובבים על קו הגבול ובאמצעים בסיסיים עוקבים אחרי נוכחות של חיילים וכוחות על קו הגבול. שני האופנים הן צורות של מודיעין איסוף ולא איכות. בפועל האיסוף החמאסי זיהה ואישר שמערך הגבול של צה"ל נטוש ורדום ובכך אשרו את פתיחת המבצע. אם לדוגמה היה לצה"ל מידע על הכוונות והתוכניות, וכוחות התערבות לא גדולים היו פרושים באופן שיכלו להגיע בזמן קצר לשטחי הקרב, המבצע של החמאס יכל להסתיים באסון מבחינתם. הנקודה שאני מנסה להדגים, היא שמי שמתבלבל בין עבודת התצפיתניות לבין מודיעין אתרעה אסטרטגי, אינו מבין את פעולת מערך המודיעין.
ט. הסיבות לכך שצה"ל נאלץ לפעול בעזה ללא מודיעין משמעותי יכולות להיות אקראיות כמו כישלון הפעולה של סיירת מטכ"ל בחאן יונס או התברגות קצינים לא מוכשרים בנקודות רגישות של מטה אמ"ן. הן יכולות להיות גם שיטתיות כמו תמיכה רחבה וחזקה מאד של האוכלוסיה האזרחית בחמאס. תמיכה כזאת מקטינה מאד את הסיכוי שמי מהם ימסור מידע מועיל לצה"ל. אני יודע שטענה זו מנוגדת לתמונה שמציירים צה"ל וכתבים לענייני ערבים. הידיעות על החיכוכים הרבים בין אזרחים ברצועה לבין החמאס, עשויות להיות אי הבנה. למשל אזרחי ישראל רבים אינם תומכים בממשלת ישראל, אבל כמעט כולם תומכים בצה"ל.
י. אם ההשערה שלי על תמיכה כמעט מונוליטית של תושבי עזה בחמאס נכונה, יש לכך השפעה קריטית על התוכן שיש ליחס ל"מיטוט החמאס". כל הסדר, בטווח הנראה לעין, שיביא בחשבון בצורה כלשהי את רצון האזרחים בעזה, יחזיר את שלטון החמאס במובן מסויים. ולכן "מיטוט החמאס" במובן הרחב ביותר האפשרי, פירושו לכל היותר, פירוק הארגון הצבאי החזק למדי שהחמאס הקים ברצועה. החזרת הרש"פ לרצועה, עשוייה להתגלות כמקבילה של הקמת הממשלה של ריאד אל מלכי בבגדד ע"י האמריקאים. הרש"פ בעזה, עשוי להתגלות כגורם זר לא פחות מישראל עצמה. יתכן שזה מה שמסתתר מאחורי העמדה של גנץ ואייזנקוט. אם מחברים את הצורך להדבר עם חמאס באופן כזה או אחר, עם התמיכה הרבה מאד (לטעמי גם היסטרית ואירציונלית) שיש לארגון האזרחי לשחרור החטופים, זו אופציה מרכזית לעתיד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש