בתשובה להפונז, 30/01/24 11:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מרוב אסונות וכשלונות, אנו נוטים להאשים את מנהיגינו בכל דבר (קצת כדי למרק את מזכרת העוון הקולקטיבית). אני בספק גדול מאד אם המנוול הוא זה שדוחף לפיצוץ בצפון. ביתר שאת, אני בספק אם יש למנוול משהו שאפילו בדוחק ניתן לתאר כמדיניות או אסטרטגיה. המנוול כמו כוכב שניתק ממערכת השמש שלו, כבר זמן רב שהוא מחליט לבד, החלטות מן המותן, החלטות של הרגע האחרון, בלי שיש מסביבו צוות של אנשים היכולים לנתח עבורו את המצב, לייעץ ולתכנן עבורו ולהשגיח על ביצוע. הוא מגיב רק כאשר אין לו ברירה והחלטותיו הן תוצאה של מהומת אינטרסים אישיים, מפלגתיים ולאומיים, ללא כל יכולת להתיר ביניהם. בתמונה פשטנית מהו המצב החזית הדרומית? אצטט שוב את שיר האינדוקטרינציה שחיברה המפלגה של מאו עבור החיילים האנלפבתים של צבא המרי הקומוניסטי נגד האוייב מבית הסיני והאוייב הזר מבחוץ יפאן: האוייב מתקדם אנו נסוגים האוייב מתעייף אנו לוחמים האוייב נסוג אנו מנצחים. לכל הפחות, כך רואה הנהגת החמאס את המצב ברצועה. כרגע צה"ל מתעייף והחמאס שוחק אותו. בשלב הבא צה"ל יסוג/נסוג מן הרצועה ואז החמאס יזנב בו. האם זו בתמצית תמונת הארוע? ימים יגידו. התקשורת עדיין הומה על ועדת החקירה הממלכתית למחדל ה-7.10, כאשר הועדה הזו הולכת ומתנתקת מן המציאות בדיוק כמו ועדת החקירה של אסון מירון. מה שצריך עכשיו זה ועדת חקירה מדוע צה"ל שוב ושוב נכשל בהבנת מימד הזמן של מערכותיו או בלשון העם איך אנו שוב ושוב מגיעים לשלב הדשדוש בביצה. התשובה לכך היא כפולה: א. רבים בציבור הישראלי מכורים לקלישאות מופרכות ומתעלמים מחולשתו המובנית של העורף הישראלי ומרגישותו לאבידות. רבים מדברים על מערכה שתימשך חודשים ושנים. כל משקיף בר תבונה, מבין שמערכה כזו תהיה הרסנית עבור חברת המהגרים הישראלית. בפרט שהמנוול ובני בריתו פיצחו את החברה הישראלית ל-2 פלגים אוייבים שבעיקר מייחלים ליום הנקמה. ב. נראה שהעומדים בראש המערכת הצבאית (מגלנט ומטה) הם אנשים שבמקרה הטוב הם בעלי כישורים בינוניים בתחום הצבאי. זה מזכיר לי את מלחמת האזרחים הספרדית שבה המצביאים של הרפובליקנים קודמו לא לפי הישגיהם בשדה הקרב אלא לפי נאמנותם למפלגה הקומוניסטית-סטליניסטית. זה יראה לכם מוזר, אבל בשלב זה קל לנחש מה חושב המנוול בליבו. פשיטא, זה בדיוק ההיפך מן הדברים שהוא אומר. כל האישיות, העבר ואפילו האינטלגנציה הפוליטית של המנוול מרמזים לכך שהוא מודע היטב לכך שצה"ל הוא משענת קנה רצוץ והוא ממש לא ישמח לשים את כל הביצים שלו על קרן הצבי הזאת. כרגע לאיש אין עניין בהתלקחות החזית החזבלאית מלבד לאנשי החמאס היהודים והערביים. זו גם הסיבה שהיא אינה פורצת. לא צריך יום לימודים ארוך ולימודי ליבה כדי להבין שמבצע ברברוסה כנגד החזבאללה כאשר בעורף הותרת אוייב מתפקד ולוחמני היא הימור לא מחושב ומסוכן. הצרה היא שישראלים רבים ממעטים במשקל של האופי הכנופייתי והפלילי של הערבים. כל יוקרתו הפוליטית של החזבאללה מונחת על המאבק המזויין כנגד ישראל. לכן הסיכוי שהחזית הזו תדלק אף על פי שאיש אינו מתכנן זאת, הוא גדול. גם הצורך של נסראללה, כחלק מן הציר האיראני, לסייע בהקלת הלחץ על בן בריתו החמאס, הוא משמעותי. נסראללה לא יוכל ללכת להפסקת אש עם ישראל, כל עוד החמאס לא עשה זאת. אני רוצה להאיר ארועים בשולי הידיעות המרכזיות שעשויים להתברר כתמרורים המורים לנו את העתיד: 1. בעקבות הביקורת הבינלאומית על הרש"פ הכריז אבו-מאזן על רפורמה בשלטון הרש"פ. זה לא שאני חושב שזה רציני, אבל לפחות זה מעיד על התיחסות ומודעות לסיכונים. מה הפסיד הרש"פ מן ההצהרה הריקה הזאת? 2. על האזהרות, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים של הטריבונל המשפטי הבינלאומי מהאג, הגיבו עשרות ח"כים ושרים של שלטון ה-64 בארוע הבר מצווה של כנס הניצחון הטרנספריסטי. כל מי שצפה במסיבות העתונאים של המנוול ובני בריתו בנגביר, סמוטריץ, עמיחי אליהו, סילמן ושקלי, צריך להיות מודע עד כאב לכך שהאנשים האלו אינם ראויים לשלטון. מנהיג כמו המנוול שמנהל מלחמה כנגד כל חברי הציר האיראני וציפור נפשו מושקעת במלחמה עם מתן חודורוב הוא סכנה לקיום הישראלי יותר מכל טיל בורקאן. מי שחושב שהתנגדותו להחלפתם עכשיו ומיד היא התנהגות פטריוטית מצידו, ראוי לו לעשות בוחן מציאות בהקדם האפשרי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |