בתשובה לאביב, 04/02/24 9:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שים לב לדיסוננס הקוגניטיבי בטענות הפאתטיות כנגד הסמולנים אייזנקוט ויעלון. יש למעשה שני מחדלים: מחדל הכוננות ב-7.10 והמחדל הממושך שאפשר את התבצרותו של החמאס בעזה. מצד אחד, זו פשוט בדיחה להאשים דוקא את אייזנקוט במחדל השני, כאשר במשך עשורים אף אדם רציני לא תמך בכיבוש הרצועה. אפילו המוקיון בנגביר לא הציע זאת (באופן אופייני תומך הטרור הזה הציע פיתרון קסם של חיסולים ממוקדים). היה ברור לגמרי שהאינסטינקט הציבורי הוא נגד. מצד שני, כנגד המחדל הראשון אייזנקוט הזהיר בזמן אמת, בזמן שהמנוול השקוע בענייני הקוצב שהושתל לו, מניח לשני גאוני הדור גלנט ולוין להחריב את המדינה מעל לראשו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"כאשר במשך עשורים אף אדם רציני לא תמך בכיבוש הרצועה" והרי לך סיפור הטרגדיה של ישראל במשפט אחד. כשיש לנו כל כך הרבה אנשים מאוד רציניים ומאוד טועים, לאורך זמן רב כל כך, זה מפתיע אותי כל פעם מחדש שזה מפתיע אתכם שאנחנו מוצאים את עצמנו עם מוקיונים שלוקחים שלטון. די דומה למה שקורה בארה״ב עם תסריט האימה שבו טראמפ עלול לחזור לשלטון. הסיפור הישראלי הוא לא רק סיפור של ימין שאיבד את הדרך. גם השמאל הישראלי (וממה שאני קורא באייל הקורא, זה כולל גם את המצביעים של השמאל הישראלי) איבדו (לדעתי1) את הצפון. דבוקים לאוסף של רעיונות שגם-אם-הם-לא-פציפיסטיים-הם-לכל-הפחות-רוקדים-איתם ולא זזים אפילו מילימטר מהם, בלי קשר למה שקורה במציאות. אני ואתה חושבים שנתניהו אשם יותר ודב חושב שהוא אשם קצת פחות. לדעתי, זה התעסקות בשטויות. מי הכי אשם יותר או פחות ב-7 לאוקטובר נראה לי זניח. אני חושב שכל החברה הישראלית אשמה2 במידה זו או אחרת ושזה אפילו חורג מלהאשים בעיקר את החברה הישראלית (כי הטרגדיה הזאת היא תוצאה של שחיתות פוליטית בין לאומית ולא רק תוצאה של מעשים של פוליטיקאים ישראלים). בניגוד לדב, אני חושב שראש ממשלה, כשזה מה שקורה במשמרת שלו, צריך לשים אוטומטית את המפתחות וללכת הביתה, נקודה. בלי קשר לויכוח עד כמה הוא אשם באופן ישיר למה שקרה3. ___________________ 1 ואלוהים אדירים כמה שזה מרגיש לבד פה להיות בו זמנית בעל ערכים ליברליים/מערביים, אתאיסט, לחשוב שביבי וחבורת המוקיונים המשחיסטים שלו מסוכנים לישראל ובו זמנית לקרוא את הדברים שחושבים וכותבים ה-Surrender monkeys מהמחנה שלי לגבי איך להתמודד עם אירגון טירור כמו החמאס, ההצעות שקראתי פה בכמה תגובות עם רעיונות של ״להפנות את הלחי השניה״ והדעות הפסיכיות (שוב - רק לדעתי) לגבי עיסקת החטופים הנוראית שמתהווה עם החלאות בקטאר. קורא ותוהה אם אני זה שהשתגע, כי לא יכול להיות שכולם השתגעו ורק אני רואה שמשהו מהותי השתבש לאורך השנים באיך שאנו מתיחסים אל ומתמודדים עם האויבים שלנו. 2 סוג של החטא ועונשו. אני חושב שמה שהישראלים עשו עם עזה הוא לא רק לא חכם (זה כולנו היום די מסכימים בחוכמה שבדיעבד) אלא גם לא מוסרי / פסיכי בעליל (וזאת אני אומר כבר שנים, גם אם לא הצלחתי לדמיין מראש את השביעי באוקטובר). שלטון החמאס בעזה זה לא משהו שקרה לנו - זה משהו שגם אנחנו שותפים לו בגלל הדברים שבחרנו לעשות (או לא לעשות). 3 על זה אפשר וצריך להתוכח בפוסט מורטם ובסקירות היסטוריות. אבל אי אפשר שהתפקיד הזה יגיע עם אפס אחריות - אחרת מי צריך את התפקיד הזה בכלל. שיבטלו את תפקיד ראשות הממשלה, אם זה מה שעשו ממנו. יש דמוקרטיות מתפקדות בעולם בהן אין תפקיד כזה. לא רוצים ראש ממשלה, לא צריך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |