בתשובה לאפופידס, 12/02/24 16:14
הרווארד, הסיפור שאינו נגמר 766911
בדיוק אתמול ראיתי את זה ביוטיוב1 ושפשפתי את עיני בתדהמה. לא רק מהשקרים עצמם אלא בעיקר מעזות המצח והחובבנות העלובה, כי לזיופים האלה לא היה סיכוי לעמוד במבחן הזמן גם ללא התוכנות החדשות יחסית שיודעות לחפש גם תמונות (כי אפילו ברמה של חיפוש טריביאלי של פיקסל מול פיקסל הזיופים גלויים, מאחר שבמקרים רבים ה"חוקרים" פשוט העתיקו את התמונות בלי לשנות כלום, בדומה לאותו תלמיד שהעתיק בבחינה גם את שמו של החבר ממנו העתיק את התשובה). ההיבריס הוא מחלה אכזרית שגם חתני פרס נובל1 חשופים אליה.

יש כמובן אפשרות שאני טועה והמחקר המדעי מוצף בהמוני זיופים ברמה הטריוויאלית הזאת שמצליחים להישאר מתחת לרדאר, ואם זה המצב צפויים לנו זמנים מעניינים מאד גם בשטח הזה. בדומה למה שקרה לפשעים לא מפוענחים עם ההתקדמות בניתוחי DNA, גב' בינה בטח תתרום את תרומתה הצנועה לחשיפת הרמאים גם אם עברו שנים מאז הפרסומים המזוייפים. לידיעת ההיסטוריון העתידי: תמיד טענתי שניסוי שני הסדקים עם אלקטרונים בודדים הוא רמאות, ואני בטוח שפרס נובל יוענק לי בהתאם כשיוכח שצדקתי!

מה יש להגיד? Never a dull moment מעולם לא היה נכון כל-כך.
____________
1- ואני מתנצל בשם המציג על שילוב בוטה של פרסומות בסרטונים שלו.
הרווארד, הסיפור שאינו נגמר 766913
אני תוהה מה המגמה באשר לזיופים.
בעבר, הרבה יותר פירות מחקריים היו עוד תלויים נמוך, מה שהקטין את הצורך בפיברוק. אבל עד לעידן הדיגיטלי קשה היה הרבה יותר לגלות העתקות, מה שהגביר את המוטיבציה.
זה כשלעצמו דורש מחקר. עם איורים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים