בתשובה לeasy, 16/02/24 18:21
וואו! זה היה מפתיע 767095
אפשר להשוות למקרה של עו"ד אחר (אין ספק שפוטין בקיא בכתבי שייקספיר), סרגיי מגניטסקי. הוא נשכר ע"י חברת ההשקעות הבריטית הרמיטג' כדי לחקור אי סדרים כספיים בהשקעותיה ברוסיה. לרוע מזלו, לא רק שהוא גילה הונאת ענק של השלטון, שפוטין, כך התברר אחרי שנים, היה אחד ממוטביה, אלא שהוא גם סירב בעקשנות לתלות את השחיתות במעסיקו הבריטי.

גם במקרה זה לא צלחו נסיונות השילטון להביא למוות נסיבתי מהיר מספיק:
"הוגשו לו מזון מקולקל ומים מזוהמים לשתייה, נמנעו ממנו מקלחת או שיחת טלפון עם אמו, אשתו או ילדיו, ובחורף הוא הוחזק בתא יחיד ללא זכוכית וללא חימום. בקיץ 2009 הוא כבר לא היה מסוגל לאכול ואובחן עם אבנים בכליות, דלקת בלבלב ועוד מרעין בישין. נקבע לו ניתוח, אבל שבוע לפניו מאן דהו הורה להעביר אותו למתקן מעצר אחר ("בוטירקה"), שבו אין תנאים רפואיים כלל ... בנובמבר, כשכבר גסס, התקבלה הוראה לשלוח אותו בחזרה למתקן המעצר הראשון. עם הגעתו ל"מטרוסקאיה טישינה" נכבל מגניטסקי למיטה והוכה באלות ... לא נותר אלא לקבוע את מותו." - David Baron

בזמן שהותו בכלא, יש ציין, כתב מגניטסקי 400 תלונות לרשויות. מעניין שכמו במשטרים קומוניסטיים (ברה"מ, קובה), הרבה מן הקורבנות מאמינים עד הרגע האחרון שהמנהיג או המערכת הם בסה"כ בסדר, אלא שהם פשוט אינם מודעים לעובדות המקרה ולאופן בו פועלים פקודיהם. מה המנגנון המנטלי שמביא לכך?

אפשרות אחת היא פשוט חוסר מידע - משטר אימה מן הסוג שנדיר מאוד היסטורית וכמוהו נמצא כעת רק בצפון קוריאה, כזה שמביא לכך שגם בין חברים ובתוך המשפחה נהוגה צנזורה עצמית, מה שבסופו של דבר מותיר רק את ערוצי המידע של השלטון.
לא זה המצב ברוסיה.
אפשרות נוספת היא רמיה עצמית, מן הסוג בו נתקלתי ב"אמנות הבישול הסובייטי", שם הסתירה שבין המחסור בחנויות לבין השפע המפתה והעקבי בתקשורת ובספר הבישול, הצליחה לטבוע דווקא חותם של שפע בחלק מנפשו של ההומו-סובייטיקוס.
אפשרות שלישית קשורה בתקווה מבוססת, שכן ברוב המקרים הרשויות פועלות באופן סביר, שכן אחרת לא ניתן כלל לקיים מדינה. כשלא, אז אם אתה נאבק, ברוב המקרים יש אפשרות לשיפור. אלא אם, נגיד אחד לאלף ומסיבה שקשה לצפותה מראש, זה הכל מלמעלה.
וואו! זה היה מפתיע 767256
ואולי הוא ידע שזה חסר סיכוי, אבל היה לו הרבה זמן פנוי ושום דבר אחר מועיל לעשות, אז הוא כתב 400 תלונות? יש בזה לפחות סוג של "תועלת מוסרית" - הוא הכריח עוד כמה פקידים לקרוא את התלונות, ולזרוק אותן לפח בידיעה שהן מוצדקות, וכך להעיק על מצפונם. ואולי אפילו, בסיכוי של אחד ל, לגרום למישהו מהם לעבור צד.
וואו! זה היה מפתיע 767283
ייתכן.
זה מזכיר לי (להבדיל...) את מה שעבר אצלי בראש בכמה מקרים. למשל באירוע שמוזכר בתגובה 56142 חשבתי שאומנם לא אהפוך את מציאות על פניה, אבל אתרום את חלקי הפעוט לשינוי התודעתי הנדרש, במיוחד מצד המעגל הגדול (דאז) שהכיר אותי ואת משפחתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים