 |
|
 |
||
|
||||
 |
דוד ברון מדווח על רשימה של 253 ספרים נאסרו לאחרונה ברוסיה בשל ... תעמולת להט"ב. בינהם "זה" של סטיבן קינג, בו חבורת נערים מתעללת בזוג הומואים. ספרים אחרים: "המשתה" | אפלטון "דקמרון" | בוקאצ'ו "נטוצ'קה נזבנובה" | דוסטויבסקי "ספוטניק אהובתי" | מורקאמי "לבד בפסגה" | קואלו איזו תקווה יש לרוסיה? מצד אחד, הרעב, העוני והדיכוי בעולם דועכים בעקביות לטובת חירות, שגשוג ועודף משקל. אפילו הקומוניזם הרצחני של סטלין פינה את מקומו למשהו הרבה יותר נסבל ששרד עוד כ-35 שנה, עד שגם אותו השכילו הרוסים לנער. בניגוד למשטרים הקומוניסטיים, בעלי היסוד האידאולוגי המשמר ובדומה למשטרים צבאיים שהיו בעולם, תלוי הפוטיניזם על בלימתו של אדם בודד וחבורתו הקטנה, ללא יסודות תמיכה רב דוריים וללא יורשים נראים לעין. ניסיונותיו לכינון פאשיזם בעל אחיזה עממית באמצעות התארגנויות מקומיות (אירגוני עובדים, תנועות נוער) לא צלחו. כל שהוא הצליח זה לקבל תמיכה פאסיבית. בניגוד למשל לעולם הערבי, החיבור לאירופה, דרך הדת וגורמים תרבותיים נוספים, מאפשר שם גרעין ליברלי שיוכל לנבוט, בנסיבות המתאימות, ואז אולי בדומה לארה"ב, לאחר התפצלות הדוקה יותר ל-21 הרפובליקות שמרכיבות את הפדרציה הרוסית, ליצור שם יישויות בעלות רמת סולידריות ומעורבות אזרחית גבוהות יותר. גורם מעכב לחזון מסוג זה הוא האופן המסורתי בו תופסים רוסים רבים הנהגה רוסית "עממית" אמיתית: "התפיסה הרווחת היא שאם [ראש הממשלה מדבדב] גונב, אז הוא שלנו, הוא אחד מהחבר'ה. הצופה הרוסי הממוצע מגלה שלפוטין יש ארמונות? נו, ברור שיש לו: אחרת לא היינו מכבדים אותו. לצאר צריכים להיות ארמונות. זה מתחיל עוד בפיוטר הראשון, שהחליט לחסל את הגנבות ברוסיה [סיפור ובסופו] קם אחד האצילים ואמר: הוד מעלתך, במצב הזה לא יישארו לך נתינים. וזה לפני 300 שנה" - פרופ' מיכאיל אפשטיין בראיון לדוד ברון בישראל היום |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאז ימי גונצ'רוב וגוגול, רוסיה ''התברכה'' בשכבת אינטלקטואלים ממורמרים שהיוו קרקע גידול למהפכנים חברתיים. חצי המאה האחרונה דלדלה מאד את השכבה הזו באמצעות הגירה מרצון. התנועה של נבלני נהנית מתמיכה מסויימת בערים אבל אין בה דמויות מוכרות או בעלות מעמד. אין ספרות או עיתונאות בסגנון הסאמיזדאט שתומכת בו. מצד שני פוטין מטפח את הביטחון העצמי של הלאומנים הדתיים הרוסים, וכאשר הוא ימות הם יבחרו עריץ דספוטי ושובינסטי אחר במקומו. ןצריך לזכור שהכנסיה הפרבו-סלבית שהיתה לכל היותר משלימה עם הקומוניסטים, היא אחד מבסיסי התמיכה של המשטר הלאומני-דתי של פוטין. אני ממש לא משוכנע שרוסיה תלך לכיוון ליברלי יותר לאחר סוף עידן פוטין, כשם שהישראלים לא יהפכו לפחות לאומנים-דתיים לאחר עידן נתניהו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |