בתשובה לאריק, 25/02/24 16:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לי קשה להבין איך החצי הראשון מתאים למילה האמצעית (הראשונה והשלישית זה ברור). אני הייתי מנסח את הגדרה כך: אולסי לא התבלבל בתחנת דלק, וזה יקר מאוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לבלבל עוד יותר עם הגדרה ישירה: לא שוקלים רכבים בתחנת דלק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה שאלתי אם זה חוקי. האם מותר להמציא פעלים? יסולה- יקבל סוליה. אגב, דווקא "יקר מאוד" הוא לטעמי לא פירוש מדויק. כמו "לאין ערוך" הכוונה לדבר שמחוץ לסקאלת המחיר. "יסולא בפז" הוא יקר מאוד, ואילו "לא יסולא בפז" הוא מחוץ לסקאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותבים (ש) בסיום ההגדרה, ובכך אומרים שזה על פי שמיעה. הגדרה יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להמציא מילים זה מעולה, אבל "לסלות" לא מחליק לי היטב כפועל שפירושו לעשות סוליה. חוץ מזה, אילו הפועל הזה היה קיים, "יסולה" היה נגמר בתנועת E, בעוד ש"יסולא" נגמר ב-A, לא? חוץ מזה, הייתי מהדק קצת "הנעל שלו תישאר קרועה בתחנת הדלק". אני אוהב את ההגדרה של איזי, אבל היא כמובן בכיוון אחר. לא נורא, שכ"ג והפונז אהבו, אתה לא חייב אותי. ולבסוף, יש איזה מישהו באייל, קוראים לו נדמה לי אריה או אליק, שאומר תמיד ש"האם זה חוקי" זו לא בהכרח השאלה הנכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הערך המילוני: „נהוג להשתמש בפועל באל"ף סֻלָּא שמופיע פעם אחת במקרא. אך פעמיים הביטוי מופיע כפועל בה"א (נלי"ה) ”לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר,בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר“ (איוב כח, פסוק טז) ”בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה“ (איוב כח, פסוק יט)״. כלומר ההגדרה הזו מאמצת את ספר איוב במקום את איכה. אני חושב שזה תירוץ לשונאי סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תהיתי כמה שניות מי אילו ''שונאי סביר'' ולמה הם מקבלים את התירוץ הזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, אילו היו קוראים את מה שכתבתי ולא מבינים- דיינו אילו היו מבינים אבל לא זוכרים - דיינו אילו היו זוכרים אבל לא משתמשים - דיינו אילו היו משתמשים אבל לא מביאים לי אותה בהפוכה - דיינו. בקיצור-עשית לי את היום. וכן, ההגדרות שלך ושל איזי יותר טובות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |