בתשובה לאח של אייל, 29/02/24 17:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא רואה איך ייתכן שלא תקטן דרמטית כמות הפסילות. ואני רוצה גם להצביע על הבדל מהותי בין השינוי שמנסים עכשיו ברוחק לבין השינוי שמציעים כאן בגובה. לפני השינויים, קפיצה לגובה הרבה יותר כיפית לצפייה מרוחק. קודם כל, יש את ההתקדמות של הרף למעלה, והנשירה ההדרגתית של הקופצים, שיוצרים דרמה ממש מוחשית; בהכרח התחרות מתקדמת לקראת קליימקס (מילולית!). ברוחק אין התקדמות מונוטונית, לפעמים כבר בהתחלה מושגת קפיצה טובה, וכל מה שאחר כך זה אכזבות. שנית, בגובה, הרף שנשאר או נופל הוא הצלחה או כישלון שהצופים חוויים מייד, ללא תיווך וללא צורך בשופטים. ברוחק, נזקקים לתיווך של המודד/שופט, שקורה שניות ארוכות אחרי הקפיצה. השינוי שמנסים עכשיו משנה קצת את תפקיד התיווך (פחות בנוגע להיתה או לא היתה פסילה, יותר בנוגע לכמה רחוקה היתה הקפיצה), אבל זה לא שינוי ענק מבחינה זו. לעומת זאת, לבטל את הרף בגובה ולקבוע לפי מדידה יהפוך אותה לדומה לרוחק (מהבחינות האמורות) ויעקר אותה מהרבה מהיופי שלה. חובבי הכדורגל לא יכולים עם ה-VAR, וסובלים אותו רק כי הם גם לא יכולים בלעדיו; למה להכניס VAR כזה איפה שלא צריך? רוצה לומר, אם הייתי עושה שינוי אז הפוך: בקפיצה לרוחק, במקום למדוד מרחק נחיתה, לעשות "רף" אופקי שהקופצים צריכים לעבור, והוא הולך ומתקדם. עוד יותר יפה: שני רפים אופקיים שהולכים ומתרחקים, צריך להתחיל את הקפיצה לפני הראשון ולגמור אחרי השני. אולי, כהקבלה לרף שיכול ליפול או לא ליפול, ה"רפים" לרוחק יהיו פסים קשיחים אבל מאוד שבירים, והמבחן שאינו זקוק לשופטים הוא האם נשבר או לא נשבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה רעיון נחמד, אבל הוא לא דומה מדי לריצת מכשולים? בכל מקרה, "תיווך של שופט" נשמע לי עולם הולך ונעלם. את התוצאה של הריצה הצופה רואה באופן מיידי, בדיוק של מאיות השניה. כך גם בשחייה. אין סיבה שזה לא יהיה כמעט בכל מקצועות האתלטיקה, כולל קפיצה לרוחק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה נאה. אבל יש לה חסרון אחד שמורגש באמת בקפיצה לגובה מול הרוחק. העלייה הקוונטית ההדרגתית מחייבת רצף של קפיצות טובות, בעוד ברוחק יש את תסריט "קפיצת החלום". ביצוע יחיד ומרהיב ואולי חד פעמי, שלוקח את כל הקופה. ולא משנה אם הוא היה בקפיצה הראשונה או באחרונה. והוא לא מוגבל מלעיל על ידי איזה רף שמציין את 'השלב הנוכחי' כמו בגובה. פתאום זה מזכיר לי את ההבדל המיתולוגי בין כדורגל וכדורסל, ואולי גם בין חווית האוהדים והצופים שלהם: בכדורסל יש סלים כל הזמן. והמנצח הוא זה שצובר בעקביות אינטגרל גדול יותר. בכדורגל - רוב הזמן יש כשלון, לא הבקעות. אבל דוקא בגלל זה, כשכבר יש הבקעת שער, הסיפוק אצל הצופים (והשדרים, כידוע) הרבה יותר קליימטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, יש את הקסם הזה בקפיצה לרוחק. אבל האמת היא, שכצופה בטלוויזיה באולימפיאדה או באליפות העולם, אני תמיד מרגיש שהדרמות בכל המקצועות שאינם ריצות די מוחמצות, בגלל שהתחרויות מתקיימות במקביל וערוץ השידור היחיד (ותמיד יש ערוץ שידור יחיד) צריך לזפזפ ביניהם. הריצות תמיד מקבלות קדימות, ואת הקפיצות (והזריקות) החשובות אנחנו מקבלים במקוטע ובדיליי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |