בתשובה להפונז, 08/03/24 12:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמסלם לא עונד שעון רולקס. ערוץ התבהלה 12 התייעץ עם מומחה שסבר שמדובר בשעון מסוג Cartier Ballon Bleu שמחירו יכול להגיע ל 25 אלף שקל. לעומת זה הפסיכופט אהוד ברק עונד שעון שמחירו 8 מילון דולר ! אני, לעומת זה, עברתי מענידת שעון על היד לשעון כיס כמו פעם. מדובר בטלפון הנייד שלי שאני מחזיק בכיסי. הוא מה זה מדוייק1, ועד כמה שאני מבין זה בדיוק תפקידו של שעון. 1 למדתי לאחרונה במקרה שאם אתה לוחץ על תצוגת השעה המוצגת בגדול כאשר אתה "מעיר" את המכשיר, אתה מקבל גם את השניות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל אתה לא מדייק. השעון של אמיר קאטאר מוערך ב-8 מיליון דולר, לא זה של ברק. לטענת MAKO, השעון של ברק עלה 316,000 ₪. אם המספר הזה נכון, כנראה שלא מדובר ב-limited edition. שעוני Patek Philippe מסוג Nautilus ניתן להשיג במחירים של בין כמה אלפי דולרים ל-340,000$ בחנות Padani בארץ. הערותיי א. ע"פ השמועות מקור הונו של ברק הוא מייעוץ בעסקאות נשק והשקעות לחברות בינלאומיות. לו אני יועץ בעסקאות נשק לא הייתי עונד שעון שמחירו מאות אלפי שקלים. ב. זכותך לחשוב על ברק מה שתרצה, אבל נראה שאנשים רבים, בעלי הון ועוצמה דוקא מעריכים את דעתו של ברק בהרבה מאד כסף. ג. משעשע במיוחד לקרוא שמי שעונד שעון Rolex הוא דווקא אריה דרעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי הוא שבעלי ההון והעוצמה לא משלמים לברק הרבה מאוד כסף בגלל הערכה לדעתו, אלא יותר לקשריו. (בגלל הדברים האלה לא הייתי רוצה לראות את ברק שוב כראש ממשלה, חוץ מהעניין הפעוט של מי כן ראש הממשלה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בכנות מצליח להפתיע אותי כל פעם מחדש. ה"לא, אתם!" תוך הוצאת הדברים מהקשר1 כבר סטנדרטי. גם גידופים הם מאפיין שכיח אצל שותפים לדעתך2, אז לא מפתיע שהצטרפת לחגיגה. אבל להמשיך לקרוא לערוצי חדשות חילונים "ערוצי תבהלה" אחרי ה-7/10 מפליא אותי. לא במובן רטורי, אני באמת לא מבין איך אפשר לעשות דבר כזה מבלי לחיות במערה בלי חיבור אינטרנט. לפני שנה "ערוצי התבהלה" הזהירו מפני פגיעה בחוסן הלאומי, הדרדרות כלכלת ישראל, בידוד דיפלומטי ומתן רוח גבית לאויבי המדינה (למעשה, זה לא הערוצים עצמם. הם פשוט דיווחו על דברים שאמרו גורמי מקצוע). בתגובה, הקואליציה והשופרות שלה ליגלגו עליהם וקראו להם "ערוצי תבהלה". אנחנו שנה אחרי, והנה מה שקרה: 1. המדינה נמצאת במלחמה הארוכה בתולדותיה מאז קום המדינה עם כ-900 אזרחים ישראלים שנרצחו, כ-600 חללים, 130 חטופים (חלקם כנראה מתו בשבי) ו-200 אלף עקורים מבתיהם4. 2. ההשקעות הזרות בישראל צנחו, סטרטאפים בורחים מהארץ, דירוג האשראי של ישראל ירד בפעם הראשונה מאז החלו המדידות, המדינה נאלצת ללוות כסף בריבית על גבול האג"ח זבל (מי שלא יודע - הריבית שישראל משלמת על האג"ח שהונפק בחו"ל גבוהה יותר מאשר ריבית שמשלמות מדינות עם אותו דירוג. במילים אחרות, השוק מתמחר את המצב הכלכלי של ישראל עוד יותר גרוע ממודי'ס)5. 3. הממשלה הצליחה לשחוק אפילו את התמיכה של ארה"ב, בראשה עומד כרגע אולי הפוליטיקאי הכי פרו-ישראלי שאינו יהודי בעצמו. ואפילו לא אטרח לפרט את שאר המדינות שמתחילות להפנות גב לישראל בעולם. כל אלה לא חיזויים או פרשנויות, אלא אירועים עובדתיים שקרו בשנה האחרונה. ומה אתה עושה? ממשיך לקרוא לערוצים שחזו במדויק את המציאות (אם כבר, הם היו אופטימיים מדי) "ערוצי תבהלה". זה לא סתם ניתוק מהמציאות, זה לנתק למציאות בפרצוף, להחליף את השם שלה בטלפון ל"מציאות - לא לענות" ולחסום את כל איזור החיוג של המציאות ליתר בטחון. _ 1 גם אמסלם וגם ברק יכולים לענוד איזה שעון שבא להם3. העיסוק בשעון של אמסלם הוא כי אמסלם נוהג להציג את עצמו בתור "עממי" ואת המתנגדים לו בתור "אליטה טחונה", ובפרט כי הוא לעג למפגינים והעליל שהם עונדים שעוני רולקס שהוא, ממש במהלך ההאשמות, עונד שעון יוקרה. 2 אבל מספיק אפילו לרמוז שנתניהו מושחת כדי להוכיח שהדובר שטוף שנאה ולא ענייני. 3 וזאת כבר הערת שוליים בתוך הערת שוליים, אבל אציין שכדי לטעון את מה שכתבת הסתמכת על המופיע בטור רכילות, ואפילו זה לא היה מספיק כדי שתוכל לצעוק "לא, אתם!" ונאלצת גם לעוות את הכתוב. 4 אפשר להוסיף עוד כ-2 מיליון עקורים ברצועת עזה ברובם חיים כרגע בתת תנאים וכ-20,000 אזרחים עזתים הרוגים. מנגד, יש כאלה שמבחינתם זה דבר חיובי. 5 ושר האוצר קורא לזה הצלחה מדהימה וראיה לחוסן הכלכלה הישראלית. מילא אם היה מוכר שקרים, אני חושש שהוא אשכרה מאמין בזה כי הוא סילק את כל אנשי המקצוע שהייתה להם מספיק יושרה להסביר לו את המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער, בדבר אחד דב צודק. אם הידיעה של ירון אברהם נכונה כלשונה וככתבה, אכן היא מעוררת תבהלה. בין היתר גם בגלל שהיא מנוגדת לכל מה שחשבתי על המצב. א. עם הידיעה ובלעדיה, היחסים המרוחקים והמנוכרים בין רוה"מ לרמטכ"ל מעוררים חרדה. נדמה שהמגעים tête à tête ביניהם נדירים, בין בגלל טינה אישית ובין בגלל שכל מה שנאמר בשיחה הופך להודעה במדיה. ב. מה פתאום הרצי צריך להזכיר לרוה"מ עניינים שהם באחריותו? (כמו הסיכום עם מצריים ופינוי האזרחים). עם כל הדברים שייחסנו למנוול, איש לא טען שהוא אויל. ג. ניכר שנושא ההירארכיה בין רוה"מ לרמטכ"ל ועלה בדיון בין אביב לדב, שובש לחלוטין. באופן רשמי הסמכות לתת הוראות לרמטכ"ל היא של ממשלת ישראל באמצעות שרהב"ט. איוש הממשלה במוחות כמו אמסלם, גולדקנופ, בנגביר ומאי גולן, מוליד את הצורך להקים גוף בעל מעמד לא מבוסס כמו הקבינט הבטחוני. אם וכאשר גנץ, אייזנקוט וגלנט מגבים את הרמטכ"ל, הוא עשוי להתבלבל ולראות עצמו שווה ערך הן באחריות והן בעיסוק בפועל בתחומי מדיניות שהם מעבר לתחום הצבא. ד. רבים הרגיעו אותנו שמינוי טפשים וחסרי אחריות לשרי ממשלה הם "עולם כמנהגו נוהג". אנו רואים כעת שמחיר הארוחה הפוליטית הזה היה סימנים של מיטוט ואנרכיה בשלטון בישראל. ה. אני רוצה להניח שמישהו ניסה להטעות את ירון אברהם או שהוא לא הבין את מה שאמרו לו. נניח למשל שהמנוול התעניין מה יכול צה"ל לעשות כדי להפוך את האיום על רפיח למוחשי יותר ולהדק את הלחץ על החמאס במו"מ על הפסקתת אש. הרצי הזכיר לו שלמתקפה על רפיח יש דרישות מוקדמות שאינן מתקיימות. כמו שיחות עם צבא מצריים כדי להגיע לסיכום מפורט של הערכות צה"ל על הגבול והכנות לפינוי האוכלוסיה מרפיח. מדובר בפעולה שבכל מקרה תמשך חודשים. אין כאן מקום לדפ"א של שומר חומות 2 מבית מדרשו של בנגביר. גם בהנחות מקילות מאד אלו, עדיין מדאיגה התהייה איך זה ששצריך להסביר לרוה"מ את זה. ו. אם יש גרעין של אמת בידיעה הזו, השלטון בישראל נטמע לחלוטין במרחב הערבי. כמו שם, רוב הממשל מורכב מטפילים נהנתנים ומושחתים, כאשר הגוף היחיד בעל יכולת ביצוע הוא הצבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהדינמיקה היא מה שאביב רמז אליה - נתניהו אומר שצריך לעשות כך וכך, הרמטכ''ל עונה שזאת בעיה מסיבות כאלה ואחרות, וכולם מחליטים לא להחליט, כאילו מדובר באיזו דו שיח בין שווים במקרה הטוב. כשלנתניהו (ותומכיו) מתאים, מדובר בגאון כל יכול שמסובב מנהיגי מעצמות על האצבע הקטנה ביד אחת בזמן שהיד השניה מחייגת לאלברט בורלא ומשכנעת אותו להביא חיסונים לקורונה. כשזה לא מתאים, מדובר במנהיג שלא שולט בכפופים לו. לצורך העניין, זה לא משנה אם הרמטכ''ל מקבל פקודות מראש הממשלה או משר הבטחון. נתניהו כבר הוכיח שכשהוא רוצה, אין לו בעיה לפטר את שר הבטחון אפילו כי האחרון סתם אמר דברים שלא מתאימים לנתניהו. אם הוא מנהיג עד כדי כך כושל שהוא לא יכול לגרום לרמטכ''ל שלו לציית לפקודות, זה לא מוריד ממנו את האחריות כהוא זה, אלא רק מהווה עוד ראיה שהבנאדם לא כשיר לנהל מדינה. הגענו לשלב בו כבר פחות חשוב אם נכנסים לרפיח או לא, אלא עצם קבלת ההחלטה. אם נכנסים, צריך לעשות את זה כמה שיותר מהר. בינתיים נותנים לאויב זמן להתכונן, שוחקים את הכוחות שלנו ומושכים את הסיוט שעובר על האוכלוסיה האזרחית (זה לא שיש תהליך פינוי שמתרחש שם וצריך לתת לו זמן להסתיים). ההתמהמהות בכניסה לעזה הייתה, לפחות על פניו, סבירה - צריך לגייס סד''כ, להוציא ציוד מהמחסנים, לטפל בבעיות לוגיסטיות. עכשיו אין את התירוץ הזה. אם לא נכנסים, צריך להתחיל להבין לאן ממשיכים מכאן, כי בינתיים חמאס מבססים את עצמם מחדש בשאר הרצועה. כל אחת מהאפשרויות האלה עדיפה על פני מה שקורה כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם החצי השני של דבריך. כיבוש רפיח חשוב. העיתוי פחות חשוב. אם זה יקרה בינואר פברואר, גם זה בסדר. כיבוש הרצועה נכשל. צה"ל לא הצליח להשלים את כיבוש הרצועה שמשמעותו גם שליטה בגבולות הרצועה. לא צריך להיות אסטרטג דגול כדי להבחין שאין בכוונת צה"ל להיכנס לרפיח בעתיד קרוב, בין אם זה בהסכמת המנוול ובין אם לא. כישלון אינו תבוסה. לפעמים היעדים הם 100% והישגת 50%. אין תמונות ניצחון ואם יהיו, יהיו אלו זיופים כמו שחרור החטופים, כיבוש רפיח או הריגת סינוואר. אם המנוול אינו מתכוון להסכים להפסקת הלחימה או לנסיגת צה"ל מהרצועה, מה כל כך דחוף בכיבוש רפיח? הרכבת הזו חלפה מזמן. אפשרות נוספת למה שקרה בשיחה בין המנוול לרמטכ"ל: יתכן שרוה"מ התרעם על כך שצה"ל אינו משתף פעולה איתו באיום על רפיח. הרמטכ"ל הסביר לו שכל עוד אין הסכמה עם מצריים ואין פינוי אזרחים מרפיח, שמדובר באיום באקדח ריק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שצריך להיכנס לתבהלה למשמע הכינוי ערוצי תבהלה, כמו שלמשמע הכינוי ''חמוצים'' אין צורך להחמיץ פנים. יחסית למקובל מדובר בכינויים מאד מתונים והייתי אומר, אפילו הומוריסטיים. זה לא כמו הכינוי ''מכונת רעל'' שהמציא בנט, או ''המנוול'' של שוקי שעובר כאן חלק ללא כל ביקורת, ואפילו לי לא אכפת שישתמש בו אם זה עושה לו טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זו כוונתי. אני מבין היטב שמישהו הגה את הביטוי ערוץ תבהלה כלשון נופל על לשון וכמשקל נגד לערוץ התרעלה כפי שמכונה ערוץ 14. אני מסכים עם האייל האחר שהכינוי הזה מעורר תחושה של חוסר הגינות כלפי ערוץ 12 שעדיין מנסה להחזיק בערכים עיתונאיים. גם בערוץ זה מתפשט הנגע שמגיע בעיקר עם היבוא מערוץ 14 כמו עופר חדאד ואמיר איבגי (ברוך שפטרנו) של קריינים הרואים עצמם לא כעיתונאים המחוייבים לפרסום ודיוק העובדות, אלא כיחצ"נים שתפקידם לזנק ולהגן בכל פעם שבני חסותם מותקפים. מה שהבהיל אותי זה תוכן הידיעה ולא העובדה שאתה משתמש בביטוי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתי לא הייתה מענה לך אלא למישהו אחר, וממילא איני יודע למה כוונתך כשאתה אומר ''לא זו כוונתי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב: לא הפריע לי שהשתמשת בביטוי "ערוץ התבהלה". הבהיל אותי תוכן הידיעה שעליה הצבעת. אם היא נכונה, מצב המשילות בישראל בכי רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מ"לא, אתם!" ולעוות את מה שאני אומר, אין לך משהו לענות? לא יצאתי נגד ההתנסחות הדמגוגית והמכוערת שלך (למרות שלא מעט עיתונאים כבר נפגעו כתוצאה מההסתה שאתה שמח לשתף איתה פעולה). ציינתי, עובדתית, שהסיבה שבימין הקיצוני טבעו את המונח "ערוצי תבהלה" היא כי הם חזו בדיוק את מה שקורה עכשיו. להמשיך להשתמש במונח הספציפי הזה מראה על ניתוק מהמציאות. על הדרך, וזאת לא הנקודה העיקרית כאן, לומר "איני חושב שצריך להיכנס לתבהלה למשמע הכינוי ערוצי תבהלה, כמו שלמשמע הכינוי "חמוצים" אין צורך להחמיץ פנים. יחסית למקובל מדובר בכינויים מאד מתונים והייתי אומר, אפילו הומוריסטיים." זה כמו מישהו שקורא לבחורה "כוסית" ואז מסביר לה שהיא לא צריכה להיעלב כי זאת בכלל מחמאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התייחסתי רק לראשית דבריך בהם התייחסת לביטוי ''ערוץ התבהלה'' שהשתמשתי בו כשכינית אותו ''גידוף''. את המשך תגובתך רק התחלתי לקרוא והפסקתי כי הניסיון לימד אותי שממילא יהיה קשה לי להבינו. איני יודע גם היכן אמרתי ''לא אתם'', ולאיזה התנסחות ''דמגוגית ומכוערת'' שלי אתה מתכוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לפחות אתה מודה שאתה לא טורח לקרוא את ההודעות עליהן אתה מגיב. זה מה שאני טוען כבר המון זמן, ואני שמח שאתה מודה בזה סוף סוף. אני מציע שהשלב הבא יהיה שתגיד מראש עד איזו נקודה קראת ועל מה אתה מגיב. אתה גם לא מחויב להגיב על כל הודעה. אני, למשל, נוהג לא להגיב על הודעות שקראתי רק חלק קטן מהן. ולא התייחסת לראשית דבריי. התייחסת לאיש קש שהחלטת שהוא ראשית דבריי, מבלי לנסות להבין למה התכוונתי. רק חבל שאין בשפה העברית דרך כלשהי לברר מה הייתה כוונת הצד השני, ואנחנו נאלצים לייחס משמעות באופן שרירותי ובתנאי חוסר וודאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הסגביבירה"? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |