![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יאפ. בכל פעם כשאני משתומם ומזועזע מאיזה ראיון עם קיצוניים מוסלמים בבריטניה (למשל) שאומרים בלי להתבלבל שהם רוצים להחליף את המשטר לחוקי השריעה, אני מייד מכניס לעצמי סתירה מטאפורית כדי לקבל פרספקטיבה וכדי להזכיר לעצמי איפה אני חי. אצלנו אנשים כאלה הם המיינסטרים ואפילו נותנים להם תפקידי שר בממשלה. צמרמורת. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(לשגיאת הכתיב הזאת צריך לתת את השם ״חוק הסטירה״) | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בנקודה זו אני רוצה להעיר הערה שאינה קשורה לעניין והיא בבחינת טריביה והסחת הדעת. ברנרד לואיס, מאבות המזרחנות המודרנית הסביר את ההתנגשות בין האיסלם הפונדמנטליסטי לבין המערב בחוסר העדכון של ההלכה האיסלמית. זו התגבשה בתקופה בה האיסלם התפשט וכבש את המזרח הקרוב. בתחום שלטון האסלם התגוררו מיליוני לא מוסלמים וההלכה הסדירה אתת הדו-קיום הזה. באותו זמן מוסלמים לא חיו תחת שלטון כופרים וההלכה לא מתיחסת למצב כזה. לגרסתו לאיסלמיסטים אין קוד לדו קיום עם השלטון והשכנים הנוצרים המערב ולכן נדחפים לעמדת ג'יהאד כנגדם. נדמה לי שלואיס לא מדייק מבחינה היסטורית ואני גם לא משוכנע שיש במובהק מלחמת תרבויות בין האיסלם לבין המערב, אבל ברור שמי שמנסה לאכוף הלכות שנקבעו לפני מאות שנים על המציאות בת זמננו, מבלי לשנות אותן, חי בהזייה. |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |