הפריבילג הלבן והפמיניזם של דניאלה וייב 767717
א. כנראה שהשלטון המקומי מושחת עוד יותר מזה הארצי, אבל האופציות הולכות ונגמרות לנו. אם לא נתבצר במגזר המוניציפלי, לא נותיר לעצמנו דבר מלבד אנארכיזם של חסימת צירי תנועה.
ב. לאחר שסינואר החליף את רוטמן בתור הצורר הנוכחי, אולי אפשר לחזור ולעיין בקור רוח ובאובייקטיביות באותו רגע היסטורי של מהומת מחיצות הנשים ברחובות ת''א.
ג. הניסיון של חקיקה ממשלתית למניעת הדרת נשים הוא כושל ביסודו. מלבד זה שאין שום סיכוי למנוע הדרת נשים במרחב הציבורי באלעד, בית שמש, בני ברק או בירושליים, החקיקה הזו כושלת ביסודה. כל עוד ההתנגדות להדרת נשים במגזר המסורתי לא תבוא מן הנשים שם, היא תמיד תראה כמו הפריבילג הלבן שמנסה לכפות את ערכיו על האחר.
ד. דווקא באור החשוך הזה, הרצון של תושבי ת''א החילוניים להגביל את מחיצות הנשים לבתי הכנסת ולמנוע את זליגתם למרחב הציבורי, נראית יותר מהוגנת.
ה. הדרך היחידה הנראית כרגע לממש את זה היא באמצעות הרחבת הסמכויות של הרשויות המוניציפליות.
ו. אם יושבי ב''ב וההתנחלויות נחושים בדעתם לכפות את אורחות חייהם וערכיהם על תושבי הישובים החילוניים, הם מזמנים לעצמם את אלימות ההגנה העצמית של הללו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים