בתשובה להאלמון האיילי, 15/03/24 9:48
אולי ההפך הוא הנכון 767919
אבל הוא לא באמת התפטר אחרי הכשלון, הוא התפטר אחרי שהוא איבד (או, היה על סף איבוד) את הרוב בפרלמנט. נראה לי שזו תופעה די נפוצה (למיטב ידיעתי, בבריטניה היו עוד כמה ראשי ממשלה שהתפטרו ככה, מקמילן, איידן, מיי, ג'ונסון..) אבל גם בישראל היו ראשי ממשלה שהתפטרו אחרי שאיבדו (או עמדו לאבד) שליטה בפרלמנט (מאיר, רבין, ברק, נתניהו...). היו גם התפטרויות אחרי כשלון פוליטי (כמו דה-גול), אבל התפטרויות בעקבות כשלון במדיניות החוץ או הביטחון כשיש למנהיג שליטה בפרלמנט, כזאת אני לא זוכר. אולי ביפן, פעם, אבל זאת לא נראית לי תופעה נפוצה במדינות מתוקנות.
אולי ההפך הוא הנכון 767935
תגדיר "היה על סף איבוד הרוב בפרלמנט".
אם נתניהו יתפטר עכשיו, כולם יטענו רטרואקטיבית שהוא גם ככה היה על סף אובדן שליטה‏1. לולא צ'מברלין היה מתפטר, האם בוודאות הקואליציה שלו הייתה מתמוטטת, או שזאת מסקנה שהגיעו אליה לאחר מעשה? (שואל בכנות, לא בצורה רטורית).
נראה לי שזאת אותה הטיה קוגנטיבית שמקשה לצפות אירועים מראש, אבל אחרי שהם קרו כולם מסכימים שהכתובת הייתה על הקיר.

____________________
1 כבר עכשיו יש מספיק פרשנים שטוענים זאת.
אולי ההפך הוא הנכון 767936
גולדה למשל התפטרה למרות שהיה לה רוב בפרלמנט.
אולי ההפך הוא הנכון 767938
אנחנו לא יודעים את זה בודאות. הזמנים ההם הם זמנים שונים ובזמנים ההם אפשר להעלות על הדעת אנשי מחנה (או אפילו מאותה מפלגה) שרומזים לראש ממשלה (עד מאיימים) שהיא עומדת לאבד את הרוב שלה, עוד לפני שהיא באמת איבדה אותו באופן פורמלי על ידי הצבעה זו או אחרת. פעם היו כמה פוליטיקאים עם קצת יותר עמוד שידרה מהצלופחים שיש היום בליכוד. (תזכורת: גם אולמרט נבעט מתפקידו בעיקר כי אנשי המחנה הפוליטי שלו דאגו לבעוט אותו מתפקידו).

עם השנים, חברי הכנסת של הליכוד הפכו את המפלגה שלהם לאוטובוס המצוי על קצה צוק כך שתפקיד ראש הממשלה הנכסף נמצא בצד אחד של האוטובוס והם כולם מצטופפים בפחד בצדו השני. אף אחד לא מעז שם לעשות צעד קדימה.

זהו פרדוקס הליכוד: הם הצליחו ליצר משהו שהוא גם מפלגה שמצליחה להשאר בשלטון לאורך זמן ובו זמנית גם מפלגה שהיא מאוד פתטית בפוטנציאל אי היציבות שלה. Achievment unlocked.
אולי ההפך הוא הנכון 767939
ודאות לא, אבל ערך הויקיפדיה עליה יותר ממרמז שזה לא היה משיקולים פוליטיים גרידא.
ותמיד יותר קל לשפוט מעשים ממניעים.
אגב, גם בגין התפטר. אחרי כשלון הרבה יותר קטן מ-‏7 באוקטובר.
אולי ההפך הוא הנכון 767940
אכן.

זה לא שאי אפשר היה למצוא גם פוליטיקה מלוכלכת, אבל בכל זאת בפרלמנט הישראלי בעבר היו קיימים מושגים כמו בושה, אחריות, ממלכתיות, טובת הציבור וכל מיני דברים מוזרים כאלה כמו... נו... ערכים.
מפלגת הליכוד הרקובה של ביבי הצליחה להביא את הפרלמנט הישראלי אל התחתית ומאז היא ממשיכה עוד למטה.
אולי ההפך הוא הנכון 767941
היה שם שילוב של סיבות.
ועדת אגרנט זיכתה אותה (אאז''ן ליתר דיוק הועדה קבעה שהיא לא מוסמכת לדון אישים פוליטיים אלא רק צבאיים) והרשיעה את הרמטכ''ל דדו. אבל המסקנות הקשות נגד מפקדי צה''ל עוררו בציבור זעם רב על הממשלה (שביתת הרעב של סרן מוטי אשכנזי). הזעם הופנה בעיקר כלפי משה דיין, אבל גם גולדה היתה בפרימטר.
כמוכן גורמים במפלגת העבודה רמזו לה שאבדו את אמונם בה והממשלה שזה עתה הוקמה היתה צפוייה ליפול בהצבעת אי אמון.
וחשוב מכל צריך לזכור שגולדה היתה חולה בסרטן הדם. מחלתה הוסתרה מן הציבור ולכן אי אפשר לדעת מה היה מצבה בזמן שהחליטה להתפטר. אולי נאמר לה שהמשך כהונתה עשוי לקצר את חייה.
ר.
אולי ההפך הוא הנכון 767943
אני מסכים, "על סף איבוד" היתה הגזמה. אני לא יודע מה היה קורה אילו. אבל הוא איבד חברים בכירים במפלגה שלו, היה לשמרנים רוב של 200 חברי פרלמנט והם ניצחו בהצבעת אי האמון ברוב של 81 חברים בלבד. להבדיל, לנתניהו היו 64 חברי כנסת לפני המשבר ולמיטב ידיעתי לא רק שאף אחד מהם לא שקל באמת להצביע נגד הממשלה, אלא שהוא הצליח לצרף את סער וגנץ.
אולי ההפך הוא הנכון 767945
אתה צודק. אני טעיתי בעניין זה.
הסיבה שצ'מברלין נאלץ לוותר על משרת רוה"מ היתה שהוא רצה להקים ממשלת אחדות לאומית עם הלייבור והליברלים. הראשונים לא היו מוכנים להכנס לממשלה בראשותו. צ'מברלין היה מוכן לוותר על משרת רוה"מ וניסה למנות במקומו את חברו הלורד האליפאכס. האחרון היה עוד פחות פופולארי מצ'מברלין, גם במפלגה השמרנית ולא בטוח שהיה מתקבל ע"י השותפים החדשים. מי שפתר את הפלונטר היה האליפאכס עצמו שהודיע לצ'מברלין שהוא מוותר. כאן לא נותרה לצ'מברלין ברירה והוא הציע את המשרה לצ'רצ'יל, שעליו השותפים החדשים הסכימו כבר קודם.
האם מישהו רואה את נתניהו מסכים לממשלה בהובלת הליכוד ובראשות מישהו אחר (סער?)? בשעה זו קשה לי לראות את זה, אבל זה בהחלט אפשרי פוליטית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים