בתשובה להאייל האלמוני, 05/04/24 1:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שום דבר לא ״הקפיץ״ אותי ואין שום דבר ממה שכתבתי שאפילו חצי דומה לכתיבה של אדם דתי המאמין בכל ליבו במשהו. מי שכותב דברים שנשמעים אמוניים ומנותקים מהמצב כפי שהוא בשם איזו אידיליה שאין שום תאור סביר לאיך מגיעים אליה, זה אתה. כל אדם סביר יתמוך ברעיון שזה יכול להיות ממש נפלא אם לצד מדינת ישראל היתה קיימת מדינה פלסטינית דמוקרטית שמשתמשת בכוחה (ומצליחה) לדכא סנטימנטים ופעולות של כת המוות הג׳יהאדיסטית הפופולרית היום בקרב פלסטינים בתוך ומחוץ לשטח ישראל והשטחים (בלי קשר לשאלות של עוני, סבל, בורות והרג שמבצעים ישראלים, אלא בעיקר כחלק מבחירות תרבותיות ומבנים חברתיים). להסתכל על המציאות היום, להטיל ספק ולהתיחס לתסריט שאתה מתאר כאל ״אם לסבתא היו גלגלים״, זה ההיפך מאמונה דתית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בין "להטיל ספק" לבין ההתקף אליו נכנסת יש כמה הבדלים. ניסיתי לגרום לך לראות את זה. נכשלתי. אפילו אם נתעלם מהתוכן התגובה שלך זאת תגובה של אדם דתי שקרא חילול הקודם. התוכן מתעלם באופן מובהק מכל מה שכתבתי וסתם נגרר להתקפה אישית. אם יבוא יום ותרצה להתייחס לתוכן הדברים באופן ענייני, אני אשמח לקרוא, לנסות להבין את העמדה שלך ואולי לשנות את דעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאתה חווית את זה כהתקף, לא הופך את מה שכתבתי לכזה. אנחנו לא חייבים להסכים. אני מסכים שאין לי שום עניין לנהל איתך שיחה. לא אכפת לי למה אתה חושב שזה המצב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |