בתשובה להאייל האלמוני, 07/04/24 15:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא מורכב. לפחות לא בגבולות גזרה די רחבים. * השתתפות גבוהה בכח העבודה. * השקעה טובה בתשתיות והון אנושי. * משק שמקיים תחרות בריאה. * שלטון לא מושחת שמפקח על שלושת הנקודות הראשונות. הבעיה היא שזה כמו לומר "בגדול, זה לא מורכב לשמור על בריאות. מספיק לאכול דיאטה מאוזנת, להתעמל ולהימנע מהרגלים מזיקים כמו סיגריות, אלכוהול או ישיבה ממושכת" - קל לומר, קשה ליישם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזה קטע, מדינת ישראל מקבלת 4 מ-4 בלא לעמוד בפרמטרים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל עומדת לא רע ברוב הפרמטרים כל עוד לוקחים בחשבון שהקטר של הכלכלה הוא מגזר ההייטק (אחראי במישרין לכ-19% מהתוצר בשנים האחרונות) ושיש הפרש של כמה שנים טובות בין ההשקעה לתוצאה. * השתתפות גבוהה בכח העבודה - גם אם לשים בצד את ההייטק, שיעור ההשתתפות של ישראלים בכח העבודה לא רע, ומעולה בניכוי נשים ערביות וגברים חרדים (באופן מוזר למדינה די מסורתית עם ילודה גבוהה - שיעור ההשתתפות של נשים חילוניות עד דתיות בכח העבודה פנומנלי). תבדוק מה אחוז הגברים החרדים בגילאי כח העבודה, ותראה שהוא פחות ממה שאתה חושב. * השקעה טובה בתשתיות והון אנושי - תחום התשתיות מקרטע. אבל מערכת החינוך הישראלית (הייתה?) די סבירה ביחס למדינות מפותחות. רוב מי שהלך להייטק גר באיזורים בהם מערכת החינוך טובה מהממוצע. * משק שמקיים תחרות בריאה - לא נראה לי דורש הסבר. * שלטון לא מושחת שמפקח על שלושת הנקודות הראשונות - עד 2015 (אולי גם כמה שנים לאחר מכן) השלטון בישראל לא היה מושחת באופן יוצא מגדר הרגיל (אולי קצת מעל לממוצע במדינות מערביות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. "בניכוי נשים ערביות וגברים חרדים" מחרב את כל הטיעון. המשק הוא אינטגרל על כולם, לא קטיף דובדבנים של מתכנתי ההייטק. ב. לי נראה שהמשק הישראלי רחוק מתחרות בריאה, יש בו לא מעט מונופולים והרבה ריכוזיות ומגזר ציבורי. ג. 2015 היתה לפני עשור. בתור נוסטלגיה זה נחמד, בתור תיאור מצב נוכחי זה לא רלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ה"בניכוי נשים ערביות וגברים חרדים" לא היה כדי להוציא אותם מהמשוואה, אלא כדי להסביר למה למרות שיעור ההשתתפות הנמוך שלהם, סה"כ שיעור ההשתתפות של ישראל די גבוה. שיעור ההשתתפות בישראל ב-2023 היה 65%, בדומה לנורווגיה וקנדה. לצורך השוואה, ממוצע OECD עמד על 61%. ב. כדי להוכיח משהו על ריכוזיות צריך לשקלל אותה עם התרומה לתוצר, ואין לי כח לחפש נתונים. מה שאני יכול לומר בשליפה זה שחמישית מהתוצר (כאמור, הייטק) מתנהל בסביבה מאוד תחרותית. ענפים עם ריכוזיות גבוהה עולים לנו כסף, אבל מבחינת תרומה לתוצר הם לא גבוהים (למשל, התרומה של הבנקים לתוצר כל כך קטנה שאפשר לעגל אותה ל-01) ג. שינויים כאלה לוקחים זמן. מי שב-2015 נכנס למערכת החינוך עוד לא יצא ממנה. הרפורמה בחברת החשמל (שאושרה ב-2015) נמצאת רק עכשיו בתהליכי סיום. כל עוד לא קורה משהו דרמטי2, בהרבה מקרים תוצאות של החלטות ממשלתיות רואים אחרי שנים. __________________ 1 כן, אני קוטף דובדבנים. אבל לא כי אלה הדובדבנים שיפים בעיני, אלא כי אלה הדובדבנים היחידים שאני יכול לקטוף. 2 סתם בתור דוגמא אקראית, מינוי שר אוצר שאת התפיסה הכלכלית שלו אפשר לסכם ב"בעזרת השם ומי שלא מסכים איתי הוא שמאלן מלוכלך", או שר לבטחון פנים שמכיר את המשטרה מהצד השני של שולחן החקירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך לרוץ יותר מהר מהאריה, רק יותר מהר מהחברים שלך. ויש לדעתי גם פרמטר חשוב של האופי של עם. מוסר העבודה הגבוה של הגרמנים והיפנים התאים לעידן התעשייתי ולעומתם היזמות וה''קדימה הסתער'' של הישראלים מתאימים לעידן ההייטק. הכלכלה שלנו היא קצת מוזרה ביחס לכלכלות מודרניות אחרות. האמא היהודיה לא מסכימה שהילד שלה יהיה פועל בנין או קופאי בסופר. במדינות אחרות, גם בארה''ב ובשוויץ, יש אנשים שהעבודה שלהם כל החיים היא להיות מלצר או מתדלק, ואצלנו אלו עבודות של סטודנטים וערבים. לכן אנחנו מייבאים עובדים זרים בכמויות אדירות לכל הענפים עתירי העבודה- בניין, חקלאות, מלונאות וכמובן סיעוד. לכן הבעיה העיקרית של הכלכלה שלנו היא פריון (תוצר לשעת עבודה) נמוך בכל הענפים מלבד בנקאות, הייטק אנרגיה ופרמצבטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא יובן כאילו אני ממעיט מההצלחה הכלכלית האדירה של ישראל בשלושים ומשהו השנים האחרונות. אני רק חושש שיש מכשולים גדולים להמשיך אותה. 1. הנטל הבטחוני המוגבר בשנים הבאות 2. חוסר אחריות תקציבי 3. חוסר השקעה מתמשך בהכשרה מקצועית כדי להעלות את הפריון בענפים הנחשלים. לצד החיוב היה שיפור בעשור הקודם בבעיה גדולה שרדפה את המשק שלנו עשרות שנים - ריכוזיות יתר ויוקר מחיה שנובע מרנטות של מונופולים וקרטלים. בתחום המזון נפתחו לייבוא כמה סגמנטים ומחירי הגבינות הקשות והבשר ירדו. בתקשורת היתה המהפכה של כחלון. שמיים פתוחים של כץ הביאו אלינו את טיסות הלואו קוסט. ונפטרנו מכמה טייקונים ממונפים שריכזו יותר מדי שליטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל די מובהק (מבחינה מספרית) בין (למשל) אירלנד להולנד או בין פינלנד לדנמרק. אני לא חושב שההסברים להבדלים האלה הם כל כך פשוטים. אני מסתכל על זה עכשיו, ועכשיו אני רואה שאיטליה(!) נמצאת מעל ישראל ופורטוגל (מבחינת תוצר לאומי לאדם במונחי כח קניה). ואל תשכח שגם לשוני בדברים כמו השתתפות בכח עבודה, השקעה בתשתיות, תחרות בריאה ושלטון לא מושחת נגרמים על ידי דברים אחרים. זה לא שזרדארי נבחר לראשות פקיסטן והחליט באופן מודע להמנע מהשקעה בתשתיות או מהגברת תחרות על מנת להשאיר את תושבי מדינתו עניים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |