בתשובה להאייל האלמוני, 09/04/24 19:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שחסר בתוכנית אלמנט בסגנון תוכנית מרשל. אולי זה מה שמפריד גם, בין השאר, בין עירק ואפגניסטן לגרמניה ויפן: חיבוק חזק, כלכלי ומדיני, לישות שאנחנו רוצים שתהיה שכנה נעימה ומאושרת בסוף התהליך. לא רק עמידה בצד ואי הפרעה לקואליציה של מבוגרים אחראיים. זה עם כל ההסתייגויות גם על הבורות האישית וגם על הרצון של הציבור הישראלי בהצלחת תהליך כזה וחוסר האמון המובן שלהם בתהליך כזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חסר בכוונה. אני חושב שאחד ההבדלים בין הגרגמנים לפלישתינאים הוא שהגרמנים האמינו שהאמריקאים יצאו מגרמניה מהר ככל הניתן, ורמת האמון בין הפלשתינאים לישראלים היום הוא אפס (ובצדק). לכן חשוב לי שישראל תצמצם את המגע הישיר ככל הניתן. הקואליציה אמורה להתגבר על חוסר האמון ההדדי (לכן אני חושש ששלטון פלשתינאי היום יכשל כמו גם שלטון ישראלי). לגבי חוסר הרצון - אם מישהו עם דעות דומות לשלי אבל עם כישורים מתאימים להיות ראש ממשלה היה נבחר להיות ראש ממשלה אני מניח שהבעיה הזאת נפתרה. בנוגע לבורות, אין לי תשובה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אם מישהו עם דעות דומות לשלי אבל עם כישורים מתאימים להיות ראש ממשלה היה נבחר להיות ראש ממשלה'' - כדי שמישהו בעל דעות דומות לשלך ייבחר לראשות הממשלה צריך לקרות נס שיגמד את חציית ים סוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים. זאת אמרת, כן אני מסכים שזה לא סביר, אבל לא כל כך לא סביר. חציית ים היא מאורע של פעם ב(נגיד) 10 מליארד שנה, על פניו בשביל שמאורע של פעם ב-X זמן יקרה בזמן הנח לאדם מסויים צריך להוסיף כמה סדרי גודל, אבל למעשה זה הפוך, ז"א לכל מאורע מורגש ובלתי סביר שיקרה יהיה מי שיהנה מההתרחשות שלו, לכן נראה לי שאשר להוריד איזה סדר גודל אחד או שניים מהסיכוי שיקרה "נס" כזה. ככלל, ציבור משנה את דעתו פעם ב-100 שנה. במו עיני ראיתי את זה קורה במהלך חיי כמה פעמים. הסיכוי שזה יקרה דווקא בציבור הישראלי והפלשתינאי בעשור הקרוב (נגיד) הוא נמוך, אבל זה רק סדר גודל אחד, הסיכוי שהוא יקרה בכיוון המתאים לי הוא אולי נמוך (אני חושב שהוא גבוה ממה שנדמה לך), אבל, ככל שתרצה להיות פסימי, הוא לא נמוך יותר מאחוז. עדיין, מדובר בסדרי גודל אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם ביחד: מ-ט-א-פ-ו-ר-ה. ג'וקר כזה לא היה לי מאז בן-גוריון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאולי גם קיומו של אויב משותף ליפנים, לגרמנים ולאמריקאים, עזר פה, אבל אולי לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אחד מן הנזקים שהביא עלינו שלטון הימין זו ההשוואה הנואלת בין הערבים לגרמנים. הגרמנים והיפנים עוד יותר, ''סבלו'' ממנה גדושה של קונפורמיזם. לאחר שהשלטונות הפאשיסטיים הקודמים הובסו בצורה מוחלטת, הם העבירו את נאמנותם האזרחית לשלטונות החדשים הדמוקרטיים. הערבים, כפי שאנו אמורים להבין טוב מאחרים, מעולם לא חיו תחת שלטון מסודר והם מתיחסים לשלטון שלהם כפי שמתיחסים לביריון השכונתי החזק ביותר. אני נוטה להסכים עם המצרים והסעודים שהשלטון היחידי שיוכל להשליט אוטוריטה על הפלשתינאים צריך להיות משהו מסגנון החמאס. המחשבות על דמוקרטיה ערבית הן חלום באספמיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבורות היא שלי, למקרה שלא היה ברור (שמתי לב עכשיו שנשמטה המילה). אני מבין למה החוסר מכוון עכשיו, אבל עדיין נוטה לחשוב שבלי לכרוך את הרווחה של הצדדים זה בזה בשיתופי פעולה כלכליים (שבסוף מחלחלים גם ליותר אנשים שעובדים ביחד) גם לא ייבנה אמון ביניהם בשום שלב בתהליך הזה וסופו להשבר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |