בתשובה לאריק, 28/04/24 18:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אכן אשלב איתם ידיים כי רבים מהם מסורתיים וליברליים בדעותיהם ו(חלק מספיק גדול מהם) יסכימו איתי שאין לכפות את הדת על הזולת יותר משהם יסכימו איתך שכן יש לעשות זאת. ״דבר עם מסורתיים״ ההנחה שלך שבגלל שאני אתאיסט אז גדלתי על איזו פלנטה אחרת ולא במדינת ישראל ושאין לי קשר (חברי ומשפחתי) עם מסורתיים (או דתיים) זו שטות. גדלתי בבית שצד אחד של המשפחה הוא תוניסאי, מסורתי, באר-שבעי ועם מצביעי ליכוד שרופים. יש בין אלה ליברלים יותר ופחות. אל תגיד לי עם מי אני צריך או לא צריך לדבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא אגיד לך עם מי לדבר, אבל את הדוגמאות שאתה מביא תייחס למה שכתבתי. נשארת רק השאלה ששאלתי פעמיים ללא מענה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה לא נשארה ללא מענה - זו פשוט שאלה (בעיקר רטורית) שהיא לעוסה כל כך שכבר אין לה אפילו טעם לוואי. ענו ועונים על השאלה הזאת באייל שוב ושוב כבר איזה 20 שנה ו(אותי) זה מאוד משעמם להמשיך לענות עליה, בעיקר כי כבר ענו עליה אנשים עם כישרון כתיבה מוצלח מזה שלי. מדינה יהודית זו לא מדינה שיש לה כיפה. מדינה יהודית זו המדינה הזאת שיש לה את דגל ישראל, סימלי התרבות/ההיסטוריה היהודית היא מסמליה1 והיא הבית הלאומי של העם היהודי. זו המשמעות המקורית של ״המדינה היהודית״ אליה התכוונה הציונות. מדינת הדת היהודית בה יכפו על אזרחי המדינה את הדת היהודית זה רעיון של הציונות הדתית / רעיון פוסט ציוני והפופולריות העולה שלו היא התפתחות מאוחרת יותר מהקמת מדינת ישראל. ״חמורו של משיח״ סטייל. הפרשנות הזו שלך למשמעות המשג ״המדינה היהודית״ היא קופמטבילית לזו של בנט ולא לזו של בן גוריון והרצל. ״דוגמאות שאתה מביא תייחס למה שכתבתי.״ הדוגמה שהבאתי היא (למשל) היחס בציבור לתחבורה ציבורית בשבת(תגובה 7687662). דוגמה שהיא במובהק מתיחסת בעיקר לדעות הליברליות שיש גם ב(חלק מספיק גדול) של הציבור המסורתי. אחוזי תמיכה שניתן לתאר אותם לא סתם כאיזה רוב אלא כקונצנזוס ישראלי מקיר אל קיר של הקשת הפוליטית בקרב המצביעים שלא באה לידי ביטוי בכנסת. יש מספיק אנשים שתומכים בכך, גם בקרב המסורתיים / מצביעי ליכוד (יותר מסורתיים תומכים בכך מאשר דתיים). יש היום Disconnect בין דעות ליברליות שיש לחלק ממצביעי הליכוד לבין התנהגות המפלגה בכנסת/ממשלה. הבעיה הזאת לא נובעת בעיקר משיתוף פעולה של המפלגה עם בן-גביר וסמוטריץ ואילוצים קואליציוניים אלא ממחלה אידיאולוגית שקיימת בהרכב המפלגה עצמה ואנשיה. הליכוד של היום היא לא הליכוד של פעם והיא מפלגה אנטי ליברלית פר אקסלנט ולא בגלל שיקולי קואליציה. לכן, הדרך לשתף פעולה בעתיד עם החלק המסורתי שהוא גם בעל ערכים ליברליים יותר היא לא שאיפה להרכבת קואליציות עם מפלגת הליכוד אלא בדיוק להיפך - לשלוח את הליכוד לאופוזיציה. רק על ידי העפת הליכוד מהשלטון ניתן יהיה להתחיל תהליך של הבראת המפלגה ושיפור התאמתה לרצון (חלק) מבוחריה (או לחילופין התפוררות הליכוד למספר מפלגות המתאימות יותר לדעות ציבור הבוחרים). אז עם הטענה שיש מסורתיים שיש לצרפם למחנה הליברלי אני מסכים, בעיקר כי זו דעתי ועמדתי שלי. הדבר שאני לא מסכים איתו זה ששיתוף הפעולה הזה צריך או יכול לקרות באמצעות שיתוף פעולה עם מפלגת המאפיה הליכודית החשוכה והפרימיטיבית. המפלגה הזאת היא היום פח אשפה אנושי ואידיאולוגי. אפשר ורצוי בעתיד להפריד דת ממדינה. מדינת ישראל והחברה הישראלית ממש לא ישתנו יותר מידי כשזה יקרה. זה תיקון/פטצ׳ נחוץ, אבל לא החלפת מערכת הפעלה. לא יפלו השמים גם אם השינוי יהיה הדרגתי (תחבו״צ תחילה, למשל) ולא בזבנג וגמרנו. שינוי שיטת המשטר וביטול הדמוקרטיה, לעומת זאת, גם אם תהיה מזדחלת, תהפוך את ישראל למשהו שמאוד יהיה קשה לזהות וסביר להניח שיוביל להתפוררות כלכלית ובריחה המונית. אני חושב שהחברה הישראלית היא הרבה יותר ליברלית ממה שאתה חושב או טוען. אין לכך ביטוי טוב בכנסת, אבל הסיבות לכך הן בעיקר בגלל הריקבון של מפלגת הליכוד והקיצוניות של ההנהגה במפלגות הדתיות. דברים שיכולים להשתנות בעתיד (או שלא - לפעמים הרע מנצח). _______________ 1 להדגים כאן שיש קשר בין התרבות/ההיסטוריה היהודית לדת, זה לא טיעון מוצלח שמחזק את התזה שאי אפשר להפריד דת ממדינה. אף אחד לא מנסה להפריד את התרבות היהודית מהמסורת, מההיסטוריה או מהדת, כאילו אין קשר ולא היה קשר בין הדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מפרט מתברר לי שאנחנו מסכימים ברוב הדברים המעשיים ובאותו זמן ברמה העקרונית דעותינו אינן קרובות. מעולם לא הצעתי שילוב ידיים של המחנה הליברלי עם הליכוד, אלא הפסקת הזלזול וההתנשאות של החילונים (סטייל גרבוז וקוטלר) על המסורתיים. אני לא חושב שתחב"ץ בשבת תהפוך את המדינה ללא יהודית. אני רק מסתייג מכך שהמדינה עצמה תספק תחב"ץ בשבת (רכבת ישראל). אני עצמי אינני שומר שבת. גם הרצל לא שמר שבת, אבל כשביקר בירושלים כן שמר שבת כדי לכבד את תושביה. אני חושב שהסכנה הגדולה ביותר שאורבת לפתחה של מדינת ישראל היא מהדתיים הלאומיים. כמו הקנאים של ימי בית שני, כמו כל הקנאים הדתיים בהיסטוריה, הם תמיד גורמים לצרות הגדולות ביותר. החילונים והמסורתיים חייבים לשיטתי לשלב ידיים כדי להדוף את האיום הזה ולהחזיר את הקנאים לפינה. אבל הדחייה של החילונים את המסורתיים דחפה אותם לזרועות הקנאים. לדוגמה הרוב שתמך באלאור אזריה. אגב, אם הרוב הוא כל כך ליברלי איך הוא תמך בחנינה למחתרת היהודית ולאלאור אזריה, ולא צלב את ההוא שרצח את קסטלמן? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |