![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(אבל המרצה יודע את זה...) | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(ומה זה עוזר לו? הוא כבר נתן את הציונים ולא יודע מה יכתוב כל סטודנט. אם כבר זה אומר שזה מתמרץ אותו ללמד היטב ולתת מבחן הוגן). | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(זה מתמרץ אותו לתת מבחן קל, ואז אם הוא מרצה גרוע הוא עדיין יקבל פידבק טוב. כל זה בסוגריים, אני חושב שהאפקט הזה לא גדול, ביחס ללא-הרבה שעושים בכלל עם סקרי ההוראה, לפחות כפי שזה היה בזמני.) | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(להיות חביב על הסטודנטים ולהיות מרצה טוב הם שני דברים שונים, אם כי קיימת חפיפה מסוימת). | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |