בתשובה לג. שמעון, 10/07/02 17:28
הצנזורה הסמויה מן העין 77512
נראה, שהמחלוקת בינינו מתמצאת בשאלה "מתי יש צורך להתעמק בהגדרות?" ולא "האם יש צורך?"
אתה חושב, שיש לעשות כן "רק כשכלו כל הקיצים".
אני חושב, שיש לעשות כן כמעט בכל מקרה שיש סיבה טובה להניח כי עלול להתפתח דיון עקר עקב תקלה בלב ההגדרה. משל למה הדבר דומה: אדם שואל אותך ברמזור כיצד להגיע לבאר-שבע. אתה מסביר לו, הרמזור מתחלף לירוק, ואתם נוסעים, כל אחד לדרכו.
לאחר מספר צמתים, אתה רואה שוב את מכוניתו. אתה רואה שהוא עומד לפנות *לכיוון חיפה*, מהכרתך את האיזור, אתה יודע שיהיה לו מסובך ביותר לתקן את דרכו ולמצוא את הדרך הנכונה. לכן, *אתה נזעק* לסמן לו: *קח את הנתיב השני!*
זה אולי ממצה את אותו "להט" שלי.

בנוסף, ואתנסח בזהירות כאן, ייתכן שיש סיבה לכך שאותם מקרים נראים *לך* כיציאה מפרופורציה: לא ראיתי תגובות שלך באותם נושאים "כבדים" של תורת ההכרה. אולי, פשוט, זרות מסוימת של הנושא גורמת לך לראות בתגובות הכוללות נושאים כאלו כ "רבות מכפי הצורך".
ייתכן שאני עצמי חוטא באותו החטא: תגובות שלך, הכוללות נושאים מהפילוסופיה ההפוכה לגמרי (שבה שליטתך שלך רבה משלי, עד שאינני בטוח אפילו באיזה שם לקרוא לה; נישתמש רק בדוגמא כללית: הדה-קונסטרוקציוניסטים שייכים לה, וכל נקודת ההשקפה [pun intended] הפוסט-מודרניסטית גם) נראות *לי* לא פעם כיוצאות מפרופורציה.
אגב, הייתי שמח מאוד לשמוע גם את נקודת ההשקפה שלך (לא חוזרים על בדיחה פעמיים?) לאותם נושאים פילוסופיים הנראים לך "כבדים" (ולי, הם נראים טריוואליים מאוד; הרי כמעט לא התעסקתי פה בשאלות אזוטריות: רוב עיסוקי היה בשלושת השאלות ה "פופוליסטיות" ביותר של הפילוסופיה המודרנית: הבעיה הפסיכו-פיזית, הסינתטי-אפריורי, וסוגית הרצון החופשי)
מעבר לכך, ישנה תופעה נוספת היכולה להעצים את הרושם כאילו יש הטפלות להגדרות תוך השתקת הויכוח העניני שהיה יכול לצוץ אם לא היה מושתק: ניקח, שוב, את דוגמתך שלך:
ייתכן מאוד *שאני* הייתי משיב לאותו כותב שהעלה את הבעיה היומיאנית: הייתי מזכיר כיצד קאנט פתר את הסוגיה הקשה "כיצד ניתן לקיים מדע בכלל במתכונת שאנו מכירים". כל כוונתי תהיה *לפתור* בעיה בשיח הנ"ל, אבל אז ייתכן בהחלט דיון באותו פתרון של קאנט. בכרוניקה הזו, ייתכן שתהיה השתקה מסוימת של הדיון המקורי, וייתכן שלא. כולי תקווה שהאייל הוא מקום שניתן יהיה לקיים מספר דיונים *ענייניים* במקביל, מבלי שיפגעו האחד בשני מעבר לנחוץ. לדעתי, הבעייה היא, מעל הכל, באותם מקרים שמתפתח דיון לא-ענייני, *באישיותם* של הכותבים. דיון בהנחות הבסיס של הכותב הוא כמעט בלתי נמנע, וספק אם יש למנעו. כן, צריך לעשות זאת במידה, שעליה תהיה מחלוקת (ואפילו דיון, כמו עכשיו!). אבל כל דיון רציונאלי מחייב דיון ב "מושכלות הראשונים" עליהם אנו מסתמכים. באיזשהוא מקום, אני מרגיש שדיון כזה חשוב, ואף דחוף יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים