![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא ''אח שלי'' הנוכחי, אלא במובן המקראי של דמיון וקבוצת השתייכות. ''פניהם איש אל אחיו'' בכרובי המשכן, ''חוברות אשה אל אחותה'' ביריעות המשכן ו''משיקות אשה אל אחותה'' ביחזקאל. שריד לשימוש הזה קיים בביטוי ''אין לו אח ורע''. אבל לדעתי ההקשר מטה לכוון של ידידות נפש, בהקבלה ל''אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו'' שהוא מאותה תקופה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
רב הפרשנויות גם מגיעות למסקנה שזאת אהבה המבטאת אחווה חברתית בדומה ליעקב האומר לרועים שהוא פוגש במרעה: ״אַחַי, מֵאַיִן אַתֶּם" למרות שהם היו זרים לו משפחתית ולא אחווה אישית רומנטית או מינית. | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |