בתשובה לאביב, 14/05/25 15:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הערב במרכז הקונגרסים בחיפה כנס השקה של תנועת "עוגן לעתיד". נרשמתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רשמים מכנס ההשקה: היה לי מעניין. גרם לי לחשוב. לא עם הכל הסכמתי, אבל הנחיצות של תנועה כזו ברורה בעיני. מטרת התנועה במשפט אחד: לקדם את הערכים ההומניסטיים בישראל בוטום אפ. ערכים הומניסטיים: שוויון, חמלה, מוסר, חירות. בעצם אותו שילוש קדוש של המהפכה הצרפתית. כבר מזמן אני טוען שהמאבק על דמותה של המדינה הוא מאבק בין שני סטים של ערכים- קראתי להם שמרנות וליברליזם, ואולי זה לא היה שם מוצלח כל כך, אפשר לקרוא להם לאומנות דתית מול הומניזם, או קנאות מול התיוונות. מדובר על שני סטים שונים של ערכים, שהמדינה מחזיקה בשניהם, וקיימת משיכת חבל מתמדת ביניהם. מול סט הערכים ההומאני/ליברלי של חירות ושוויון שמעמיד את כבוד האדם וחירותו, כלומר האינדיבידום במרכז, עומד סט הערכים הלאומני/שמרני- אלוהים, מסורת, עם, משפחה שמעמיד את הדת והמדינה, כלומר הקהילה במרכז. כשמדברים על שני הסטים המתחרים האלה בהקשר של ערכי המדינה מדברים על יהודית ודמוקרטית. הדוגמה הקלאסית- ערך חופש העיסוק מול ערך שמירת השבת (ובג"ץ פסק לטובת שמירת שבת). התנועה באה לקדם את אותו בסיס אידיאולוגי חילוני ליברלי דרך עשיה בוטום אפ- כלומר מהציבור אל המפלגות הפוליטיות. לדעתי זה משקל נגד חשוב למפעלים הציבוריים הנרחבים שיש לערכים השמרניים- במערכת החינוך, בדוכני הנחת תפילין וכו'. הסחף של הציבור "ימינה" הוא לא רק בנושא המדיני בטחוני אלא גם בנכונות שלו להעדיף את הערכים השמרניים בתרבות שלו. לדוגמה- גל השירים האמוניים ששטף את הפלייליסט והטרנד של "התחזקות" בקרב משפיעני רשת. לכן תנועה ציבורית שמזכירה ומקדמת בציבור את חשיבות הערכים ההומניסטיים שהוא מחזיק בהם נחוצה וחשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהצלחה (בלי שמץ ציניות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנועות כאלו, כמו שלום עכשיו וגוש אמונים, יכולה להיות להן השפעה לאורך זמן. הנקודה היא שאנו בעיצומו של משבר קטסטרופלי שעשוי להחליש את המדינה עד למצב של התמוטטות (ע"ע השכנים בסוריה ולבנון). אני לא יודע מה תתרום תנועה שאין לה say כאן ועכשיו. א. עברנו לא מזמן נקודה קריטית שבאה כמו קטר מבלי לצפור. הנסיגה של ארה"ב מתימן היתה אותה צפירה שלא נשמעה לחשיפת פניו של משטר טראמפ לכל מי שלא רצה לשמוע. מדובר במשטר אינסולארי בדלני שמאמין שארה"ב היא אי. הוא אולי רוצה להיות "מעצמה" אבל לא מוכן לשלם שום מחיר תמורת זה. כל אותה "ידידות מופלאה" שמכר האויל הלאומי לחסידיו לא היתה אלא חשיבה מייחלת ומשאלת לב. מה שיש למעשה אינו אלא אדישות. ממשל טראמפ מאפשר לממשלת הBB לעשות ככל רוחה, כל עוד זה לא עולה לו יותר מדי, תרתי משמע. וזה כולל את העברת השגרירות לירושליים וסיפוח הגולן. לטראמפ לא אכפת גם אם ישראל תקים התנחלויות בעזה, תספח שטחים ותפעל נגד איראן. כאמור כל עוד זה לא פוגע בתזרים המזומנים של האוצר הפדרלי. מבחינה זו נותרנו לבד מול העולם הערבי והאיסלמי. ב. הסכם הגרעין עם איראן לא יכול להיות טוב לישראל, מן הסיבה הפשוטה שכל אחד שאינו משתייך לחסידי הBB, מבין שארה"ב לא תלחם באיראן ויהי מה. במידה והם יקבלו מן האיראנים משהו אפילו דומה למשהו סביר, הם יקבלו אותו. ג. חלומם הישן של דב אנשלוביץ וחבריו התגשם. ישראל קבלה עוד מלחמת ששת הימים (אלא שהפעם זה הגיע ביחד עם מלחמת ההתשה). החרבנו את האוייב, אבל מצבנו המדיני גרוע ממה שהיה קודם (בעיקר בגלל עליית טראמפ לשלטון). ד. מבחינות רבות קואליציית הימין כבר התפרקה. אותה ברית לבבות, שכפי שנחשף עכשיו, נשענה על הזיות וחשיבה מייחלת, הפכה לקואליציה של ספסרים פריבילגים שבאג'נדה שלהם נבעו סדקי ענק (מימון החרדים, הדתה, הפריפריה, חוק ההשתמטות). המצב הפוליטי דהיום קרוי בעברית "כל ממזר מלך" (בנגביר, אדלשטיין, ע. הלוי, ...). אלו הן פרצות שקוראות לנפילת הממשלה. מצבם של חברי הקואליציה משול למצבם של אנשי ספינה בים סוער המצטופפים במרכז הספינה, מפני שכל תנועה לצדדים עשוייה להפוך את הספינה. ה. על רקע התפוררות הקואליציה, מצב האופוזיציה חמור מאד. רוממות האחדות והפלת הממשלה על לשונם, אבל חוצמזה לא עושים דבר. דבקים בבטלה המבורכת של האופוזיציה (המאפשרת לבקר הכל ולא להציע כלום) ובמנהיגים שכבר הוכיחו את חוסר הכישורים שלהם (גנץ, בנט, ...). אם האוסף הנכחי של 5-6 מפלגות יגיע לשלטון, זו תהיה עוד תקופת ביניים ומהר מאד גורמים בקואליציה הזו יחפשו דרך החוצה. ו. תנועת "עוגן לעתיד" טועה בכך שהיא מתעלמת מנקודת יסוד במציאות: הציבור הישראלי מחולק ל-3 ולא לשניים. ע"פ הצהרת הכוונות של התנועה, הם שואפים להגדיל את מחנה השמאל-ליברלי וזה לדעתי ברגע זה ממצה את שיא גודלו והסיכוי להגדילו קלוש. מי שיכריעו את הבחירות יהיה הגוש הא-פוליטי שהוא מרכז-ימין. המטרה שצריך לסמן זה לא לחנך או לשנות את הגוש הזה אלא ו1. לשכנע אותו שאנו הולכים לנצח. ו2. לשכנע שהקואליציה החדשה תהיה עדיפה מבחינתו. ז. שתי המטרות הן בעייתיות. בפרט השנייה: הממשלה הבאה הולכת להיות בהכרח ממשלת גזירות. ולכן צריך להתמקד בתעמולה שלילית. יש לעסוק באינטנסיביות בהשחרת מועמדי השלטון (שחיתות, עבירות, שנאה, מצעדי איוולת) ויש להבטיח קיצוץ גדול בתקציבי ההתנחלות והחרדים. בכיוון החיובי חייבים להצטמצם כרגע לנקודות אותן הצעת וסגירה ואיחוד של משרדי ממשלה מיותרים (אפרופו ממשלה עם שיניים). ח. ע"פ שמה, התנועה מתנהגת כמי שמנסה להטיל עוגן בלב ים סוער וזה לא רעיון טוב. המשחק מתנהל במגרש של המפלגות הפוליטיות ולא בכל מיני גופים ציבוריים שאינם מעמידים עצמם לבחירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הבחירות הקרובות אמרתי את דעתי בענין המפלגות- חזית עם קווי יסוד מוסכמים. לגבי המחאה1 ועירור המרכז הרדום להצביע לגוש הליברלי אני חושב שעדיף היה אם המחאה היתה משמיעה קול אחד, כזה שיש לו רוב עצום בציבור, למשל השוויון בנטל. הבעיה היא שיש כל כך הרבה דברים למחות עליהם נגד הממשלה שהיא עושה את זה קשה מאוד למחות בקול אחד. יום אחד מבטלים את עילת הסבירות, יום אחד מפטרים את ראש השב"כ מהיום להיום, יום אחד מעבירים תקציב שערורייתי, יום אחד מחרימים את נשיא בג"ץ, וכספים מקטאר, והרחבת הלחימה, ומזמוז העסקה, ודיבורים שמשחירים אותנו בחו"ל, וכל מה שבא זה לצעוק להם חלאס! ____________ 1 וראיתי חפיפה גדולה בין ערכי המחאה לבין התנועה- הרי מה זה להחזיר את החטופים בכל מחיר אם לא הומניזם ומה זה לנצח את החמאס בכל מחיר אם לא לאומנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע כמו ׳עצם לעתיד׳. אתה קונה היום ביטקוין ב-1,500$ ומחר מוכר ב-104,450$. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |