בתשובה לדב אנשלוביץ, 10/06/25 13:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכסף הזה הוא עוד יוכל לבנות עוד המון גגות רעפים אדומות בלתי חוקיים, ולקבל אישור מידי בדיעבד מהמערכת הרקובה הרועדת מפניו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שזו התנהגות לא ראויה, עד כדי מושחתת, וזה רע מאוד שכך מתנהג נשיא בית המשפט העליון. אני רק לא מבין למה אתה מחיל את אמות המידה (הראויות!) האלה בהקפדה רק על מערכת שלטונית אחת. מדוע, לדוגמה, כשחברי ממשלה ממנים מקורבים ללא כישורים לתפקידים בכירים תוך עקיפה מכוונת של כללי המנהל התקין אתה שותק? האם הציפיות שלך משופטים ואנשי הפרקליטות שונות מאלה של חברי ממשלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל מהפוזיציה. שרי הממשלה וראשיה עוברים על החוק מדי יום, מפירים כל צו שיפוטי וכל החלטה של ממשלה ונוהל תקין, אבל דב שלנו - כל מה שמעניין אותו זה ענייני השיפוץ של יצחק עמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשקוש יצחק עמית המכונה איציק גולדפרוינד בפי הימין האנטישמי, לא הפגין חכמה רבה כאשר הסתיר את ענייני הדירות שלו. למרות שלא היה חייב, הוא היה צריך לפרסם אותם, כך שהכל יהיה ברור וגלוי. חוצמזה הטענות כלפיו נבדקו במערכת המשפטית ונדחו במהירות בלתי אופיינית. עמית נהג בדיוק כפי שצריך כאשר העביר את הדירה בת"א לניהול אחיו שממילא שותף בבעלות. אין שום דבר מושחת בעסקת פינוי ובינוי, בפרט שזו כלל לא יצאה לפועל, כך שעמית בטח לא הרויח מיליונים. סתם שקר. היתה חברה שהיתה אמורה לבצע את הפינוי-בינוי וחברה אחרת שהיתה קשורה אליה ושלטובתה עמית פסק. עמית הסתבך בגלל דרישה של העיריה לבצע תיקוני בטיחות בדירה שלא בוצעו. לכן הוגשה תביעה נגד בעלי הדירות. עמית לא פסל עצמו מדיונים בהם הופיעו עורכי דין שייצגו אותו בעניין הדירה. עורכי הדין בכלל לא ידעו שייצגו אותו ועמית טוען שגם הוא לא ידע. וגם לו ידע לא היה חייב לפסול עצמו. בקיצור, כל מיני הסתבכויות משפטיות עם העירייה (זו בת"א וזו במבשרת ציון) שהיה מוטב שהיה מפרסם אותן בזמן אמת ואז לא היה צריך לתרץ היום. מה יש לנו כאן? שופט עליון שכל מיני טענות כלפיו הופרכו בבדיקה משפטית לעומת שר משפטים ושרים אחרים המודיעים בריש גליי שבכוונתם לפשוע נגד החוק. אגב, עוה"ד אביגדור פלדמן שבד"כ כותב בכל מיני רמיזות ורמזי רמזים, כתב כתבה ובה האשים די במפורש את BB בשחיתות בענייני מיקי גנור, טיסנקרופ והצוללות קרפיון או כריש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל הדרך מתניהו מאשים את נתניהו בהפקרת יישובי הצפון ותושביהם. אבל מה זה שיקום עשרות אלפי דירות הרוסות מול פלפולי מרפסות של שופט העליון? וגם, לעידוד (קטן) של רוחו של השכ"ג - צחי הנגבי חשוד בשוחד. לא על כשלונו ב-7 באוקטובר, מה פתאום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה... מעניין אם אותה "מדינה זרה" היא כמדינה מורכבת" מסוימת ששמה אסור בפרסום, וגם כאן קל לי לנחש מה תהיה תגובת הממונה על בטחוננו הלאומי: "כשהם בנו את האיצדיון בסכנין אף אחד מהסמולנים לא צייץ, אבל שדה תעופה בבירתנו הנצחית - חס וחלילה. בושה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שופט שהפך לנשיא בית המשפט העליון חותם על מסמך משפטי אישי לא בשמו? זה מספיק גרוע עבורי, ולא משנה הסיבה. זה שפוליטיקאים עושים דברים חמורים אפילו פי אלף לא משנה כלום מבחינתי. אם הוא לא הלך הביתה מיוזמתו בסוף נקבל אפי נווה בתור נשיא בית המשפט העליון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא יכול להשתמש בתוצר של מכונת הרעל (במקרה הזה קוראים לה נטעאל בנדל) ולומר ''לא משנה הסיבה''. ב''הסתבכויותיו הביתיות'' של יצחק עמית, היה סיבוב קודם. חריגות בנייה שהיו בביתו של השופט. התברר שבביתו של עמית במבשרת ציון היו חריגות בנייה בזמן שנקנה. השופט ניסה ל''הלבין'' את החריגות, בדיוק כפי שהיה ראוי לעשות. גם כאן טעה השופט בכך שלא פרסם את כל העניין בבחינת ''אשתו של קיסר''. גם לי יש ספקות עד כמה ראוי עמית להיות נשיא העליון. אני קורא לזה תסמונת גלנט. איש ציבור בולט נתקל במכשלה מנהלית בירוקרטית, מסוג אלו המטרידות אזרחים פשוטים על ימין ועל שמאל. במקום לנצל את מעמדם הציבורי כדי לתקן את המערכת, הם מנסים לחמוק בעד הסדקים במערכת, בדיוק כפי שנוהג האזרח הפשוט. אבל ... לא צריך לבלבל בין ספקות וביקורת לבין מידע מגמתי שמנסה באופן זדוני להציג כל מיני הסתבכויות אזרחיות כאילו היו עבירות של ממש על החוק. כפי שכבר כתבתי, הדברים האלו הם שקר מוחלט. מפני שהדברים נבדקו במערכת המשפטית ולא נמצא בהם פגם. ה''מסמך המשפטי האישי'' היחיד, שידוע לי עליו, זה היפוי כוח לאחיו לטפל בעניין הדירה בת''א. הוא חתם עליו כיצחק גולדפריינד שזה שמו והשם הרלאבנטי לצורך העניין (שמות בעלי הדירה). למיטב הבנתי, עורכי הדין שייצגו את עמית ואחיו בתביעה של העירייה, יצגו גם את הדיירים האחרים בבניין. ולכן בהחלט יתכן שלא עוה''ד ולא עמית ידעו על הקשר. היה גם ''שופט שדן בפרויקט פינוי-בינוי אפשרי של הנכס'' שעמית השתתף בקידומו. בכל אלו מקפיד נטעאל בנדל להצניע את העובדה שאין שום ראיה שעמית היה מודע לקשרים האלו. ולכן צריך להדגיש את ההבדל בין אנשי ציבור שלא עמדו בציפיות שלנו להתנהגות שהיא מעל מה שהיינו מצפים מן האזרח מן השורה ונהגו בדיוק כפי שכל אחד מאיתנו היה נוהג, לבין מי שהפכו את הפרת החוק לדרך חיים ודגל. אני למשל, מאד לא אוהב את איילת שקד, אבל אני לא משווה אותה לאפי נווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משווה. אני לא מסכים שהוא חתם בשמו, וזו נראית לי גניבת דעת. אני מסכים שכך לא היה צריך להתנהג השופט, וזהו. בלי השוואות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אנו חלוקים. תאר לך שעל יפוי הכוח לניהול דירה שבעליה הרשומים הם האחים גולדפריינד היה חתום אחד יצחק עמית! לדעתי, יפוי הכוח היה ניסיון של עמית לפעול לפי הדין. בנדל טוען שעמית היה צריך לדווח על יפוי הכוח לביה"מ העליון. לא ברור לי על מה מסתמכת הדרישה הזו. אני כן חושב, שברגע שעניין הדירה הגיע לערכאות, עמית היה צריך לפרסם זאת ברבים, כדי למנוע לזות שפתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר היררכיה שאופייני לחוגי השמאל. מגיש אספרסו עם חלב מקולקל שקול למי שמבריח פילגש במעבר הגבול של המדינה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |