 |
|
 |
||
|
||||
 |
נניח לרגע שאנו במקום שבו ישראל כ''ץ, ש. קרעי, ע. שקלי ומאי גולן, הם יושבי קרנות ולא שרים בממשלה. לאחר מהלך פתיחה בו ישראל פגעה בשדרת הפיקוד, הגנ''א וטק''ק, חה''א יתמקד בהשגת שליטה אוירית בשמי איראן (המשמעות של זה היא שמטוסים ומסוקים ישראליים יוכלו לפעול בשמי איראן בחסינות סבירה). לאחר השגת היעד הראשון, יתחיל שלב שני, בו ישראל תתמקד בגרימת נזק קשה לתיקון למערך הגרעיני האיראני (השמדת צנטריפוגות, פגיעה עמוקה במערך אחזקת החומר הבקיע ופגיעה אנושה במרכזים טכנולוגיים העוסקים בפיתוח נשק גרעיני). ברגע שיושג היעד של השלב השני, ישראל תוכל לסיים את תקיפת איראן באופן חד-צדדי דה פקטו. אם וכאשר איראן תמשיך לנסות לפגוע בישראל, פשוט נחזור למצב ההתחלה, רק בלי סכנה מיידית של איראן גרעינית. זה לא צריך לקחת חודשיים ואולי גם לא שבועיים. נקודת יציאה כעבור ששת ימים בערך. כל מה שצריך כדי להבין את זה, זה להיפטר מדרכי המחשבה המשיחיות שכופים עלינו חובשי הכיפות. ביחד לעולם לא ננצח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בצבא מעריכים כי ניתן לסיים בתוך שבוע את תקיפת בנק המטרות א. נשמע לי גם ריאלי וגם אימוּם. יש כאן מצב קצת של איפכא מסתברא. ככל שנמצא שם יותר זמן, הסיכוי לנפגעים גדל. נראה שיש כרגע עודף כוח גדול המאפשר להקצות כוח לכל מיני יעדים משניים (טק"ק, סמלי שלטון, שדרה פוליטית). אני מקווה שמדובר רק בפטפוטים של הברלדים בממשלה ולא מתפתים לרעיונות מסוכנים של שהות ממושכת באיראן והפלת המשטר. תכף סטרוק תציע להקים התנחלויות. צריך לשמור את העיניים על הכדור: השמדת התשתית הגרעינית. כל השאר זה בהגדרת "דברים שאין להם שיעור". כל מה שתשמיד טוב וכל כמה שתשמיד עוד ישאר משהו. ב. זה לא שמפריע לי אם משטר האייאתולות יפול. זה פשוט דבר שתלוי בכל כך הרבה גורמים מלבדנו שאסור בשום אופן להפוך לקורבן שלו. בעניין זה צריך לזכור שתי נקודות. ג. בניגוד למה שכמה שוחרי טוב מפיצים, משטר האייתולות נהנה מתמיכה גדולה ומתמשכת של שכבות שונות בחברה האיראנית. אני לא יודע אם זה רוב או לא, אבל האייתולות לא שולטים באיראן למגינת ליבם של כל האיראנים. ד. ככל שנשאר שם יותר זמן, זה רק יתרום להתאוששות ולהשתקמות של המשטר. ד. ברגע שנשיג מספיק מן המטרות החיוניות, צריך לצאת משם, חד-צדדית אם צריך. את הפלת המשטר יצטרכו לסיים המדינאים והדיפלומטים וכמובן האיראנים עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חותם על כל מילה בסעיפים ב' עד ד'. גם ב-ד' השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגעים אלו בהם ישראלים רבים מחזיקים אצבעות בתקווה להופעת המפציץ החמקן האמריקאי B2, שיטיל את פצצת ה-GBU 57 MOP שתסיים בקרשנדו את המערכה הזו. יש סיבה טובה למקווים. השתתפות האמריקאים עשוייה לחסוך לישראל אבידות כואבות. האיפכא מסתברא שלי אומר שהייתי מעדיף שישראל תסגור את הסיפור בפורדו בכוחות עצמה בלי לערב את האמריקאים. אני חושב ש"עשה זאת בעצמך" עשוי להצדיק גם הימור על חיי לוחמים ישראלים וזאת מארבע סיבות. א. זו מדיניות עצמתית יותר שאינה מסתמכת על בעל ברית הפכפך ונוטה לבדלנות. ב. שת"פים כאלו במקרים רבים מסתיימים בסכסוך בין השותפים. ג. עם הפצצות המעופפות, נתקשה מאד לדעת אם המתקן הוצא מכלל פעולה. בין אם הפצצה תצליח ובין אם לא, יודיעו שהיתה הצלחה מופלאה. ד. אם ארה'ב תצליח להשאר מחוץ ללחימה, זה ישפר מאד את סיכוייה לתווך הסכם טוב של סיום המלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פצצת הענק שיכולה להכריע את המערכה באיראן אגב, הפצצה שמוזכרת בכתבות כמו הנ"ל כנראה שאינה ה-MOAB הנוראה. לפחות לפי הויקיפדיה, הטיל הכבד (16 טון אאז"ן, רש"ק 2.5 טון) לפיצוח בונקרים מכונה MOP. ה-MOAB היא פצצה אחרת שלא מיועדת לבונקרים אלא להיפך. סוג של פצצת דלק המתפוצצת בגובה רב ויוצרת הדף עצום שפוגע בלוחמים (וגם אחרים) שאינם ממוגנים היטב על פני שטח מאד נרחב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבוקר חשבתי על האיראניים שעובדים כרגע במתקן בפורדו, ומן הסתם מבינים שיש סיכוי סביר שבימים הקרובים הם ימותו מוות נוראי במעמקי האדמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתי הצעירה שראתה את הסרטון שהצגתי בתגובה 779578 ושאני מודה שהוא די רומם את מצב רוחי, באה אלי בטענות (כאילו עשיתי זאת במו ידי), ושאלה ממתי אנו מתקיפים יעדים אזרחיים. היא קצת נרגעה ("זה כבר יותר הגיוני"), כשספרתי לה שדובר צה"ל הזהיר את התושבים באזור טרם התקיפה וקרא להם לעזוב את המקום למען בטחונם, והמצאותה של הגברת במקום למרות הסכנה הייתה בחירה שלה1. 1 חוץ מזה בדיעבד הסתבר שהגברת יצאה ללא פגע והצליחה כבר לירוק רעל ממקום אחר. כך שכולנו יצאנו בסדר בסופו של דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יופי, גם חמינאי קרא לי ולחבריי בתל אביב לעזוב את המקום למען בטחוננו1, אז הימצאותם של תושבי גוש דן בבתיהם למרות הסכנה זו בחירה שלהם. לפחות אני שמח שדב אנשלביץ מצדיק את הפגזת אזרחי ישראל על ידי טילים בליסטיים איראניים. זה מחוץ לפוזיציה2 ולכן מפתיע. 1 ואפילו כמה פעמים בימים האחרונים, לפחות פעם בלילה. 2 או שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם סביר העובדים כבר פונו משם מזה כמה ימים, מלבד אולי כמה גיחות לפינוי ציוד חשוב והעברתו למקום אחר. לא מתחייב מה קורה שם באמת, אבל יש סיכוי שאפילו האיראנים מספיק סבירים בשביל זה (ולו כדי לשמור על משאבי הידע של עובדי האתר. זה קל פי אלף לבנות מחדש משהו על ידי אלה שכבר בנו ועבדו בקודם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להסביר (משום שנראה כי ההנהגה הישראלית שכחה) כמה הזמן דוחק. ככל שיטפלו במרכזי המחקר והייצור הגרעיני והטילי מהר יותר, גדל הסיכוי שמישהו מבפנים יפתח את הדלתות. ככל שחולף הזמן, המגנים ירגעו ויתארגנו וכל העניין יהפך מסובך יותר. לבן הברית ההפכפך יש כל הזמן בעולם להתלבט בין תאוות המחירות העסקית שלו לבין הצורך לא להרגיז את האגף הבדלני. אנו לא צריכים להיות כבולים ללו''ז שלו. עכשיו הזמן לפעול ולא להסחף לנקודה בה כבר אין לנו אלטרנטיבות. אני לא יודע להעריך אם האמריקאים יצטרפו או לא. כולנו יודעים כמה רצון והתמדה יש להם לדברים הללו (לפחות אלו שיודעים לקשור את החותים). שעון הארועים מתקתק. זה חוכמה קטנה להכנס למלחמה. חוכמה גדולה היא איך יוצאים ממנה. כניעה מוחלטת זה דבר יפה לרצות. יפה עוד יותר זה להיות במצב שאתה לא זקוק לה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |