![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מצד אחד אנחנו גונבים לעזתים את החמורים שלהם. מצד שני אנחנו מתייחסים לחמורים מאוד יפה, הרבה יותר יפה ממה שאנחנו מתייחסים לתינוקות עזתים, למשל. אני לא מצליח להשתחרר מהתמונה של חיילי צה"ל יורים והורגים את שלשה החטופים הישראלים שברחו מהשבי והרימו ידיים. ככה אנחנו מתייחסים לבני אדם בעזה. קודם יורים ואחר כך שואלים שאלות. אז מה שחשוב זה איך אנחנו מתייחסים לחמורים? אולי זה "במקום". במקום להתייחס לאנשים כמו בני אדם אנחנו מתייחסים לחמורים כמו בני אדם. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושב שמצילי החמורים והשמחים לירי הם סוגי אדם שונים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מצפה שמצילי החמורים ינצלו את כל האנרגיה הזאת להצלת תינוקות עזתים לפני שהם מתחילים להסתכל על חמורים. אם בסולם הערכים שלהם להציל עשרה חמורים שווה יותר מאשר להציל תינוק אחד יש לי בעיה עם המוסר שלהם. לו אני חייל שם אולי לא הייתי מנסה להציל אף תינוק אבל הייתי מתבייש להציל חמורים במקום. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
איך אתה מציע לחיילים טובים להציל תינוקות? (חוץ מלהשתדל לא לירות עליהם מלכתחילה.) | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |