 |
נראה לי, גם אחרי שקראתי את המאמר של ברנע כולו, שהיה יותר נכון שברנע במקום לכתוב "ייתכן שטעינו בו?" היה צריך לכתוב "יתכן שטעינו?". כי לפני השבעה באוקטובר מצבנו דמה לאדם העומד על סף תהום ממש בקצה כאשר ישנו מי שעומד לידו ומתכוון בכל לבו לדחוף אותו לתהום, אבל לא מפנים את המסוכנות שבה הוא מצוי. לא כל כך נוח לומר זאת, אבל אסון השבעה באוקטובר על אף נוראותו היה גם נס. לו היינו מופתעים בהתקפה משולבת מדרום צפון ובמיוחד מהמרכז, לא היה זמן להתארגן לבלימת התקיפה והיה מגיע הקץ על הבית השלישי. אבל אחרי שהנס הזה התרחש, המחנה של ברנע שביקש את סיום המלחמה עוד כשנסראללה היה בשיא כוחו ונהנה מאספקה מתמדת דרך סוריה של אסד, דחף אותנו שוב ושוב להתייצב שוב על סף אותה תהום. נתניהו בלם את המגמה הזאת תוך שהוא הודף לחצים אדירים מבית ומחוץ וגם כשהוא מתמודד עם בעיות של התייצבות במשפט מטופש ובריאות, ועקב עוד נס הצליח לעמוד בלחצים האלה ולהעביר החלטות נכונות.
אחרי אחד ממערכות הבחירות האחרונות שהסתיימו בתיקו, כתבתי לנתניהו ובקשתיו לטובת המדינה לפנות את מקומו כדי שכוחות מימין כמפלגם של בנט ליברמן וסער יחברו יחד ויקימו ממשלה ימנית. היום אני מאד מרוצה מכך (מאמין היה אומר מודה לאלוהים) שנתניהו לא שמע לי והוביל את המדינה במשבר האחרון. היה זה עוד נס.
וגם טראמפ הוא סוג של נס. אבל ברמה פחותה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות