 |
כן. בדיוק.
בימין היתה את האידיאולוגיה (ועדיין יש) של מדיניות הבידול. החמאס הוא נכס וכל הג׳אז הזה.
בעוד הימין אשם והימין האחראי הראשי, אני בכל זאת חושב שהשמאל הישראלי (במידה לפחות מסוימת) שותף.
בשמאל זה יותר סיפור של הבנאליות של הרוע. ביבי (מר זגזגן) תמיד השתמש בסנטימנטים הקיימים בחוגי השמאל כדי לקדם מדיניות מבוססת אידיאולוגיות ימין ושימוש בשפה לוחמנית כלפי הבייס שלו, תוך כדי זה שהוא מפזר למעלה תיבול של טיעוני ״הרע במיעוטו״ שמשתמשים בנטיה של אנשי שמאל להעדיף מצב של אי לחימה על מצב של לחימה. אז זה לא ששמאלנים קמו בבוקר והחליטו שהם מעודדים ורוצים בכל הכוח חמאס חזק (בניגוד לביביסטים ולסמוטריצ׳ים שכן עשו זאת) . אבל כן הינדסו להם את התודעה שהברירה הבינארית היא בין מלחמה לבין שקט יחסי + יותר רווחה לעזתים. אז שמאלנים תמכו בדבר שטבעי להם לתמוך בו (או לכל הפחות לא להתנגד לו). כך גם הם זרמו עם חיזוק כוח המשטר הדיקטטורי והרצחני של החמאס בעזה והתנחמו ב״אנחנו כאן והם שם״. זאת למרות שפשע המלחמה המתועב (כלפי הישראלים וכלפי הפלסטינים כאחד) של מימון משטר ותשתית הטירור בעזה מתרחש כמה עשרות/מאות מטרים מחלון הבית שלהם. כמה מאות מטרים, אבל בצד השני של גדר ״פארק היורה״ ש״לא חסכו בהוצאות״ בהקמתה, אז זה בכלל בעולם אחר ולא ממש כאן (ראה תגובה 763023).
אני מכנה את תוכנית ההתנתקות החד צדדית מעזה כ-״תוכנית ההתנתקות הרגשית״. ממש ניסיון להדחיק את קיומה של עזה ואת קיום האנשים שחיים בה.
באנלוגיה, פסיכולוגים יודעים כבר הרבה זמן לתאר לנו מה קורה כשמנסים להתמודד רגשית באמצעות הדחקה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות