 |
יש לי דעה קדומה נגד העב"מ שהאויל המוביל מינה לרמטכ"ל. זמיר: מערכה ממושכת. הטרנד השקרי של הימין האידיוט למפקדים התקפיים יביא, כמו חבל בעקבות הדלי, לתופעה האיטלקית של "בראבו קפיטן". מדברים הרבה על העמידות של העורף. אני לא רואה אותה. אני רואה בעיקר העדר ברירות, כאשר מי שיכול בונה לעצמו איסטרטגיית יציאה בחשאי, כדי ששכניו לא יקדימו אותו. יש כאן חברה שבטית המאופיינת בתיעוב ושנאה הדדית. טווח האינטרס של הישראלי אינו מגיע מעבר למשפחתו והוא נגוע בנכלוליות והליוצנטריזם. המיניסטרים הם תמונת נוף בוחריהם. גם נוכלים ואנוכיים (באמת האינטרס החיוני של ישראל בשעה זו זה לשנע ארצה ישראלים שנתקעו בחו"ל!) וגם בטלנים וחסרי יכולת (לא מצליחים לעשות כלום ומאמצים אליהם את הקומבינות של אחרים). והגנרל בלימפ הזה מדבר על מערכה ממושכת עם עורף בעל לסת מזכוכית. מה זה? לוחמה פסיכולוגית? עשה מה שאתה צריך ודבר פחות.
|
 |