בתשובה לשוקי שמאל, 21/06/25 10:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קצת יותר מדבר אחד, עם הפסקה השנייה שלך אני מסכים לחלוטין. יש לנו מנהיגות מדינית וצבאית שאי אפשר לסמוך עליה לא מבחינת הכוונות ולא מבחינת היכולת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי לא נראה כך, אך יש קשר בין שתי הפסקאות. אתה יכול לקרוא, גם כאן, איך עניין החומר הבקיע, הופך לפריט ברשימת ה-To Do List. בין אם אני צודק וקל וחומר אם אתה צודק, זה יכול להפוך לתירוץ שישאיר אותנו קשורים לסלע הזה עוד זמן רב. צריך לדעת להבדיל בין מה שאפשר להשיג בכוח צבאי ומה שאי אפשר. אפשר וצריך לפגוע כל כמה שאפשר בתשתית הטכנולוגית והאנושית של מערכות הגרעין והטילים. אסור בשום אופן להקשר לטוטמים של ספירת טילים או כדורי חומר בקיע. (החומר הבקיע המוכן לפצצה הוא מוצק ומוחזק בתצורה כדורית. כך לפחות ראיתי בסרט על אופנהיימר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורניום מועשר שמוכן לבניית לפצצה הוא מתכתי ואפשר להחזיק אותו בכל צורה שרוצים, הוא לא רעיל והרדיואקטיביות שלו נמוכה מאוד. אני לא יודע אם האירנים הכינו אורניום ברמת העשרה שמתאימה לפיצוץ (סביב 90%). בזמנו דובר על העשרה לרמה של 60% ואז נדרשת העשרה נוספת ובמקרה כזה יש הגיון בשמירת החומר בצורה שמאפשרת העשרה - אורניום 6-פלואורי, שכאמור, פחות נוחה לאכסון והסתרה אצל החמות, אבל עדיין לא כזאת בעיה קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחת מתגובותיך סימנת לאיראנים חמש מטרות שבארבע מתוכן אני מסתובב בימים אלו. אני מקווה שזה לא אישי:-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכחיש כל ידיעה על מיקומך בימים אלו או אחרים. אני בשבוע האחרון כמעט לא יצאתי מהבית ולמעשה מאז תחילת המלחמה עם איראן לא התרחקתי יותר מ-4 ק”מ מהבית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |