יפן - איראן 779853
1. תקוותיה של יפן הקיסרית בשנת 1941 לכינון ציר אופטימלי שיורכב מיפן וברה״מ במזרח וגרמניה ואיטליה במערב וזאת כנגד המערב של המערב התנפצו וריסקו ללא התרעה את דוקטרינת שר החוץ היפני מטסואקה יוסוקה שהצליח לגבש את הסכם הניטרליות היפני-סובייטי שנחתם במוסקבה באפריל 41׳ ושלא שרד אפילו רבעון קלנדרי. חמור מכך - במקום לצבור ידידים לקראת המאבק הבלתי נמנע בין המזרח למערב, היטלר דאג להפוך גם את המזרח וגם את המערב לאויבי הציר. בחירתו זו חשפה את יפן למאבק עם אויב שהיא מעולם לא ביקשה. מטסואקה הזכיר לכולם ש׳אנשים דגולים משנים את דעתם׳, והוסיף - ׳בעבר הטפתי להתקדמות דרומה, עתה אני מעדיף את הצפון׳. את עצמו הוא שיכנע אבל לא את צמרת הצבא שאילצו אותו להתפטר לאחר חודש. ראשי הצבא לא שכחו את קצירת 17,000 החיילים היפנים בקרב חלחין גול [ויקיפדיה] ע״י הסובייטים ולכן לא היו בטוחים כלל שהסובייטים יפסידו במאבק עם הגרמני והעדיפו להתקדם דרומה-דרומה ולקחת סיכון גבוה ללחימה עם האמריקאים במקום להילחם בסובייטים שכבר היכו אותם.

2. קרשו ׳בהכרעות גורליות׳, בוחן את ההכרעה היפנית הזאת שהתקבלה בטוקיו 1941 שהובילה אותה לבסוף תוך 4 שנים למדינה מובסת ומוכה ותחת כיבוש צבאי משפיל. הוא בוחן את קו פרשת המים בתקרית מוקדן [ויקיפדיה] ב-‏1931 וזאת לצד ההתחזקות הלאומנית מיליטרסיטית וחיזוק מגמות של ניאו-מרקנטיליזם לנצל אומות ושטחים מצד הממשלה. זאת היתה האווירה הפוליטית השלטת ללא עוררין בקרב הפוליטיקאים שלא הצמיחה ולו קול אחד שהתנגד למלחמה. בסתיו 41׳ הופיעו בצמרת ההנהגה היפנית דעות שמבקשות לרסן את יפן מהמלחמה. הנסיך קונואה ביקש להפגש עם רוזוולט ונדחה. שר החוץ טוגו הטיף להסדר עם ארה״ב ואפילו בדקה ה-‏91 יום לפני כינוס הוועידה הקיסרית שאישרה את היציאה למלחמה ב-‏29 לנובמבר 41׳, מרבית ההנהגה הפוליטית בדימוס (ג׳ושין) התנגדה למלחמה. קרשו כאן שואל - אז עם פרץ שלום שכזה, למה פרצה המלחמה ? אפשר כמובן להאשים את ארה״ב שלא גילתה פנים ליריב בבקשתו לשלום, ושרוזוולט אולי כן היה צריך להפגש עם הנסיך קונואה או שממשל ארה״ב היה כן צריך להעתר לרמיזותיו העבות של טוגו, ואולי במסגרת ׳מודוס ויוונדי׳ היו יכולים להתגבר על עשרת הסעיפים ההחלטיים של שר החוץ קורדל האל ושמנעו כל סיכוי לשלום. אבל המציאות המערבית ב-‏1941׳ כבר הפנימה את סרטן ההתפשטות שהחל בשנות ה-‏30 וכל עצירה בנקודת המשא ומתן לשלום, הייתה מחייבת את היפנים להכנע ללא תנאי ולוותר הכיבושים הקודמים, דבר שהאמריקאים לא היו מוכנים להתפשר במאבק זה והיפנים על אחת כמה וכמה וזאת במיוחד לאור ההיסטוריה שלהם עם סין. הפחד היפני ממלחמה אין פרושו מבחינתם לוותר על כיבושי העבר או על הרצון למרחב מחייה כלכלי על חשבון עמים אחרים ולכן המלחמה פורצת גם כשברקע קולות השלום מתנגנים.
--------
להרחבה : איאן קרשו, הכרעות גורליות, טוקיו, סתיו 1941, יפן מחליטה ללכת למלחמה. עמ׳ 351-398
יפן - איראן 779854
אפשר גם : הפחד הישראלי ממלחמה אין פרושו מבחינתם לוותר על כיבושי העבר.
יפן - איראן 779866
וגם האיראני.
האם המשטר באיראן ישרוד? 780013
אולי התרגלנו לנפילות משטרים מהירות ובשידור חי נוסח האביב הערבי או הסורי שמתבצעים בתוך כמה ימים הכוללים את טקס בריחת המנהיג או תפיסתו והוצאתו להורג, ולכן החשש הגדול המנקר שאולי הפעם זה שוב התפספס והרודנות האיראנית תמשיך לטהר את השורות ואת החריצים ולקצור את בני האדם המבקשים את החופש והחירות במרחבים הלא מטוהרים עד מוות. האם המשטר האיראני יפול מתי שהוא או שזאת תקווה שלעולם לא תתגשם. קטן אמונה שכמוני הנולד לפסוח על שתי הסעיפים מיואש מניסים ומקווה לתהליכים. באים אל הפרופסורים׳ בפודקאסט מבקשים מהמזרחן ד״ר קידר ואליהו יוסיאן לנתח את המצב הנוכחי באיראן ובשאלה : האם המשטר באיראן ישרוד לאור ניטרול גביע הקודש האטומי והכבוד הפרסי הרמוס?

קידר מבהיר ומבאר את ההתעוררות האתנית בקרב המיעוטים הרבים באיראן הכוללים את הכורדים, הבלוצ׳ים, הטורקמנים, האזרבייג'נים ויתר המוסלמים הערבים במחוז ח'וזסתאן באירן ועוד מיעוטים מדוכאים שהתחילו להשחיז את הסכינים לנוכח הקזת הדם של המשטר האיראני וזרועותיו ומתוך הבנת הלקח הסורי לאחרונה הם מבינים שכעת איראן החומניסטית היא חלשה, פצועה ומוכה וזה הזמן להתחיל לפורר אותה וככל הנראה זהו מדרון חלקלק שסופו ידוע וצפוי.

יוסיאן בוחן את החלוקה הפוליטית חברתית האיראנית הפנימית מנקודת מבטו. כדי להסביר את המצב האיראני, הוא מבקש להשוות זאת למצב הישראלי. הוא מתאר את עצמו כיהודי חילוני שמצביע לקצה הימני ותומך בקואליציות ימין לאומיות שמרניות הכוללות אלמנטים דתיים מובהקים. בשבת הוא הולך לבית כנסת ומתפלל לאלוהי אבותיו שציווהו לשמור את השבת, ולאחר הקידוש וארוחת השבת, הוא ומשפחתו נכנסים לרכב ונוסעים לים לשכשך רגליים בחוף הזהוב לצד ׳יוסי׳ שהוא יהודי חילוני מצביע מר״ץ ותומך בקואליציות של מפלגות שמאל ליברליות חילוניות מערביות - או כלשונו יוסי ה׳מתמערב׳ כלשון מגונה מול אלי האותנטי : באיראן המבנה החברתי מורכב מ-‏30% חילונים ליברלים ב׳נוסח הרל״ב האיראניים׳: ׳רק לא ביבי׳ = ׳רק לא רפובליקה איסלאמית׳. אלו האנשים שיצאו תמיד למחאות גם תחת סיכון חייהם הממשי (וזאת בניגוד לגרסה החיוורת הישראלית בואכה איילונה דרומה דיזינגופה). 30% דתיים שמרניים תומכי המשטר נאמנים אדוקים בנוסח ׳הביביסטים׳ - ׳החמיניאסטים׳ שמדכאים את חירותם של הליברלים החילונים, ו-‏40% הם מוסלמים ערבים ׳מסורתיים׳ - לא דתיים ולא חילוניים. כאלו שלא מחפשים מלחמות דת וגם לא רוצים הדתה קשה ומבקשים בסך הכל ׳חיים מכובדים׳ גם אם אין בהם - ג׳אזים ובארים - פאבים ושבדים ; מסורת רכה לצד כלכלה חופשית. יוסיאן משייך את עצמו אישית לקבוצה הזאת ומכנה אותם גם כ׳יוסיאנים׳. בתקופת מבצע ׳עם כלביא׳ כל הקבוצות הללו באיראן שמתעבים אחד את השני, התאחדו לנוכח ההתקפה הישראלית והפחד - המוטיב ההובסיאני- אילץ את כולם כולל החילונים הליברלים לאחד שורות באופן זמני וזה בא לידי ביטוי ברשתות החברתיות בהם הייתה תמיכה כללית במשטר בקרב הגולשים ברשתות וגם לא ראו עימותים עם המשטר באופן ישיר. הוא מבקש להשוות עם המצב בישראל בו בתקופת המבצע המחאה הציבורית הייתה בהילוך נמוך עד כדי עצירה מלאה עם כל ארבעת הגלגלים. המגיש אלכס מזכיר שגם האוקראינים נהיו יותר אוקראינים מאז מלחמת רוסיה-אוקראינה דבר שאיחד את האוקראינים שהיו לא החלטיים לגבי זהותם האם היא רוסית או אוקראינית. מלחמות מאחדות את השורות. דבר נוסף שיוסיאן מבקש להדגיש הוא שבקרב המיעוטים האתניים יש חלקים המבקשים להפרד לחלוטין ולהקים מדינה נפרדת/אוטונומיה דתית - תרבותית ובפרט מדינית/לאומית ויש המוכנים לשילוב בקבוצה השיעית השלטת עם אוטונומיה תרבותית דתית, כדוגמת הדרוזים בישראל. הריב הזה בין השתלבות או התבדלות מזוהה כנקודת החולשה המהותית של הקבוצות האתניות באיראן שלא מצליחות להתאגד נגד המשטר. הוא מזכיר שזה דומה לאוקראינה שחלק מהאוקראינים הצטרפו לפוטין וחלק הצטרפו/נשארו לזלנסקי. כך גם באירן, התקיפות הישראליות והאמריקאיות איחדו את השורות בקרב המיעוטים שמפחדים מהפלת השלטון דבר המוביל לכאוס ולכן כעת המשטר יותר מאוחד וחזק מלפני המתקפה הישראלית.

קידר מספר על מפגשים בחול עם אופוזיציונרים/גולים איראנים וביניהם גם עם קבוצה מארה״ב איתה הוא נפגש מעל 15 שנה ששמה ׳סיירוס פורס׳ - כח כורש. הם באים בטרוניה לישראל שלא עוזרת להם. לטענתם הם אלו שנתנו לפני 2700 שנה את החירות ליהודים מהבבלים ולחזור לארץ ישראל מבבל ולבנות את בית שני. מה שלא עשו מעולם אימפריות מנצחות עשו קבוצות מיעוט ליברליות בבבל וכעת תורכם - הישראלים - לעזור לנו - האיראנים הליברלים - להינצל מהמשטר האיראני הרצחני ולא להיות כפויי טובה ומי יודע אם לא לעת כזאת ישראל הגיעה להיות קרובה למלכות הרומאית-אמריקאית. יוסיאן מספר שהבן של השאח מייצג רק את אותם 30% המזוהים עם החילונים הליברלים באיראן ולא את רוב העם האיראני המהווה את רוב הקבוצות האתניות והדתיות ולכן לא מהווה אלטרנטיבה שלטונית למשטר הנוכחי.

בעתות שלום הרצון למרוד פוחת גם בקרב המיעוטים. אבל בעיתות משבר כמו המשבר הנוכחי אליו נקלע המשטר הנוכחי הרצון יכול להתגבר ולגרום לקריסה פנימית המועצם מהחששות ותחושות הבגידה וההלשנות שאפילו מגיעות לעומק חדרי המיטות. קידר מספר שהוא מקבל ידיעות מרחבי העולם שהפיגועים האחרונים באיראן הם לא מקריים ומתופעלים וממומנים על ידי המדינות המקיפות את איראן, אבל גם הוא סבור שאם תהיה מהפכה היא חייבת להתרחש בימים הקרובים, אחרת המאבק ידחה למועד אחר שלא ידוע מתי הוא יתרחש . יוסיאן סבור שהתנאים כעת בלתי אפשריים לערעור המשטר ואיראן תחזור לגדולתה לאחר לכתו של טראמפ ובמיוחד לאור העובדה שהתשתיות הכלכליות של המשטר נותרו וישמרו את איראן לסבב הבא. מה גם שהמעצמות - ארה״ב וסין ורוסיה לא רואות בהפלת המשטר כדבר היכול לשרת את האינטרסים הכלכליים של מדינתם. לסיכום הפודקאסט: אם המשטר לא יפעל כעת, הוא יחזור לגדולתו ועוצמתו וההיסטוריה יודעת מה קורה למי שמקבל עוד הזדמנות.
האם המשטר באיראן ישרוד? 780020
זה אותו יוסיאן שאפילו מזגן טורנדו לא הייתי קונה ממנו?.
אני לא סומך על שום מילה של הגזען האנטישמי הזה.
האם המשטר באיראן ישרוד? 780023
יפה איך הפרשנים הפוליטיים לא לומדים לקח מהעובדה שאין עליה חולקים: התחזיות שלהם לא שוות כלום. אין אפילו פרשן אחד שאני מכיר שיכול להצביע על כך שבאופן קונסיסטנטי הוא היה מדוייק יותר מאחרים בתחומי המומחיות שלו. אפשר להתייעץ באסטרולוגים, שסובלים מבעיה דומה, באותה מידה של הצלחה.

כפי שאמר הפילוסוף הידוע יוגי ברה: “It's tough to make predictions, especially about the future.”
__________
(אגב, אימרה חביבה אחרת שלו: “The future ain't what it used to be.” הולכת ונעשית אקטואלית עם התפתחות משפחת בינה מ.).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים