בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 24/06/25 6:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וָוֵךְ וּוָוִי מלים כלבבי, ואפילו וָוָהּ די מגניבה, אבל "ווווֹ" הוא תוהו ובוהו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה שמתמרץ אותך להמשיך לחרוז ווים - 🙂 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תאכיל את הטרול! _________ 1 - ולא, כפי שציטטתי בטעות בהערת הרגל לתגובה 728346. נזכרתי בזה כשחשבתי על כך שהסיכוי למצוא חרוז חדש בשפה הוא קטן, אם כי הטיות שונות, במיוחד מוזרות כמו "ווי" או "ווה" אולי עוד טרם מוצו. מכל מקום, לא רק מסיבה זאת אני מחבב במיוחד את החריזה של מילה עם צמד מלים, כמו "'וווו' הוא - תוהו ובוהו" שהיתה הסיבה העיקרית לפואמה האחרונה. ובלי שום קשר ישיר, הרי לכם סיפור קצר - כמעט הייקו - על ארבעה חברים שסירתם הקטנה נטרפה בים (אבוי, אולי לא רק הספינה). חדי המבט יבחינו במה שהופך את הסיפור התמציתי הזה למיוחד: הוּא, הִיא וְאִי. אוֹי וַי, אַיֵּה אַיָּה? אֵי אֶוָה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אהו"י? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו יהוה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזהרתי אותך לא להאכיל את הטרול1! בעקבות תגובתך אני מוותר על הקואאזי-הייקואיזם ומנסה להאריך במידת המאפשר בלי לחזור יותר מדי פעמים על אותה מילה (אפשר לצעוק "אוי וי" עד שהפרות יחזרו מהמרעה, אבל זאת חוכמה קטנה מאד), אבל גם בלי (בלי! בלי!) להיות פדאנט בעניין כרגע הפואמה עוסקת בשישה חברים שיצאו לאותו מסע מסוכן, ומתפתחת לדיאלוג נוקב עם הקב"ה (הדיאלוג שלי עם הקב"ן יהיה נוקב לא פחות) שנוקט עמדה די צינית. למרות שאולי היה להם ציוד דיג בסירה, בשום אופן לא הצלחתי לדחוף פנימה הטיה כלשהי של "וו" שהיתה במידה רבה הטריגר לכל האטיוד הזה. עזרה תתקבל בברכה! מטבע הדברים המוצר החדש הרבה פחות אלגנטי מהמקור, אבל המטרה השתנתה. - - - – - - - ובכן: שישה חברים יצאו לשוט בסירה שנטרפה (וכנראה לא רק היא) בים: הוּא, הִיא וְאִי (הָוָאִי, אוֹאַהוּ או אֶווִיַה). - אֲהוֹי, אֲהוֹי, אֲהוֹי. ... אוֹיָה, הוֹ יָה - אֵי אֶוָה וִיְהוּא? אַיֵּה וִיוִי וְאַיָּה? יִהְיֶה אוֹי? - הָיֹה יִהְיֶה! - וַי, יְהֹוָה (אוֹ יְיָ) - וִיוָה הַהוֹוֶה! הִי הִי הִי :-) ______________ 1- הגדרה: פנסיונר משועמם הוא מי שטרחנותו אומנותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות סקרנות מסוימת שהתעוררה בי פתאום, גיליתי שלפחות עפ"י פוסקים אחדים (למשל חיים יוסף דוד אזולאי [ויקיפדיה] לא רק את שמו של אבינו שבשמיים אסור להגות, אלא שגם את שם האב הביולוגי אסור לבנים לומר! (לגבי בנות לא העליתי דבר): "וכתב מרן החיד"א, שיש בכך נגיעה חס ושלום בכבודו של ה' יתברך שאנו מצווים לירא ולפחד בשעה שנזכר שמו, כמו שנאמר בתורה "לְיִרְאָה אֶת־הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ", וכעין מה שביארנו בהלכות כיבוד אב ואם, שאסור לבן לקרוא לאביו בשמו הפרטי, כמו כן אסור לאדם להזכיר שמו של אביו שבשמים." (הדגשה שלי). תמהני שציווי מפורש זה לא נגלה לי עד היום, וכך יצא שחטאתי פעמים רבות מבלי דעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדברים על הדוב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיתי למה חשוב היה לך לציין שזה האב ה*ביולוגי*1. 1 ממילא בימי קדם לא היתה לך שום דרך לוודא מיהו האב הביולוגי, ומן הידועות שבעשרות אחוזים זה לא היה מי שחשבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשרוח הקודש היתה צעירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כאן ''אב ביולוגי'' לא במשמעות של מי שעמד בבדיקת אבהות אלא כניגוד להוא שבשמיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |